זה היה מסוג השידורים שקשה להבין מהם אם אכן מדובר בפרשנות או שמא בסאטירה. אורוגוואי נגד כף ורדה, הפרשנית היא שוערת נבחרת ישראל בעבר אגם שוסטר, להלן תקציר הבבל"ת החל מרגע עליית השחקנים למגרש.
"אני רואה בו הרבה פן מנטלי. רואים בעיניים שלו את הריכוז, או את חוסר הריכוז. נראה איזה ואלוורדה נראה היום" (סביר להניח שמרוכז, או לא מרוכז).
"יש שוני גם בין שני המאמנים. האחד מאוד מכונס, אפשר לקרוא לו אנטי-פתי בשפה יפה, והשני לבבי ואפילו אבהי". (כלומר אפשר לקרוא לו אבויה בשפה מכוערת).
"כף ורדה רוצה לשים גול והיא ממש מרגישה שזאת המטרה שהיא שמה לנגד עיניה במשחק הזה" (איזו נבחרת ייחודית!)
"אין לי הרבה מה לומר, יש לי דמעות בעיניים" (בשער היתרון של כף ורדה, אולי בגלל שיש לה שם של אחות).
"אני בטוחה שאם היו פה אוהדים של מכבי ת"א, בית"ר או הפועל ת"א, לא היו מפסיקים לעודד גם ב־45 מעלות" (מה לעשות שבכדורגל העולמי אנחנו רק על המפה הסינופטית).
"כף ורדה משלמת את המחיר על חטא היהירות, היוהרה, ההיבריס. תחזיקו כדור, תהיו צנועים, רדו להפסקה ביתרון" (אורוגוואי משווה ל־1:1, הפרשנית חוטאת בהיבריס).
"איינשטיין אמר שאי אפשר לעשות אותה פעולה ולצפות לתוצאה אחרת" (אלברט איינשטיין אמר משהו אחר: "אי שפיות היא לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות". אבל אולי היא התכוונה לאריק איינשטיין ולהפועל ת"א).
"נגיחה קשה ועדיין הוא צריך להוריד את הראש למטה כדי שהכדור לא יקפוץ. לנגוח עם מרכז המצח לכיוון האדמה" (אבל אם נוגחים לכיוון האדמה, הכדור דווקא כן יקפוץ).
"ביאלסה שמח אך לא שחרר חיוך. קו הפה שלו נשאר מאוזן לחלוטין" (אורוגוואי עלתה ל־1:2, חבל שהפה של הפרשנית לא נשאר אטום לחלוטין).
"כף ורדה מצליחה לייצר שוויון בפעם השנייה בעצם" (בעצם היא השוותה רק פעם אחת?).
"כף ורדה היא המאמי הלאומית של הטורניר" (אם המונדיאל היה מדינה, שוסטר הייתה שרת החוץ).
יהונתן כהן בתפקיד זוהר אלול
"לנער הזה התפללתי", צעק השדר יהונתן כהן ב־0:1 של לאמין ימאל מול ערב הסעודית, בהשראת חנה הנביאה, שהודתה לאל על הולדת שמואל. מעניין מה אומרים על זה חבריו של כהן לערוץ, שהפכו בחודש שעבר את "הנער" לעוכר ישראל, בעקבות הנפת דגל פלסטין בחגיגות האליפות של ברצלונה. "כלב בן כלב" כינה אותו אז רז זהבי. להבדיל כנראה מכלב בן יפונה. ודווקא על רקע ההתלהבות מהכובש הראשון, בגול השני שכח השדר שמשאלתו התגשמה את הפרט חשוב מכולם.
"ביאנוונידו אספניה, ברוכה הבאה", התלהב כהן כאילו גדל בפמפלונה, אף על פי שהכובש לא היה שחקן בשם ביאנוונידו אלא אויארסבאל. את זה גילתה לצופים רק הפרשנית אשרת עיני.
ממש כמו במערכון המיתולוגי "שירים ושערים וטכנאים" של הגשש החיוור, עם פולי (שגילם את עמי פזטל באולפן), ושייקה (בתפקיד זוהיר בהלול). "כאן זוהיר אלול מעכו. ממש ברגע זה נפל שער. שער שהובקע בבעיטה קשתית אדירה. שער שכמוהו לא ראתה העיר עכו מאז הבקיע נפוליאון בונאפרטה את שערי חומות העיר יריחו", דיווח השדר מהמגרש.
"יופי. מי הבקיע למי?", שב והתעניין פולי, אך לא זכה לתשובה בדיווח הציורי שהסתיים במשפט: "וכאן זוהיר אלול המחזירכם חנוק מדמעות אושר, שמחה וגיל לאולפננו שבתל אביב". מי היה מאמין ש־45 שנה אחרי המערכון של יוסי בנאי ז"ל , יגיע שדר שלא יזכור לומר מי לעזאזל הבקיע?
פרופסורים למשפטים
"זו תהיה העפלה היסטורית של מצרים לשלב 32 האחרונות"
(השדרן וההיסטוריון לירן שטראובר מתלהב. אולי בגלל שעד המונדיאל הנוכחי, לא היה שלב כזה).
"בשלוש וחצי לפנות בוקר, שעון ישראל, מיטיבי הלכת יקומו לראות את המשחק של ברזיל מול האיטי"
(הכתבת אנה פינס מדווחת מפילדלפיה, אחרי שצעדה לשם כנראה ברגל מקנדה).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו