יום שני, "חדשות הבוקר" של קשת עם ניב רסקין, הגענו לפינה "מה עשה לך את היום?". הפאנליסט אלי אוחנה בחר דווקא במה שביאס לו את היום: "נבחרת איראן הודיעה שהיא משתתפת במונדיאל, והחוצפנים האלה עוד מעמידים תנאים כל כך דרקוניים. אני אם הייתי נשיא פיפ"א הייתי נותן פשוט הוראה למחוק את הנבחרת הזאתי. היא מייצגת משטר רצחני"...
לרגע אפשר היה לחשוב שהוא שאב השראה ממכתבו של נשיא ההתאחדות הפלסטינית, ג'יבריל רג'וב, שדרש מפיפ"א למחוק את נבחרת ישראל.
אוחנה גם פירט את התנאים ה"דרקוניים", או שמא (בלי קשר לקניאס), התכוון לדרכוניים: "שכולם יקבלו ויזות, כולל אלה שקשורים למשמרות המהפכה, שמירה בשדה התעופה, שמירה באצטדיון, שמירה בבית מלון, שאף אחד לא יתקרב אליהם, כאילו מדובר בנבחרת אלופת עולם, נבחרת ברזיל או גרמניה".
מוזר שהוא נזכר דווקא בזוכות מלפני 12 ו־24 שנים, אבל מה הקשר לאלופות עולם? מי כמו אוחנה יודע שעל נבחרת ישראל – שבכלל לא הגיעה למונדיאל לפחות 60 שנה – הופקדה תמיד שמירה הדוקה יותר מכל נבחרת אחרת? בשדה התעופה, במלון ובאצטדיון.
בשלב הזה הוא ניסה להיות פרשן מדיני, בשילוב של בורות והתברברות: "אני בטוח בוודאות שחלק מהשחקנים באיראן הם לא תומכי המשטר כי כדורגל זה של העם, של האנשים הפשוטים. אני מקווה שבשבילם אולי טוב שאיראן נמצאת בארה"ב, אבל בשביל העולם שלנו באופן כללי חבל שהם נמצאים במונדיאל"... מישהו כנראה התבלבל בדף המסרים. הרי ראש הממשלה בעצמו אמר: "אנחנו מזדהים עם המאבק של העם האיראני".
ואם בשביל העם זה טוב, למה לעולם זה רע? נבחרות הכדורגל האיראניות, גברים ונשים, תמיד היו סמל למאבק במשטר האייתוללות. עלי דאי, גדול שחקני המדינה בכל הזמנים, מתנגד ידוע למשמרות המהפכה, בדיוק כמו האיראנים שחיים בגלות ומגיעים בהמוניהם לטורניר הגדול בתבל כדי להזדהות עם אחיהם ולמחות נגד הדיקטטורים. אבל מה לאוחנה ולהם? הוא מבין בגולים במלעיל, לא בגולים במלרע.
פני הערוץ כפני הכלב
וואו־וואו־וואו, איך הם נכנסו בו ב"חדר החדשות" של "ספורט 5". לפי מקורות בכירים בקטלוניה, מאז יום שני בסביבות חצות לאמין ימאל ספון בביתו ואינו מעז להראות את פרצופו, אחרי השיימינג ההיסטרי שעשו לו משה פרימו, רז זהבי, ניסן קניאס ולוחמי הערוץ.
אילו כוכב ברצלונה היה מודע להשלכות – כלומר שזה יהיה טראסט המוחות שיסגור איתו חשבון על הנזק ההסברתי שגרם לישראל – הוא ודאי היה חושב פעמיים לפני שקיבל דגל של פלסטין מאוהד והניפו לראווה בחגיגות האליפות של הנוח'בה. סליחה, ברצלונה.
גיבורי ישראל נקראו אל הדגל, והשיבו אש. "שחקן־שחקן וטיפש־טיפש", ירה ראשון משה פרימו. "כוכב ענק, באמת חבל שהמוח נשאר על הספסל", חיפה עליו אסף אקרמן. "הוא ופפ צריכים להיות באותה קבוצה בעזה", הציע כתב השטחים תומר לוי. "לא ייאמן שמאמן ושחקן גאונים שהערצתי ככה מתנהגים", התוודה פרימו על אכזבתו. "פרימו, ימאל מוסלמי, כן? אתה מכיר מוסלמי שלא תומך בפלסטינים? הוא לא מתנחל ששינה את דעתו", ניסה רון קופמן להסביר, גם לרבבות הילדים שהתחפשו לא מזמן לקיצוני בן ה־18 שכידוע אינו נער גבעות. איזה מזל שלא כל יום פורים.
"אין לי ספק שהוא לא יודע איפה זה פלסטין", שב ותקף פרימו. "אני בספק אם הוא יודע איך עלה לאוטובוס", לגלג לוי, אולי כמחווה לפרימו, נהג אוטובוס בדימוס. "אני לא יתפלא (הטעות במקור) אם עשור מהיום תהיה חובת כניסה עם כאפייה לגבר ורעלה לאישה לקאמפ נואו", גיחך מגלה העתידות החיפאי ניסן קניאס. מה שמזכיר התערבות שלו ברגע טראומטי אחר, שחווה שבוע קודם, וגם הוא קשור בהנפת דגל. זה היה בעקבות שער הניצחון של הפועל באר שבע על מכבי חיפה בסמי עופר, מכדור קרן שנפסק בטעות. "איפה הכוון?", תהה אז קניאס בצ'ט הכתבים, והפנה אצבע מאשימה כלפי (או שמא קלפי) הקוון.
ובחזרה לבוגד ימאל. למחרת האירוע הגיע לאולפן רז זהבי ופתר באחת את כל בעיות ההסברה של ישראל. "כלב" - כינה אותו האיש שהפך לפנים של הערוץ, לפחות 15 פעמים בעשר דקות, ולחלופין "כלב בן כלב", אף על פי שלא מעט כלבים של יחידת "עוקץ" שילמו בחייהם במלחמה. קופמן שוב ניסה להסביר לו שמוסלמים נוטים לתמוך בפלסטינים, כלומר שהאירוע הוא בבחינת "כלב נשך אדם". אך זהבי לא נרגע וענה לו בשאלה מנחה, שאפשר לשמוע רק בערוץ הספורט: "קוף, הוא לא כלב?"... האמת? צער בעלי חיים.
הקפלניסט קר ניצל מהדחה
"דיווחים בארה"ב: מאמן גולדן סטייט ווריורס, סטיב קר, יעזוב לאחר אמירות נגד ישראל". הכותרת הציונית הזו הופיעה לפני כשבועיים בידיעה מאת בן גולדפריינד, כתב חרוץ מערוץ 12. לא 14.
"בדרך למפץ הגדול ב־NBA?" שאל גולדפריינד את קוראיו, והוסיף ציטוטים מראיון שהעניק המאמן המעוטר ל"ניו יורקר": "ישראל חיפשה נקמה על 7 באוקטובר, וכעת 72 אלף פלסטינים נהרגו ומתנחלים ישראלים משתלטים על הגדה המערבית באופן לא חוקי, באישור ממשלת ישראל ושגריר ארה"ב. לישראל היתה הזדמנות להתנהל עם הפלסטינים באמצעים דיפלומטיים, מה שהיה מחזק את הסכמי אברהם ומאפשר בריתות עם מדינות ערב שהיו מבודדות את איראן, אך היא לא עשתה זאת". בקיצור, שמאלן וקפלניסט.
"לפי מספר כלי תקשורת בארה"ב", דיווח כתב N12, "להנהלת גולדן סטייט נמאס מההתעסקות של המאמן בפוליטיקה והיא שוקלת להיפרד ממנו". ברור. מה פתאום "אמצעים דיפלומטיים"? הם הרי נקראים הווריורס.
כעבור ימים אחדים קר הוחתם לשנתיים נוספות, כמאמן עם השכר הגבוה ביותר ב־NBA. ככה זה אצל האנטישמים האמריקנים. על טעויות משלמים.
המיזוגן קורסרו והטייחים מישראל
"אמרתי לשחקנים שלי להפסיק להתנהג כמו נשים וילדים ולהאשים בהכל את השופטים". את המשפט המדהים הזה פלט מאמן עירוני נס ציונה בכדורסל, פול קורסרו, אחרי ניצחון באולם "הקונכייה" על הפועל באר שבע. מבחינת התקשורת, מתברר, מה שקורה בקונכייה נשאר בקונכייה. הציטוט המרתיח הוצג גם ב"חדשות הספורט" עם מירי נבו, שאף היא שידרה עסקים כרגיל. אוי לבושה.
זה היה שלושה ימים אחרי הכתבה המאלפת של איל גונן ב"עובדה" על "כוח נורית" – שלוש לוחמות (נורית, לינור וסתיו) שהג'יפ שלהן ספג אשתקד טיל אר.פי.ג'י בלב עזה. שתיים מהן איבדו רגל, אך בתושייה ובגבורה בלתי נתפסות, תרתי משמע, הן הצליחו למנוע חטיפה בידי חוליית המחבלים שפגעה בהן. ראשת הצוות, רס"ן נורית רוקח, נפצעה מאש מחבלים כבר בקרבות 7 באוקטובר, כאשר הסתערה לעברם עם לוחמיה.
באותו ערב החליטה המ"פ לעזוב את בית החולים סורוקה וחזרה להילחם.
החתמתו של קורסרו בנס ציונה בדצמבר עוררה תהיות. ימים אחדים קודם לכן הגישו שישה כדורסלנים תביעה נגד אוניברסיטת אינדיאנפוליס, בטענה שהתעלל בהם פיזית ונפשית. בתביעה, כפי שנחשף ב"וואלה", נטען בין השאר כי המאמן נהג להשפילם בפומבי, כולל שימוש בכינויי גנאי בעלי אופי מיני וגזעני. קורסרו, מנגד, תבע את האוניברסיטה בטענה ללשון הרע ופיטורים שלא כדין.
נמתין למשפט, אבל המשפט שמזלזל בנשים אומר לא מעט על האיש. טוב יעשו יו"ר המנהלת ארי שטיינברג וחבריו לבועה אם יארגנו יחד עם המנהל המקצועי של נס ציונה מאיר טפירו מפגש בין המאמן המיזוגן לבין "כוח נורית". אפשר אפילו לקחת אותו לשם בג'יפ יוקרתי.
דברי חכמים
"אנחנו עם תחושה שמשהו הולך לקרות כאן הערב"
- שרון פרי, מגישת האולפן לקראת משחק העונה בטדי, לוקחת הימור פרוע
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו