גילי ורמוט הוא פרשן רהוט, מקצועי, לא חופר, אבל במשחק בין קנדה לקטאר, יחד עם השדר ליאן וילדאו, הצליחו השניים להפיק את אחת הפארסות הגדולות של הסיבוב הראשון. משימה לגמרי לא פשוטה.
הכל החל בדקה ה-33. הומאם אחמד דחף מאחור את טייג'ון ביוקנן על סף הרחבה הקטארית. השופט הצי'ליאני כריסטיאן גאראי שרק לפנדל והוציא צהוב למכשיל, אך מי שנפלו הכי חזק היו השניים בעמדת השידור של "כאן 11".
"ההחלטה הסופית היא כרטיס אדום ובעיטה חופשית", הכריז השופט בקול חד וברור, אחרי בדיקת ה-VAR, ובדרכו אל מחוץ לרחבה שלף שני דברים: כרטיס אדום לאחמד, וספריי קצף. הוא השתמש בו כדי לסימן את מיקום הבעיטה החופשית, כ-16 וחצי מטרים מהשער, ואת הקו שמאחוריו צריכה לעמוד החומה, מעט לפני תיבת ה-5. מה עשו באותם רגעים ורמוט ו-וילדאו? אולי השפריצו זה לזה קצף בעיניים.
אחרת קשה להבין איך שניהם נתקעו בבלקאאוט על הנקודה הלבנה, ולא ראו אפילו את הכתובית שנמרחה בתחתית המסך: "עבירה מחוץ לרחבה".
"זה מה שנקרא ענישה כפולה, שניסו קצת להוריד אותה בכדורגל, ניסו להנמיך את הדבר הזה, שקבוצה לא תיענש גם בפנדל וגם בכרטיס אדום", הסביר הפרשן וסיכם: "אבל בצורה שאחמד עובר את העבירה הזאת אין מנוס. פנדל ואדום!"... כלומר יש ענישה כפולה...
בשלב הזה כל העולם ומשפחתו כבר הבינו שפנדל לא יהיה פה, חוץ מהשדר והפרשן שלנו שנותרו בשלהם. "למה זה לוקח כל הרבה זמן?", השתומם וילדאו לפני ביצוע בעיטת ה-11 (שבוטלה). "עדיין בודקים" הסביר ורמוט, שרק אז הבין לפתע על מה יצא קצפו של השופט.
"זה לא פנדל!", הודיע הפרשן בשעה טובה. "לא פנדל. אין ענישה כפולה", הסביר וילדאו. "בהחלט, דיברנו על ענישה כפולה אז זה או פנדל וצהוב או אדום ובעיטה חופשית", התעקש ורמוט על כך שענישה כפולה בעצם נכחדה מהתקנון, אך כמה רגעים קודם לא היה מנוס מהחזרתה לחיים.
בכלל, עושה רושם כי ורמוט השתלב יותר מדי מהר ב"נבחרת כאן 11 למונדיאל". למחרת, במשחק בין ארצות הברית לאוסטרליה, הוא אפילו אמר על דסט האמריקני: "הוא משחק חצי כנף, חצי ווינגר"... שזה בערך כמו חצי פרשן, חצי קומנטייטר.
לאוזן חוקים משלו
דקה 14, הקרואטים בפיגור 1:0 מול אנגליה ומתכוננים להוציא קרן מהירה, אך השופט מסמן בעיטת שוער.
"יש לנו את החוק החדש עם הקרנות. לא הוציאו אותו בזמן, שמונה שניות, כדור עובר", הסביר הפרשן אורי אוזן, ואף הרחיב: "ברגע שהוא סימן שהבדיקה הסתיימה, וסימן עם היד, אז מתחילה הספירה", וסיכם בטון של מומחה: "גם השחקנים ילמדו"...
ובכן, השחקנים לא ילמדו, פשוט כי אין חוק כזה בתקנון. הפרשן אמנם התנצל מיד על אי הבנת האירוע: "סליחה, זה לא על הזמן. יש בדיקות של קרנות המחויבות, ואכן לא הייתה פה קרן, כי הבעיטה של בלינגהאם הייתה לרגל של מוסא".
אמת, הקרן בוטלה פשוט משום שב-VAR ראו שבכלל לא הייתה בכלל קרן. וחוץ מזה, גם אילו כן הייתה, אין שום חוק 8 שניות בבעיטת קרן. רק לאוזן חוקים משלו.
מה לגיציס וכדורגל
בערוץ 12 שלחו לאמריקה את אדר גיציס, שניצל את ה-0:3 של ארגנטינה על אלג'יריה כדי להפגין את הידע שלו בכדורגל (או שמא בוויקיפדיה).
כך הוא דיווח למחרת במהדורת חדשות הבוקר: "מסי משווה את שיא הכיבושים במונדיאל למי שעומד במקום הראשון בכל הזמנים, מירוסלב קלוזה הגרמני. יש 16 שערים כעת למסי במונדיאל הזה. אגב, לרונאלדו יש 15, וזה יהיה קרב אדיר, כששניהם נמצאים כאן במסגרת אליפות העולם בכדורגל".
באולפן לא היה כמובן מי שיתקן את הכתב הקרבי, ויסביר לו שהוא התעסק עם הרונאלדו הלא נכון. זאת אומרת הברזילאי, שפרש כבר לפני 15 שנה. אז אם כבר עושים צחוק מהעבודה, לא היה עדיף לוותר על גיציס, ולשלוח את קיציס?
גול עצמי
בטור הקודם התייחסתי לשדר המשחק בין אוסטריה לירדן, שצעק בדקה ה-76: "ארנאוטוביץ'! הפעם אף אחד לא ייקח ממנו את השער!" – זכר לכיבוש קודם של החלוץ האוסטרי שנפסל בגלל נגיעת יד.
אלא שגם השער הנ"ל "נלקח" ממנו, כי התברר שזה היה בכלל גול עצמי של שחקן ירדני. כתבתי שהשדר היה אור סוכריאנו, אך די מהר התברר לי שגם זה היה גול עצמי. מי ששידר את המשחק היה שימי ששון.
התקשרתי לסוכריאנו, התנצלתי על הטעות מעומק לבי, ושמחתי לשמוע מהשדר הצעיר והצנוע עד כמה חשובה בעיניו ביקורת התקשורת - שלא נועדה "ללכלך" או להעליב, אלא לתקן ולשפר. בעידן הסלפי והצומי, שבו שדרים ופרשנים עפים על עצמם ונשמעים מתחת לכל ביקורת, טוב לדעת שיש אור בקצה המנהרה.
