"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
זו לא ארץ נהדרת: הבדיחה הגרועה החדשה של ערוץ הספורט
ערוץ הקיבוץ של ליגת האלופות הפך למיצג שכונתי רועש - בניצוחו של דוד ליפשיץ, שפתח עוד גנון בזמן המלחמה • ההישגים של הנבחרות הצעירות החזירו לחזית הראיונות את בוני גינצבורג, שהוריד פרופיל אחרי האכזבות • וגם: איך הפך נימני לתועמלן של זוארץ
דוד ליפשיץ באולפן המונדיאל. העיקר שצ'לסי בגמר. צילום: מתוך ספורט 5
כדור פלג

זו לא ארץ נהדרת: הבדיחה הגרועה החדשה של ערוץ הספורט

ערוץ הקיבוץ של ליגת האלופות הפך למיצג שכונתי רועש - בניצוחו של דוד ליפשיץ, שפתח עוד גנון בזמן המלחמה • ההישגים של הנבחרות הצעירות החזירו לחזית הראיונות את בוני גינצבורג, שהוריד פרופיל אחרי האכזבות • וגם: איך הפך נימני לתועמלן של זוארץ

עמיר פלג
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

היו מי שהאמינו כי הרחבת הופעותיו שלדוד ליפשיץ, מכותבי "ארץ נהדרת", בערוץ הספורט, תמלא איכשהו את החלל שנוצר אחרי הפרידה ממודי בר און ז"ל. מישהו שלא יזלזל באינטליגנציה של הצופים, ויסחוב קצת למעלה את המקום שהתדרדר לתהום. בפועל, למרבה הצער, קרה בדיוק ההפך. ליפשיץ נמשך למטה, לקרקס הנחות מתוצרת איתי שכטר ודודו אוואט.

השכונה החלה בערוץ הקיבוץ של ליגת האלופות. במקום שיראו כדורגל, באווירה קלילה והומוריסטית, הפך האולפן למיצג שכונתי רועש, שחבריו מתפקעים מצחוק מהבדיחות האינפנטיליות של עצמם. כך גם נולד כנראה הרעיון להעלות בזמן המלחמה את התוכנית "העולם כולו נגדנו", שהיא למעשה אותה ברברת בשינוי אדרת.

דודו אוואט, איתי שכטר ודוד ליפשיץ חוגגים באולפן ליגת האלופות, צילום: צילום מסך

"בחדר אוכל לא מוכנים לתת לי שתי תוספות חמות, אמרו לי או אורז צהוב או כוסמת", אומר ליפשיץ לבמאית במערכון הפתיחה הקורע, לפני שהוא מתקשר בטלפון לשני חבריו. שכטר ואוואט עונים לו ממטוס F-35, ומשגרים טיל שמחסל את הכור האיראני. "מה חשבת שאני רק צוללן?", אומר שכטר לליפשיץ מהקוקפיט, לפני הנחיתה באולפן. כמה נחות.

דודו אוואט מצידו הכין עוד איזו דאחקה באמצעות הבינה המלאכותית (הגיוני בסך הכל במקום שמשווע לבינה טבעית), ושכטר קיים ראיון עם דונלד טראמפ מ"ארץ נהדרת". מי השחקן הכי גדול בארץ? הוא שאל. "ערן זהבי. אף פעם לא ראיתי אותו משחק אבל אני אוהב את השם שלו", השיב הנשיא האמריקני. "זהבי, גולדי, גולד. אני אוהב זהב", השיב הנשיא האמריקני.

אחרי ה"שוס" הזה הגיע לאולפן הכתב הצבאי יוסי יהושע. "מה הסיפור של ההורמוז הזה?", חקר אותו שכטר. יהושע לא ממש ענה לשאלה, אבל ליפשיץ נפרד ממנו במילים: "חיזקת אותנו" ושכטר צהל, תרתי משמע: "אני יוצא מפה עכשיו עם M-16 אני יוצא מפה".

בשנה שעברה הפיקו בערוץ הספורט סדרה בשם "כוכב עד הבית", שבמסגרתה בובת ילד בכיתה ו' שחולם להיות כדורסלן, בשם אביתר, מקבל טיפים ממאמנים ומספורטאים ידועים. היום זה שכטר מהגנון של ליפשיץ, שרוצה להיות חייל ומתחפש לטייס. איפה הימים שבהם אלון מזרחי גילם את "האווירון", ממש לא התאמץ להצחיק והיה לפחות אותנטי.

דוד ליפשיץ, צילום: צילום מסך

בוני שוב נדחף לפרונט

בקיץ 2022 רשמו נבחרת הנוער ומאמנה אופיר חיים הישג נהדר: ניצחון 1:2 על צרפת והעפלה לגמר היורו עד גיל 19. דקות ספורות לאחר תום המשחק, התייצב לראיון בזום עם האולפן בישראל המשנה למנהל הטכני של הנבחרות, בוני גינצבורג. הוא דיבר בלי הפסקה וטפח לעצמו על השכם, עד שבשלב מסוים הממונה עליו שלא נדחף למצלמה, המנהל הטכני ההולנדי ילה חוס, אמר לו בחיוך נבוך: "בוני זה מספיק".

בהמשך, כשהתבקש בכל זאת להגיב, החמיא חוס "לאופיר, לצוות, לכל השחקנים ולמועדוני הכדורגל בישראל שמפתחים אותם" - ומיהר לעזוב. גינצבורג המשיך לברבר, להתפאר ולהתראיין לכל דורש גם בימים שאחרי. כך היה גם כעבור שנה, במונדיאליטו. בצילומים הקבוצתיים של השחקנים החוגגים, הוא נחפז להיכנס למרכז התמונה בידיים מונפות, שהסתירו באחד המקרים את אחד השחקנים. בדיוק ההפך מהצניעות של קודמו בתפקיד.

וכך היה גם בשבוע החולף. הנבחרת עד 19 ניצחה במוקדמות היורו את גרמניה 1:3, והנבחרת עד גיל 17 בהדרכת אריק בנאדו גברה בתוצאה זהה על אנגליה. גינצבורג, שהתלווה לחיים ולשחקניו בטורניר שנערך באוסטריה, התראיין בהרחבה בערוץ הספורט, ב-ONEוב"ישראל היום". בשיחת הזום עם "ספורט 5" הוא ישב בחזית, כשמאחורי כתפו המאמן. יפה מצידו.

בוני גינצבורג, צילום: אלן שיבר

"מנחילים להם DNA ועקרונות", סיפר מדען הכדורגל, והתמקד בגילם הצעיר יחסית של שחקנינו. התקשורת שיתפה כהרגלה פעולה ושפכה סופרלטיבים כמו "סנסציית ענק" או "הפתעה עצומה". לא ממש. הניצחונות בבתים המוקדמים על יריבות ממדינות כדורגל מובילות ראויים כמובן למלוא ההערכה. מצד שני, נבחרות נוער מצליחות לא באמת מעניינות ומטלטלות את העולם, כי הן בסך הכל אמצעי ולא מטרה. גם אנחנו כבר למדנו בעבר שזה לא בדיוק מדד להצלחות בעתיד.

חשוב לפרגן ולשמוח, אבל גם לומר את האמת ולא להיסחף. האנגלים שהפסידו לנבחרת של בנאדו, נשרו אף הם לדרג השני, עם אסטוניה ואיי פארו. ככה זה בנבחרות תלויות גיל. אין בהכרח התאמה לדומיננטיות של הנבחרת הבוגרת, ויש שנתונים פחות מוכשרים. לפי הכותרות שהיו כאן, אפשר לחשוב שבגרמניה עד 19 משחק תומאס מולר, ובאנגליה עד 17 מככב הארי קיין.

בוני גינצבורג ורן בן שמעון, צילום: אלן שיבר

בשיחות הרוחב שלו עם התקשורת, הקפיד המנהל הטכני להודות שוב ושוב למי שמשלם לו משכורת. "ותודה ליושב ראש שינו", הוא סיים את הראיון בערוץ הספורט. "צריך לתת קרדיט גדול ליו"ר ההתאחדות זוארץ וכל המנהלים שדואגים עם השקעה אדירה לתנאים הכי טובים", אמר ל"ישראל היום". "נגיד תודה לאנשים האחראים עלינו. לשינו שהפך עולמות שנטוס", לא שכח את היושב במגדל הפיקוח בדיבור עם ONE.

"זו הזדמנות טובה להגיד תודה ליו"ר אורן חסון ולהנהלה, על החזון ועל זה שהם שנותנים לנו את הכלים לפתח את הכדורגל הישראלי", אמר גינצבורג ל"וואלה" אחרי ההצלחות בקיץ 2022. לגמרי במקרה, אנשי החזון הם גם אלה שמחדשים לו את החוזה.

על רקע כל הטוב הזה, חשוב להיזכר גם בסבב המשחקים הקודם של שתי הנבחרות הנ"ל, באוקטובר האחרון. הנוער עד 19 של חיים סיים במקום השלישי בבית, אחרי אוסטריה וסלובניה, אך לפני לוקסמבורג. הנערים עד 17 של בנאדו דורגו באותו מקום, אחרי צרפת ורומניה, והקדימו את אזרבייג'ן.

אחרי הקמפיינים המאכזבים האלה, לא זכורים דיבורים על DNA וחזון מצידו המנהל הטכני חובב התקשורת. זה שאחרי הישגים יפים ממהר להתייצב בחזית - במקום לפנות את הבמה למאמן ולשחקנים – ואחרי כישלונות נשמע להנחיות פיקוד העורף ונכנס למרחב המוגן.

אופיר חיים, צילום: AFP

נימני מריץ את זוארץ

"שינו עושה עבודה נהדרת ואין לי ספק שהוא ימשיך לעוד קדנציה כי מגיע לו", הודיע אבי נימני בראיון ל-ONE, ואף הוסיף אזהרה מקברית ופורנזית: "כל מי שמנסה מסביב לחפור בורות לא יצליח".

הקביעות הנחרצות הללו מעלות שתי שאלות: מדוע הפך נימני לתועמלן? ובאיזה כובע הוא דיבר - שחקן עבר, סוכן, פרשן, או שמא קבלן חפירות? ובכן, בדיקה מהירה מעלה עוד אופציה: נימני פעל כחבר, שמחזיר טובה תחת טובה. לפני כשנה וחצי נחנכה במועדון עירוני בית דגן "אקדמיה לכדורגל", בניהולם של נימני וגיסו עמיר תורג'מן. בין הנכבדים שהגיעו לאירוע היה יו"ר ההתאחדות זוארץ, שהצטלם למזכרת בחיבוק עם נימני, ואפילו בירך את הילדים הקטנים שקובצו על הדשא למרגלותיו.

"אתם נמצאים במקום טוב, מקום שהוא בית, מקום שרוצה להתפתח ולגדול, מקום שרוצה לייצג את ישראל, וכמובן אם אפשר גם להמשיך לאירופה", אמר להם זוארץ. זה שבא ממקום שבוחר יו"ר בקומבינה, מקום שמעדיף קשרים על כישורים, מקום שספג ביקורת קשה מאופ"א.

ממתי יו"ר התאחדות מגיע לטקס אקדמיה בניהול פרטי, של מועדון בניהול עירוני, עם קבוצת בוגרים בתחתית ליגה ב', ועוד כפרזנטור שמשווק לזאטוטים חלומות על הנבחרת והגעה אירופה? קושיה לא פשוטה, אבל דבר אחד מכל הסיפור הזה די מובן: יו"ר שמגיע לקדם את העסק של נימני, מגיע לו עוד קדנציה.

אבי נמני. תובנות שמתאימות ליציע, צילום: אודי ציטיאט

דברי חכמים

"המשחק מסתיים ללא שערים, לפחות ראינו אדום"

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

שדר הליגה הלאומית יגאל גולדשטיין יצא עם חצי תאוותו בידו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

עמיר פלג

החל את הקריירה העיתונאית ב-1984 ככתב במדור הספורט של עיתון "חדשות" ונמנה עם דור המייסדים שלו. ב-1989 עזב את מערכת העיתון ועבר לעבוד בעיתון "עולם הספורט" עד מעברו למדור הספורט של "ידיעות אחרונות" ב-1990, שם כתב עד 2023 ואף שימש כעורך המדור. בתחילת 2025 יצא לאור ספרו "המרוץ לתחתית - מותה של תקשורת הספורט בישראל", ולאחר מכן הצטרף ל"ישראל היום"

Load more...