המיתוס על נבחרת ישראל נופץ: מאירופה יותר קל לעלות למונדיאל
במשך שנים רווחת הדעה שהיה לנו יותר סיכוי לעלות אם היינו משחקים באסיה • אלא שהטורניר הנוכחי מוכיח שנבחרות כמו בוסניה וצ'כיה, שהעפילו בדרך לא מרשימה, רחוקות ממעצמות היבשת שנות אור • עם משמעת טקטית אמיתית והגנה נורמלית - גם אנחנו יכולים לגנוב העפלה
Your browser doesn’t support HTML5 audio
במשך שנים רווחת פה הדעה שאם היינו נשארים באסיה היה לנו סיכוי גדול יותר לעלות למונדיאל, שלא נדבר על אוקיאניה. משחקי גביע העולם הנוכחיים מעידים, שהסיכוי הכי טוב שלנבחרת ישראללעלות למונדיאל הוא כנראה מאירופה.
היכנסו למתחם המיוחד לקראת מונדיאל 2026>>
מונדיאל 2026: הסגלים המלאים של כל הנבחרות >>
מונדיאל 2026: לוח המשחקים המלא >>
16 נבחרות אירופאיות מעפילות למונדיאל. אם שמים לרגע את שמונה הראשונות ביבשת, נבחרות כמו צרפת, גרמניה, ספרד, הולנד, פורטוגל, אנגליה וכו', שבנינו לבינם אין שום קשר (וגם לשאר אירופה), נגלה שנשארים שמונה מקומות פנויים.
ההבדלים בין הנבחרות בדרג הראשון לדרג השני באירופה, כפי שנראים במונדיאל הזה, הם משמעותיים. בוסניה עלתה למונדיאל הזה לאחר שניצחה חמישה משחקים ב-90 דקות נגד אימפריות כמו קפריסין ואנדורה. את איטליה כזכור, הם עברו בפנדלים. צ'כיה גברה על איי פארו וגיברלטר כדי להעפיל למונדיאל.
רוצים להשוות לאפריקה? קמרון, אימפריית כדורגל, נשארה בבית נוכח העובדה שהאפריקאים מקבלים רק 9 מקומות ועוד כרטיס לפלייאוף.
לא האירופאים נדפקים
השיטה הזאת היא כמובן לא הוגנת לשאר המדינות שאינן אירופאיות וזה ברור (חוץ מהצפון אמריקאיות שאפשר לומר שקיבלו עוד כרטיסים באמת שלא לצורך, אבל שיחקו הרבה יותר משחקים מבאירופה כדי להשיג את הכרטיס הנכסף).
עם זאת, השאלה הישראלית נפתרה במשחקים הנוכחיים. למשחקי גביע העולם הגיעו נבחרות מאירופה בעזרת משחקי תיקו משעממים וניצחונות בפנדלים.
עם משמעת טקטית אמיתית והגנה נורמלית נבחרת ישראל יכולה לגנוב בשנים הקרובות מונדיאל ואפילו אשרי המאמין, העפלה ליורו. השאלה מאיפה מוצאים עכשיו מגן ימני, מגן שמאלי, שני בלמים ומשמעת טקטית ברמה אירופאית טובה היא כבר שאלה אחרת, שלשמחתי לא אני אחראי על התשובה שלה. ספק אם יש מישהו בכל הכדורגל הישראלי, שיכול לענות עליה במקומי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
עדי רובינשטיין
כותב במוסף "ישראל השבוע". החל את דרכו בתחום העיתונות בשנת 2000 בעיתונות הנוער. סיקר תחומים מגוונים, ובהם פוליטיקה, אוכל, תרבות וספורט. סיקר את אסון היסעור ברומניה ב-2010: "עם השפה הרומנית השגורה בפי הצלחתי להגיע לבכיר בצבא המקומי, שסיפק לי ציטוטים כואבים שנהפכו לכותרת השער של העיתון למחרת".