"אני אף פעם לא נוהג לדבר על שופטים. רמת השיפוט היום הייתה שערורייה מארץ השערוריות. מדקה 80, אין משחק, שריקות הזויות, צהובים שניים שלא מוציאים". כך יילל מאמן הפועל באר שבע, רן קוז'וך, אחרי ההפסד למכבי תל אביב בגמר הגביע. משפט שסיכם מבחינתו שני תארים בשבוע אחד: אלוף המדינה בכדורגל ומחזיק גביע הבכיינות והפאתטיות.
נתחיל עם "אף פעם לא מדבר על שופטים". מחזור אחד לסיום העונה שעברה, ב"ש שומטת שתי נקודות ב-1:1 מול בית"ר ירושלים (שכבשה מפנדל של עומר אצילי), ומאבדת את המקום הראשון ואת האליפות. הסיכום של קוז'וך: "אני לא מדבר על שופטים, אבל הפנדל היה שערורייה".
14 בינואר השנה. ב"ש מנצחת 1:2 את הפועל ירושלים ומעפילה לרבע גמר הגביע. קוז'וך בסיום: "נעשות על לוקאס ונטורה כל כך הרבה עבירות, שלא זוכות לתגובה של השופטים".
9 במאי 2026, ב"ש מנצחת 2:4 את הפועל פתח תקווה, שכבשה את אחד משעריה בפנדל, לאחר נגיעת יד של מתן בלטקסה ברחבה. קוז'וך בשלב הסיכומים: "לא ראיתי את הפנדל אז אני לא יכול להגיד, אבל אנחנו על נגיעות יד כאלה לא מקבלים. לדעתי הגיע צהוב שני לאריאל כהן והוא ולא קיבל, אבל אני קיבלתי צהוב כי התלוננתי. השופטים צריכים להיות קצת יותר בוגרים, ולא לשלוף כמו במערב הפרוע. אחד התפקידים של השופטים זה לשמור על השחקנים".
לסיכום, קוז'וך אף פעם לא מדבר על שופטים, חוץ מהפעמים שכן. נעבור לנהי בדבר אי הוצאת הצהובים השניים. טיעון שנשמע כמו בדיחה, משום שהמקרה המובהק בגמר היה דווקא בצד של המתקרבן. גיא מזרחי היה אמור לקבל צהוב שני עוד במחצית הראשונה, אך השופט דוד פוקסמן חס עליו.
ונסיים ביבבה שנגעה לבזבוז הזמן מצד היריבה: "מדקה 80 אין משחק". ובכן, מכבי ת"א אכן משכה את הזמן באמצעות שכיבת שחקנים על הדשא והשתהות בהוצאת כדרי חוץ (בעיקר שגיב יחזקאל), אך לא כמו שעשתה ב"ש כשהובילה 0:1, בפתיחת המחצית השנייה, מהדקה ה-46 ועד שספגה השוויון בדקה ה-57.
הנה התקציר: מוחמד אבו רומי נשכב והתפתל על הדשא, ומיד אחריו גם זאהי אחמד ובלטקסה - מתיקולים שנראו לגמרי רגילים. שלושתם "התאוששו" לבד, ודי מהר יחסית לסבל ששידרו כשנאנקו מכאבים. בדקה ה-50 בלטקסה התמזמז 20 שניות עם הוצאת כדור חוץ, עד כדי כך שאמיר סהיטי ממכבי ת"א סימן לשופט: "זמן, זמן". שתי דקות אחר כך אופיר מרציאנו התהלך לאיטו בתיבת ה-5 לפני בעיטת שוער, ומשך עוד כ-25 שניות.
עם כל אלה קוז'וך דווקא חי בשלום, מה שמוביל למסקנה אבסורדית: האיש שהוביל את קבוצתו לעונה נהדרת ראוי בהחלט למחמאות, אבל רק כשהוא מפסיד, אפשר להגיד שלהפועל ב"ש יש מאמן - חבל על הזמן!
ליפשיץ מדרדר את הערוץ
תמיד כשנראה שלערוץ הספורט כבר אין לאן לרדת, נמצא משקיען תורן שיוכיח אחרת. קבלו את דוד ליפשיץ, הכותב והמגיש של תוכנית ההלצות הרצוצות ובדיחות הקרש - "העולם כולו נגדנו". לעתים נדמה שהוא ממש מתאמץ להיכנס לנעליו של מודי בר-און ז"ל, אך בפועל רק מעצים את גודל הנפילה מאז לכתו.
"אני רוצה לצרף את סטנדאפיסט הבית. אביעד לוטבק", הוא הודיע השבוע לפאנליסטים שלו, טל בן חיים ודודו אוואט. לוטבק מצידו בחר להציג קטע וידאו של ניימאר, שכעס על שופטת בליגה הברזילאית ואמר בסיום המשחק: "אני חושב שהיא התעוררה בבוקר עם מחזור, ובאה ככה למשחק".
"בארץ זה לא היה עובר", זרק לו בן חיים, במה שנראה כמו הרמה מתוכננת להנחתה. "אני אגיד לך למה בארץ זה לא היה עובר", אמר הסטנדאפיסט ועבר לפאנץ': "כי זה לא רק לא יפה ושוביניסטי, ספציפית עם השופטת הבכירה שלנו, זה גם לא נכון..." ליפשיץ התפקע מצחוק, וסחף אחריו את שני הטאלנטים לצידו, שהודו בתשואות לכוכב המחזור.
אם מישהו חשב ש"בובה של לילה" היא שיאנית הסגנון הנמוך בערוץ, של בדיחות סקסיסטיות וגסות רוח, בא ליפשיץ - מכותבי "ארץ נהדרת" - והוכיח שאפילו מי האפסיים אינם הגבול.
הבורות של צנציפר ובנאדו
יום שני השבוע, תוכנית החפירות המצולמת "5 באוויר". הצוות באולפן: צביקה שרף, נדב צנציפר ותום בנאדו. על הקו: סמי אבו פאני. הנושא: החתמת בנו מוחמד בשורות הכוכב האדום בלגרד. בתום שיחה ממושכת שלא חידשה דבר, נפרד האב ממראייניו: "חג שמח שיהיה לכם, לכל עם ישראל, שיהיה שלום על כולנו" - וניתק.
"לאיזה חג הוא התכוון? הוא אמר חג שמח", השתומם בנאדו ופנה לעזרת עמיתיו. "בשבילו זה חג, הכוכב האדום זה חג", הסביר צנציפר. "אה, הבנתי", נרגע בנאדו.
זה היה עוד מיצג מפואר של בורות והתברברות. אבו פאני בירך לכבוד "עיד אל אדחא", הלא הוא "חג הקורבן" שהחל למחרת, ושבמהלכו נוהגים מוסלמים לעלות למכה ולהקריב קורבן. לא לכוכב האדום בלגרד אלא לאללה. בקיצור, מביך לאללה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו