לא צריך להיות צ'אט GPT וגם לא ג'מיניי (כן, שאלתי אותם) כדי לדעת שסיכויי האליפות של בית"ר ירושלים והפועל באר שבע עומדים סביב 75־25 אחוזים לטובת האדומים. כן, גם העובדה שהערב שוב לא יגיע קהל חוץ לטרנר, בפעם החמישית העונה, משחקת לטובת הקבוצה של אלונה ברקת.
אבל אם יש כותרת לעונה הזו של בית"ר ירושלים היא זו: עונה כנגד כל הסיכויים. 12 פעמים חזרו החבר'ה של ברק יצחקי מפיגור לניצחון. שלוש פעמים זה קרה נגד האלופה היוצאת מכבי תל אביב, כולל לפני שלושה ימים, כשהפער מבאר שבע כבר עמד על 5 נקודות. נגד באר שבע בטרנר לפני שלושה שבועות אמנם זה לא נגמר בניצחון, אבל גול שוויון בדקה ה־96 היה שווה למעשה 3 נקודות.
לפני ארבע שנים, כשקנה את בית"ר והציל אותה מפירוק, הוריד ברק אברמוב ציפיות כשאמר: "אני מבטיח חיים, אבל לא איכות חיים". הוא כמובן לא עמד בהבטחתו. זה התחיל בגביע המדינה ב־2023, תואר ראשון אחרי 14 שנה, ועכשיו קבוצה שמתמודדת על אליפות. בהחלט איכות חיים. אבל לגבי החיים עצמם, דווקא יש מצב שהשנה הזו הורידה לאוהדי בית"ר כמה שנים.
הערב ביציעים בפתח תקווה או בסלון מול המסך, אוזן אחת (או עין) תהיה בטרנר. הצהובים מירושלים יתפללו להצלחת הצהובים מתל אביב, אולי האחרונים שעוד יכולים ורוצים (מי אמר הפועל תל אביב?) לעצור את באר שבע. כי לבנות על הקבוצה של ברק בכר שתעשה את זה בשבת זה באמת בגדר לסמוך על הנס.
יהודי טוב יודע שיש בחיים צורך בשילוב של עשיית המקסימום לצד תקווה שהיושב במרומים יעשה את שלו. קודם כל, לפני שמחכים לתקווה שתגיע מטרנר, צריכים שחקניו של יצחקי לעשות את שלהם בפתח תקווה. אני לא רוצה לדמיין אפילו מקרה שבו באר שבע מאבדת נקודות מול מכבי, אבל בית"ר מפשלת מול הפועל פתח תקווה.
ואם הכוכבים יסתדרו והערב יסתיים במהפך בטבלה, נגיע נרגשים לשבועות, נלבש בגדי חג, נתפלל, נלמד תורה, נאכל עוגת גבינה - ובמוצאי שבת נבקש רק עוד ניצחון אחד, לסיום מושלם לעונה מושלמת.
