מתפלפלת בפלילים: הטקטיקה הצבועה של מכבי תל אביב

"מדובר בשלב מוקדם של החקירה בו הראיות טרם נשמעו. אנו בוטחים ברשויות החוק שיבצעו את עבודתם". זו הייתה תגובת מכבי ת"א כדורסל ביום ראשון בבוקר, עם פרסום הידיעה שלפיה איש המשק שלה, שרון יהודה, מואשם באונס קטין. כמה אופייני למועדון שבראשו עומד עורך דין ממולח. כשמישהו מסתבך בפלילים, מתחילים להתפלפל.

הבעיה היא שזה ממש לא שלב מוקדם של החקירה. יהודה נעצר כשלושה שבועות קודם לכן, נחקר, ומעצרו הוארך בשנית לאחר שהוצגו ראיות – כמו שורת מסרונים מחליאה ששלח לקטין שטרם מלאו לו 14.

הוא אמנם מכחיש, ועומדת לו כמובן חזקת החפות, אך כתב אישום חמור כבר הוגש על ידי פרקליטות המדינה. במקום להביע זעזוע מהמתואר בכתב האישום, וגם תקווה ואמונה שאיש המשק שלהם יזוכה בבית המשפט, הסנגורים מטעם שמעון מזרחי ושות' ניסו להקטין את עומק החקירה, בלי שום קשר לגילו של הקורבן.

בשעות הערב, לאחר שנמתחה עליהם ביקורת, תוקן נוסח התגובה: "מדובר בכתב אישום חמור. אנחנו סומכים על רשויות החוק שיבררו את העניין עד תום". גם זה ניסוח מכובד, רק חבל שלפני התגובה הראשונית רשויות הקבוצה לא ביררו את העניין עד תום. או שלא היה כאן תום.

העיקר שבמהדורת הערב של "חדשות הספורט", בערוץ הביתי, הקפיד אלי אילדיס להעיר: "רק נדגיש, הקטין לא קשור למכבי ת"א, זה לא מישהו שקשור למועדון". כאילו שזה משנה משהו.

הטקטיקה הזו, של תגובה המתחילה בפקפוק או במזעור פרשות קשות ו/או מביכות, מוכרת במועדון הצהוב, שידע לא מעט כאלה. למשל, סיפור ה"שפעת" של אולסי פרי ב־1982, שלא הגיע למשחק מול ריאל מדריד, וממכבי ת"א נמסר ש"הוא בביתו עם חום גבוה". מאוחר יותר התברר שזו מחלה שקשורה לדוד סם.

תגובה עקומה מסוג שונה נרשמה בשנת 2001, עם חשיפת הקלטת שבה המאמן־גזען פיני גרשון הרצה בפני פורום של קציני צה"ל, ודירג את חוכמת הכדורסלנים השחורים לפי גון עורם. המועדון גינה את הדברים, אך היו"ר מזרחי, שהיו לו כמה חיילים בתקשורת, הוסיף נזיפה: "אני מציע לצה"ל לבדוק איך הקלטת דלפה".

בימים ההם, חשוב להדגיש, לא הייתה פצ"רית אלא פצ"ר, והעיקר שבפרשה הנוכחית המועדון לא הציע למשטרה לבדוק איך הפרשה דלפה.

זהבי מתחפש למנו גבע

אחרי העיסוק בשטויות, ברכילויות, בקידום מקורבים ובהנהלת חשבונות, קברניטי הנונסנס בערוץ הספורט מצאו פורמט חדש, שמתלבש פיקס על מידותיו של תגרן הבית רז זהבי - "סקרים".

מדי שבוע הוא קם לפתע מכיסאו ביציע הפטפטנות, בפוזה של דני קושמרו, וניגש למסך ענק שעליו מוצגות תוצאות ה"סקר". בקימה הזו יש אולי גם כוונה: להוכיח שלסקר יש רגליים, אלא שנוסח השאלות, ובעיקר הרצינות והעילגות שבהן מציג זהבי את ה"תוצאות", רק מקצינים את הבדיחה. מדובר בשיטה שאינה חדשה בתעשיית הבלופים והחיפופים של תקשורת הספורט העכשווית. מציגים באתר שאלה פופוליסטית כלשהי, ולצידה קריאה לציבור הגולשים: "הצביעו".

למשל השאלון שהופיע באתר ספורט 5 בנובמבר האחרון. "איך הייתה הנבחרת במוקדמות המונדיאל? מי צריך להיות המאמן, מה הציון לקמפיין של גלוך ומי יעמוד בשער? הצביעו".
לאלתור המצחיק הזה אין שום משמעות סטטיסטית. לכאורה, משפחות פרץ וקירל יכולות להסיר את הכפפות ולבחור כמה פעמים שהן רוצות בדניאל שלהן, ומוקיריו וסוכנו של גלזר יוכלו לתת להן קונטרה (התסריט להמחשה בלבד).

כנ"ל בפורמט הגרוטסקי של זהבי. לכו דעו כמה אנשים השתתפו ב"סקר", והאם מדובר ביותר ממניין. בגניבת הדעת שלו אין אזכור למושגים כמו טעות דגימה ופילוח, אך בהחלט יש דגש על הבלים ורעות רוח.

בחודש שעבר, למשל, הוצגה על המסך הקושיה: "איזה שחקן חייב להיות חלק מההרכב של בן שמעון?", ומתחתיה ה"תוצאות". או־אז ניגש זהבי בצעדים פומפוזיים למסך, אך לא הסתפק בהקראת התפלגות המשיבים, אלא הוסיף אבחנה יכנעאית: "שימו לב, 52% אומרים אוי ואבוי, מר בן שמעון, אם חלאילי לא בהרכב". אפילו שנוסח השאלה בסקר לא היה "אוי ואבוי לבן שמעון אם הוא לא ירכיב את מי?"

האופציה שקיבלה את מרב האחוזים אחרי חלאילי (28% מהמשיבים) הייתה "כולם", וזהבי הסביר: "כלומר 28% אומרים כל הלגיונרים חייבים להיות בהרכב". סליחה? לפי הכותרת המילה לגיונרים בכלל לא נכללה בשאלה! מה עוד שכיום יש עשרות כדורגלנים מישראל בליגות זרות, אז איך כולם יהיו בהרכב? כלומר 28% בטח אומרים לעצמם "אוי ואבוי, נתנו תשובה מטופשת".

ואז באה השאלה הכי מכשילה: "באיזו עמדה חלאילי צריך לשחק?", ומתחתיה התוצאות: "מגן במקום דסה 62%, קשר במקום ביטון 22%, חלוץ במקום בריבו 9%, הוא עוד לא באנקר 7%". אהה, זאת אומרת שבניגוד לכותרת השאלה לא הייתה רק באיזו עמדה, אלא גם במקום מי? "הלם, שימו לב, בעקבות הסקרים שימו לב מבחינת הציבור, שימו לב, מבחינת הציבור חלאילי אין - דסה אאוט". הכריז זהבי ההמום, אם שמתם לב.

שבוע אחר כך עסק ה"סקר" במכבי חיפה. על השאלה "איזה מאמן הכי מתאים להחזירה לימיה הגדולים?" התקבלו התשובות: "ברק בכר 55%, רן קוז'וך 16%, ברק יצחקי 15%, עומר פרץ 14%". מוזר, כי מייד אחר כך הוצגה השאלה: "מה דעתך על הארכת החוזה של בכר?", ו־78% היו בעד. כלומר 23% מקרב תומכי קוז'וך, יצחקי ופרץ ערקו!

בשאלה "מה דעתך על הארכת חוזהו של ליאור רפאלוב?", התוצאות היו "52% בעד, 48% נגד", וזהבי סיכם: "שימו לב, הדעות חלוקות וזה משמעותי". ואם זה היה 10:90, זה לא היה משמעותי?
"באיזה צד היית בפרשת טבריה?" התעניין ה"סקר" בשבוע שעבר, אחרי עונש הפחתת 8 הנקודות ממאזנה של הקבוצה, וזהבי ניתח: "58% בצד של ההתאחדות, לנקות את השחיתות לכאורה מהענף". מעניין כמה בעד ניקוי השחיתות לא לכאורה, וכמה בעד ניקוי האיוולת מהערוץ?

ואולי באמת הגיע הזמן לסקר הכי מסקרן: (ומן הראוי שיעשה אותו מכון אמיתי ורציני): כמה אחוזים בציבור משוכנעים שערוץ הספורט הגיע לתחתית של התחתית? מה חלקם בהידרדרות של הברבורים על חשבון שידורי ספורט מעניינים? ומי הדמויות שהכי מזוהות עם הקריסה?
אם ייתנו לזהבי להקריא את התוצאות, הוא בטח יגיד: "הלם! אוי ואבוי".

אבחנת התפילין של ביטון

דן ביטון, אחד המועמדים הבולטים לזכייה בתואר "כדורגלן העונה", הולך ומחלים לשמחת כולנו מדלקת ויראלית באזור הלב. הרופאים אמרו שלא נשקפה לו סכנת חיים, אך מידע שמסר הרב שלו, נתנאל סנדרו בוחניק, סתר את האבחנה הזו. "לקחתי לו את התפילין שלו לבדיקה", סיפר הרב לתלמידיו, "וגילו שבמילה 'וכתבתם' ה־ת' וה־מ' היו מודבקות. פסולות. תהפכו את האותיות ומה מקבלים? מת".

שלא נדע מצרות, אך עכשיו חשוב לשמוע גם את דעתו של הרב יעקב גלויברמן, המכונה בין השאר "הרב של ערוץ הספורט", ונוהג למצוא קשר מופרך למדי בין "פרשת השבוע" למשחקי הליגה. כי מ' ו־ת' שנדבקו במילה "וכתבתם" יכולות להיות גם מכבי ת"א, שלא לדבר על ה־ב' לפניהן - כלומר בית"ר - שדווקא כן נדבקה ל(מ)וליכה.

דברי חכמים

"אם בני ריינה לא מנצחת את הפועל ירושלים, ככל הנראה אפשר להכתיר שיש כבר יורדת"

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

- השדר יגאל גולדשטיין מעניק את "צלחת העליבות"