משחק 4 של גמר ה-NBA הוליד את הקאמבק הגדול בתולדות המעמד, כאשר ניו יורק ניקס חזרה מפיגור של 29 נקודות לניצחון 106:107 על סן אנטוניו ספרס. הניצחון הענק העלה את הניקס ל-1:3 בסדרה, וכעת הם רחוקים ניצחון אחד מאליפות ראשונה אחרי 53 שנה.
המשחק יוצא הדופן הזה העלה לא מעט מחשבות ומסקנות. הנה כמה מהן:
1. מיץ' ג'ונסון, המאמן של הספרס, צעיר. רק שנתיים מאמן ראשי. כוכב העל, ויקטור ומבניאמה, הוא ילד. וכך גם כל ההרכב סביבו. וכשגברים משחקים מול ילדים, בפלייאוף, לא הכישרון הוא זה שמדבר ולא הכדורסל, אלא משהו אחר. זה גבריות מול נעורים, ובמקרה כזה, קבוצה של גברים תמיד תנצל קבוצה של ילדים.
2. בדיוק בשביל המשחק הזה הביאו הספרס את דיארון פוקס. כדי שייקח את המשחק עליו בשלוש הדקות האחרונות. יחזיק כדור, יסחוט עבירות, ישמור על ברכיים לא רועדות. ובכן: לא קרה.
3. בדיוק בשביל הרגע הזה הביאו הניקס את או ג'י אנונובי. והוא, בתמורה, החזיר להם בסל הכי גדול בהיסטוריה של המועדון מאז שנת 1973. לא רע. ואם יש מישהו שמגיע לו, זה אנונובי. איזה שחקן אנדרייטד.
4. זה עדיין לא נגמר, והספרס עשויים לצמצם ל-3-2 בבית ולחזור לניו יורק, למה שאמור להיות אחד מרגעי הספורט הגדולים בהיסטוריה של העיר הזאת (והיו כמה מפוארים ממש), משחק ההכתרה. אבל הלחץ כולו יהיה על הניקס. וזה יהיה לחץ שהם מעולם לא נתקלו בשכמותו. הספרס צריכים להתאושש מהאסון, אבל הפסד כזה שובר קבוצות ושחקנים. הם יחלמו עליו חלומות רעים בלילה גם בעוד שלושים שנה.
5. מצעד הסלבריטיז שפתאום נזכרו שהם אוהדי כדורסל היה מ-ט-ו-ר-ף (היוש טיילור סוויפט. חסרה לך חשיפה?). אותי זה קצת הגעיל. אבל אין שאלה - צפינו הלילה במשחק שידובר בו עוד הרבה שנים.
