קרלו אנצ'לוטי כבר זכה כמעט בכל תואר אפשרי בכדורגל האירופי. אליפויות בכל חמש הליגות הבכירות, 15 תארים בריאל מדריד (יותר מכל מאמן בתולדות המועדון) ו-5 זכיות בליגת האלופות.
אז אחרי שעשה הכל בכדורגל הקבוצות, וגם כשחקן, בגיל 66 הוא לקח על עצמו את אחד האתגרים הגדולים ביותר בכדורגל בכלל ובכדורגל הנבחרות בפרט - להחזיר את הכתר למלכת הכדורגל אחרי 24 שנים שחונות.
נבחרת ברזיל היא הנבחרת הגדולה בהיסטוריה, אבל ההווה שלה, בדגש על שלוש השנים האחרונות, הוא אולי המעונן בתולדותיה. לא רק מבחינת איכות השחקנים ופיזור הכישרון על פני עמדות המגרש, אלא בעיקר בהיבט של המנהיגות והמאמנים.
סגל בעייתי
צ'יצ'ה, מאמן נהדר ונוטף כריזמה, עזב אחרי ההדחה הדרמטית מול קרואטיה במונדיאל 2022 בקטאר והותיר אחריו ואקום שהיה קשה למלא. ראמון מנזס ופרננדו דיניז מונו כמאמנים זמניים ולא הצליחו לייצב את הנבחרת. זה המשיך עם דוריבאל ג'וניור, שהובס 4:1 בידי היריבה המושבעת ארגנטינה, במשחק ששבר את גב הגמל והוביל לכך שלראשונה מונה אנצ'לוטי באופן קבוע למאמן ברזיל.
אנצ'לוטי קיבל סגל בעייתי עם חוסרים בעמדות משמעותיות, בדגש על עמדות המגנים. ברזיל, שייצרה את טובי המגנים בהיסטוריה, הגיעה לטורניר עם ארבעה מגנים בסגל, כששניים מהם משחקים בפלמנגו, אחד באל אהלי ואחד בזניט. גם הקישור האחורי, אולי האזור החשוב ביותר במגרש, מבוגר, מעבר לשיא ולא איכותי מספיק ביחס למתחרות.
במצב כזה, אנצ'לוטי צריך התעלות יוצאת דופן של חמשת שחקני העילית שלו, בדגש על אחד מיוחד - אליסון בשער, מרקיניוס וגבריאל במרכז ההגנה, קוניה, ראפיניה (שהפציעה שלו היא מכה קשה) ובעיקר ויניסיוס ג'וניור, שתחת אנצ'לוטי בריאל מדריד סיפק את עונתו הטובה בקריירה.
ויניסיוס קיבל מאמן בהזמנה אישית
מכיוון שהכוח של ברזיל הוא מרכז ההגנה שלה, ויש לה בעיית מהירות בקישור, מול הנבחרות החזקות אנצ'לוטי, שהוא מאמן גמיש טקטית, ייאלץ להתבסס על משחק מעבר. זאת כדי לייצר שטחים נרחבים מאחורי קו ההגנה, מה שישרת את השחקן המהיר והאיכותי ביותר בסגל.
יש הבדל גדול בין להיות שחקן מוביל בקבוצה לבין להיות כזה בנבחרת. לרוב מדובר בתהליך שלוקח זמן. זה לקח זמן למראדונה, לרונאלדו ואפילו למסי. אבל במקרה של ויניסיוס, זה חייב לקרות עכשיו.
הוא קיבל מאמן בהזמנה אישית, כזה שמאמין בו ויודע בדיוק כיצד להשתמש בו. יש לו נבחרת שלא מתבססת על הנעת כדור איטית בחצי המגרש של היריבה, אלא על משחק מהיר קדימה, ובעיקר אפשרות למאמן לבנות סביבו צוות מסייע שיעבוד עבורו, בדומה למה שסקאלוני עושה עם מסי בארגנטינה.
ברזיל תוותר על האגו?
מול סקוטלנד הקשוחה, במשחק זמן אמת ראשון של הצמד אנצ'לוטי-ויניסיוס, נוכל לבחון לראשונה את החיבור ביניהם והאם ברזיל באמת תשנה את סגנון המשחק שלה. בדומה למה שסקולארי עשה ב-2002, היא עשויה לוותר על השליטה בכדור גם מול סקוטלנד, ובמובן מסוים גם על האגו, ולשחק עם קו של ארבעה בלמים, שלישיית קשרים שעובדת במרכז המגרש ומשחק מהיר קדימה שיתבסס בעיקר על המהירות של ויניסיוס.
אם ברזיל תצלח את המבחן הזה ותסיים כראש בית, אולי מגע הקסם והווינריות של אנצ'לוטי יגיעו מהר מהצפוי גם לרמת הנבחרות. אם נהיה ריאליים, גם חצי גמר עם נבחרת כזו יהיה הישג, כל עוד אנצ'לוטי יבנה תשתית לעתיד שתתבסס על יכולותיו של ויניסיוס ותביא את הנבחרת לשיאה לקראת מונדיאל 2030.
