לא מדובר בירידה, אלא בהתרסקות חופשית. מכבי חיפה, מועדון שרק לפני שלוש שנים נגע בשמיים עם סגל אדיר, אליפות שלישית ברציפות והשתתפות בשלב הבתים של ליגת האלופות, הפך בתוך זמן קצר יחסית לארגון אבוד.
זהו מועדון שמתנהל בקפריזיות ולא במקצועיות, קבוצה כאוטית שקשה לראות כיצד, תחת הניהול הנוכחי, תצליח לצאת מהבור העמוק שאליו נקלעה. אם נדמה היה שהתבוסה בדרבי 5:1 לפני שנה, והפיטורים של כל הצוות המקצועי שבאו בעקבותיה, היו נקודת השפל – הרי שהפלייאוף של העונה גרם לעונה שעברה להיראות כמעט כהצלחה.
במקרה של מכבי חיפה, לכישלון יש אבות רבים - והוא רחוק מלהיות יתום. מי שסבר שפיטורים של גורם מקצועי כזה או אחר, ללא שינוי ב-DNA הניהולי של המועדון, יחזירו את הקבוצה למסלול - התבדה במהרה. אם הירוקים לא ישנו כיוון, ומהר, גם העתיד הקרוב לא מבטיח טובות.
מי ישלם את המחיר? מכבי חיפה קיבלה החלטה משמעותית >>
תג המחיר שדורש יעקב שחר לרכישת מכבי חיפה >>
יעקב שחר האחראי המרכזי
בסופו של דבר, לכל מערכת יש מנהיג שקובע את הדרך, מקבל את ההחלטות, ונושא באחריות במקרה של כישלון. יעקב שחר, האיש שהפך את מכבי חיפה למועדון מוביל בכדורגל הישראלי, הוא גם האחראי המרכזי להתרסקות בשלוש השנים האחרונות. אין מדובר בכך שמאס במועדון או שקיצץ בתקציב ופגע בתנאי העבודה של הצוות המקצועי.
נראה יותר שמדובר בשחיקה ניהולית, אולי אף בגישה מיושנת: מינויים לא מקצועיים שנובעים מהכרת תודה לאנשים שתרמו בעבר, גם אם אינם מתאימים לתפקידי ניהול, לצד החלטות שאינן תואמות את רוח התקופה. כל אלה הורידו את הקבוצה מהפסגה אל שולי הפלייאוף העליון, כשעתידה לוט בערפל.
השלב החשוב ביותר בעונת כדורגל הוא טרום העונה, והדמויות המרכזיות הן אלו שבונות את הסגל ומחליטות מי יהיה המאמן. לאחר עונת האליפות האחרונה של הירוקים, ברק בכר וצוותו עזבו, ולוואקום שנוצר נכנס גל אלברמן – אחד מאדריכלי ההצלחה בעונות האליפות של בכר.
אולם הפרידה ביניהם פגעה בשני הצדדים. אלברמן כשל כמעט בכל החלטה מקצועית שקיבל וסיבך את חיפה לשנים קדימה: בחירות לא מוצלחות של שחקני רכש, ויתור על ישראלים בכירים ללא הבאת מחליפים, והעמסת חוזים בעייתיים, בעיקר לזרים, שאינם מתאימים לרמה של קבוצת צמרת בליגה.
אלברמן פוטר יחד עם בכר, שחזר לאחר התבוסה בדרבי. אך במקום לתקן, שחר החריף את המצב ומינה לתפקיד המקצועי הבכיר ביותר את ליאור רפאלוב - שחקן עתיר זכויות ואדם מוערך, אך ללא ניסיון ניהולי. הצנחת שחקן שזה עתה פרש, ומעולם לא עסק בניהול ספורטיבי, לתפקיד כה משמעותי – היא מתכון לכישלון.
כדי להעמיק את הבעיה, מונה מאמן זר שמעולם לא אימן באירופה, במועדון שבו מאמנים זרים לא הצליחו בעבר. עבור רבים, היה ברור שהחלטות כאלה יובילו להתרסקות - וכך אכן קרה.
אין אופטימיות
שחר נדרש לקבל החלטות מקצועיות וכלכליות מורכבות - ומהר. ההחלטה להאריך חוזים לרפאלוב ולבכר, לצד העובדה שהמועדון כבול לחוזים בעייתיים, בעיקר של שחקנים זרים שלא סיפקו את הסחורה (מתיאס נהואל, קסנדר סברינה, מנואל שואו, טריבנטה סטיוארט, פדראו, פטר אגבה), אינה משאירה מקום רב לאופטימיות לקראת העונה הבאה.
מכבי חיפה חייבת לרענן את שדרת הניהול שלה. כיום ישנם יותר מדי גורמים שמרגישים בנוח בתפקידם ושמים דגש על שימור מעמדם במקום על קידום המועדון. הכול צריך להתחיל בהחלטה של שחר לקחת צעד לאחור ולהעביר סמכויות למנהל מקצועי מנוסה - בדומה למהלך שביצע ברק אברמוב עם אלמוג כהן.
בנוסף, שחר חייב לצמצם הפסדים ולהיפרד משחקנים, גם במחיר של הפסד דמי העברה ואף השתתפות בשכרם. על המועדון לשדרג את הסגל הישראלי (העונה אין למכבי חיפה אף נציג בנבחרת ישראל, מצב שלא נראה סביר בעשורים האחרונים) ולנסות להחזיר שחקנים ישראלים בעלי זיקה למועדון, כמו נטע לביא, מוחמד אבו פאני ודין דוד.
צעדים אלו יכולים להיות תחילתו של תהליך שיקום. זה לא יהיה תהליך קל, והוא ידרוש זמן, אך קבלת החלטות נכונות עשויה להחזיר את הירוקים למסלול.
בסופו של דבר, שחר בנה אימפריה ספורטיבית בכרמל - עם אצטדיון מרשים, מחלקת נוער מפוארת שהגיעה העונה להישגים חדשים בליגת האלופות לנוער, קהל גדול ויסודות חזקים. שיפוץ יסודי, יש שיאמרו "תמ״א 38", עשוי להשיב את המועדון לימיו הגדולים. ואם מקבלי ההחלטות יניחו את האגו בצד ויפנו מקום, אין סיבה שזה לא יקרה.
בכר, מי שסומן כאדריכל השליטה, נראה כיום כמאמן שמחפש תשובות שאין בידיו; שחר, סמל היציבות, מתמודד עם מערכת שסדקיה כבר אינם ניתנים להסתרה. ובינתיים, על הדשא, מכבי חיפה לא רק מפסידה - היא מתפרקת, מובסת פעם אחר פעם, כאילו כל מה שנבנה בשנים האחרונות פשוט התפוגג. זו כבר אינה שאלה של משבר זמני, אלא של זהות: כיצד קבוצה שידעה בדיוק מי היא, איבדה את דרכה במהירות כה רבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו