"איזה משחק! קוסט טו קוסט! מה עוד אפשר לבקש?!... איזה תיקול של בלם ענק!... זה שער של קבוצה גדולה!... מפגן עוצמה מרשים ביותר... ניצחון אדיר... כדורגל מעולם אחר!".
כל הסופרלטיבים הללו לא נשמעו בשידורי "כאן" מהמונדיאל, אי־שם באמריקה, אלא כאן אצלנו, במשחק "אלוף האלופים" בין הפועל באר שבע למכבי תל אביב. זה היה המפגש הראשון של העונה, שתי הקבוצות הבליטו בעיקר הגנות לא מתואמות, גם השופט אביב קליין תרם את חלקו הנכבד לאנדרלמוסיה, אבל עמיחי שפיגלר ועומרי אפק היו בעולם אחר.
"גבירותיי ורבותיי, הכדורגל הישראלי חזר בגדול", התלהב השדר. "מה נאמר ומה נגיד? חוויה של כדורגל ישראלי". בהמשך זה גם עבר לפסים אישיים: "שגיב יחזקאל נותן את אחד המשחקים הגדולים בשנים האחרונות". הפרשן זרם איתו, ושניהם נשמעו כמי ששחררו אנחת רווחה: "כמה התגעגענו לכדורגל שלנו".
על הדשא לא נראו להקות של כתבים בחליפות מצועצעות ובשמלות ססגוניות. רותם פלדברג ונועה פופלינגר דיווחו מהמגרש ב"טרנר סטאדיום", אך לא ניסו להחליק או לתפוס סלפי עם כוכבי־העל שחלפו לידן. גם מחוץ לאצטדיון לא נראו כתבים צווחניים עם מיקרופונים שראיינו את עצמם, ונטפלו לאוהדים צבעוניים ומאופרים.
להפך, בתמונות מפאתי האצטדיון שנפוצו ברשת "אולטראס ישראל" - וכנראה לא הגיעו לעמדת השידור - נראו עשרות אוהדים בחולצות אדומות רצים באטרף לעבר אוהדים בחולצות צהובות, ולהפך, בעוד שוטרי יס"מ או אולי ימ"מ דולקים אחרי שני הצדדים.
עוד לפני המשחק דיווחה המשטרה על ארבעה אוהדים שנתפסו עם אלות בייסבול ונעצרו. בסיום נמסר כי שבעה עוכבו בחשד להפרת הסדר ולמעורבות בקטטה. איפה מאור מליקסון וכתונת הפסים כשצריך אותם?
במוצ"ש נערך בנתניה רבע גמר גביע הטוטו בין בית"ר ירושלים להפועל תל אביב. ים של אבוקות ועשן מחניק כיסו את היציע, ובפלייליסט כיכבו מזמורי הקנטה, הקטנה והטלת רפש ביריבה.
"אוי כמה שהתגעגענו, אוי כיף פה", התרגש השדר שרון דוידוביץ', וזרק לפרשן לצידו: "עזוב אותך מונדיאל, תראה איזה יופי".
בסיום, כאשר שלושה שחקנים זרים של הפועל הגיעו לרכבם שחנה בסמוך, תפס אותם אוהד בית"ר והתגרה בהם בשלל קללות: "בן שרמ... תבואו לטדי נז... אתכם... אמא שלכם זו...".
כל זה עוד לפני שהתרגשנו מהידיעה מחממת הלב של יוסי מזרחי ב"חדשות 12", ולפיה דמות ידועה מעולם הספורט נבחרה על מנת לסיים את הסכסוך בין משפחות מוסלי וג'רושי, על רקע הדי הפיצוצים ברשת המסעדות של ברק אברמוב.
עזבו אתכם מונדיאל. אוי, כמה התגעגענו לכדורגל שלנו!
הצביעות והפרובינציאליות של גוטמן
"ברגע שמוציאים לנו את הגביע ממזוודה של לואי ויטון גמרו לנו את הגמר הזה. הפועל תל אביב - בית"ר ירושלים היה יותר מעניין. היה יותר אקשן, היה גולים. גם באר שבע נגד מכבי תל אביב היה יותר מעניין מבחינתי מאשר הגמר הזה. לא עשה לי את זה הדמעות של מסי. הוא התאמץ לבכות, מפני שהוא יודע שהדמעות האלה זה מה שיצלמו".
את הסקירה הפסיכואנליטית הזו נתן ב"רדיו חיפה" הדמגוג שכולנו זכינו לנוח ממנו בזמן המונדיאל, אלי גוטמן. המזוודה עם הכסף הפריעה לו, אבל לשדר גמר ליגת האלופות מגג של בית מלון, בלי שום סיבה הגיונית מלבד מסחרה, אין לו בעיה. גם לא עם כהונתו כפרזנטור קבוע בדקלומים על "התפלגות מהמרי הטוטו". בקמפיינים שאינם פרסומיים, עם הנבחרת, זה לא עבד לו.
גביע הטוטו מרתק אותו יותר מגביע העולם, כי מי זה לואיס דה לה פואנטה בשביל אלי דה לה עוואנטה? אפשר בכלל להשוות את מאמן ספרד לחבריו, גאוני הכדורגל מהשכונה שלנו, בכר ואבוקסיס? האם גוטמן היה מדבר בזלזול כזה על הגמר העולמי וגיבורו הטראגי גם במקרה שזכויות השידור היו שייכות לערוץ שמעסיק אותו? ברור שלא. הם הרי בכל מקרה "משדרים דרמה".
ולא בכדי הוא הלך מדחי אל בכי. בדצמבר 2018 הודיע גוטמן על פרישה מאימון בגלל בעיה רפואית, בקול חנוק מדמעות. יש מצב שהתאמץ לבכות מפני שידע שהדמעות האלה זה מה שיצלמו? קשה לדעת. רק לגבי התחמן הארגנטינאי, שנפרד מהמונדיאלים בדמעות מלאכותיות, אין שאלה בכלל. איזה מזל שכולנו התברכנו בפרשן שהוא גם מומחה לעבודה בעיניים.
תבוסה לקואליציה בגמר המונדיאל
בכל פעם שמישהו מנסה לנדות את הספורט הישראלי מסיבות פוליטיות, נעלבים אצלנו מהניסיון הנואל לערב פוליטיקה בספורט. מצד שני, בסוף השבוע אירח בנימין נתניהו את שגריר ארגנטינה, הפעיל את הראש של הממשלה בנגיחה בכדור, והביע תמיכה בנבחרת מדרום אמריקה בשם "רוב תושבי ישראל". חסר היה רק סרטון בינה מלאכותית של גדי איזנקוט מתחבק עם לאמין ימאל.
שר החוץ גדעון סער לא ספר בכלל את המיעוטים, ושחרר סרטון שבו ניסה בחוסר הצלחה להקפיץ כדור ולהכניע את השגריר שהתחפש לשוער. "היום כל עם ישראל עם ארגנטינה", הכריז ההוא שמחליף נבחרות פוליטיות כמו נעליים.
משם המשיך השגריר לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', הלביש לו את חולצת הנבחרת, וקיבל בתמורה הצהרה: "כל ישראלי פטריוט תומך בארגנטינה". בש"ס, עד כמה שהדבר נשמע מוזר, לא יצאו להגנת הספרדים.
הגדיל לעשות איתמר בן גביר, שערך לפני הגמר טקס מרגש בלשכתו עם גביע צעצוע, ובפרץ של ביטחון לאומי העניק אותו ל"אר-גנ-טינה".
אז לא, הפעם ימאל לא הניף דגל פלסטין בחגיגות הזכייה של הספרדים, ומוטב היה שגם חסרי המושג אצלנו יפגינו תבונה מדינית. אומה חסרת תרבות ספורט חייבת ללמוד מהטובים ביותר בשביל להתקדם, ועם כל המורכבות של יחסינו העכורים עם הספרדים, אוהדי הספורט הטהור לא צריכים לבחון הכל דרך הפריזמה של יחסים בינלאומיים.
אנטישמים לא חסרו מעולם בשתי המדינות – מגירוש ספרד ועד המקלט שנתנו הארגנטינאים לגדולי הפושעים הנאצים – וכשהנבחרת שלנו תגיע סוף־סוף לארץ המובטחת ותתמודד נגדן, נוכל לשחרר אמוציות ולאבד פרופורציות. אחרת, גם מונדיאל שלא היה לנו בו שום חלק יסתיים בכישלון מדיני, וכמי שלא לוקחים אחריות לכישלונות גם לא נזכה לסרטון של בן גביר המבכה את אובדן הגביע. בדמעות תנין.
הפרובינציאליות של יו"ר הכדוריד
הנבחרת עד גיל 20 בכדוריד סיימה השבוע את השתתפותה באליפות אירופה ברומניה במקום ה־15, בדיוק זה שמקנה את הכרטיס האחרון לאליפות העולם. עם כל הכבוד לשחקנים הצנועים ולצוות המקצועי, מי שעשה הכי הרבה רעש הוא יו"ר האיגוד עידן מזרחי, שנוהג לערוך לשחקנים שיחות מוטיבציה שלא היו מביישות את נפוליאון.
כך היה גם לפני המשחק מול צ'כיה, בבית המלון שבו השתכנה הנבחרת בעיר קלוז'־נאפוקה. "אם נשחק את המשחק שלנו, אף אחד לא יכול לנצח אותנו", דירבן היו"ר את כדורידני העתיד, ואף פירט: "לא הקהל, לא השופטים, לא שום יריבה שתהיה לנו בימים הקרובים. אתם פשוט יותר טובים מהם, חד־משמעית".
הנבחרת, שידעה בטורניר עליות ומורדות, דווקא הפסידה לצ'כים. זה יכול לקרות, אך הפעם הייתה בכך גם כפיות טובה, בהתחשב בעוד משפט שאמר להם היו"ר לפני צאתם לפרקט. "עזבתי את כל מה שיש לי בארץ, ומי שמכיר אותי יודע שיש לי הרבה, לא מעט", הבהיר להם מזרחי בחפירתו המתישה, ואז הגיע לפאנץ': "הגעתי לעיר האפרורית הזאת, שזה לא משוש חיי, בשביל דבר אחד - לתת לכם דחיפה".
עיר אפרורית? קלוז'־נאפוקה, הכרך השני בגודלו ברומניה ובירתה של טרנסילבניה, משופעת במוזיאונים (כולל מוזיאון יהודי), ארמונות ואתרים היסטוריים, גלריות לאמנות, בית אופרה מפואר, מוסדות אקדמיים, פארקים וגנים בוטניים. היא גם ידועה בחיי הלילה התוססים שלה, בבתי הקפה, במופעי התרבות ובפסטיבלים הבינלאומיים, שהפכו אותה לשוקקת תיירים.
מה לכל הדברים האפרוריים האלה לעומת שכיות החמדה שמציעה העיר ראשון לציון, משוש חייו של היו"ר מהסופרלנד.
דברי חכמים
"במסגרת של משחקי ההכנה לליגת העל, הפועל פ"ת ובני יהודה, העולה החדשה, נפרדו בתיקו אחת"
- משה כץ, עורך ומגיש "מבזק הספורט" ב"קשת 12", לא סוחב בעלייה
