ביום חמישי האחרון שיחקו דני אבדיה ובן שרף במקביל ב-NBA ובפעם הראשונה העונה, שיחת היום בישראל הייתה סביבו שרף. אבדיה העמיד שורה סטטיסטית רגילה למעמדו – 18 נקודות, 4 ריבאונדים ושבעה אסיסטים בניצחון הקליל על מילווקי באקס, בעוד הרכז רשם 14 נק', 4, ריב', 7 אס', 2 חט' ודאנק מהדהד על דריימונד גרין.
השיח היה כמובן סביב ההטבעה, שגם קבעה שוויון מול גולדן סטייט 46 שניות לסיום המשחק, אבל המגמה של שרף ברורה. בתשעת המשחקים האחרונים הוא רושם 11.2 נק' במשחק עם 4.8 אס' ו-1.4 חט', כשהוא לוקח על עצמו יותר ברגעי ההכרעה ומציג יכולות מרשימות בחדירה לסל גם מול שחקני NBA מנוסים.
הרכז בן ה-19 היה צריך להסתגל לארבע ליגות שונות בארבע שנים. עוד לפני שעשה את המעבר בין הנוער של עמק חפר לקבוצה הבוגרת של אליצור נתניה הוא סומן כדבר הבא, אבל הצעדים ההדרגתיים שלקח היו כאלו שגם היו יכולים לגרום לו לרגרסיה מסוימת. בכל שלב הוא למד משהו חדש, עבד על דברים אחרים, הסתגל לסגנון שונה של משחק. כשמקבלים כל כך הרבה, אפשר לעיתים ללכת לאיבוד.
לא נותר מאחור
בחודש נובמבר, כשירד לראשונה לקבוצת הג'י ליג של ברוקלין נטס וראה את יגור דיומין ונולאן טראורה מקבלים בהדרגה הזדמנויות לפניו, הוא לא היה מאלה שניתבו את חוסר שביעות הרצון למקום שלילי. לונג איילנד נטס עובדת בצמוד לקבוצה הבוגרת, עם אותה שיטת משחק והתנועה בין הקבוצות, בסופו של דבר, רק תרמה.
עוד לפני ההגעה הראשונה שלו בקריירה לקריפטו.קום ארנה למפגש עם לוס אנג'לס לייקרס, בן שרף שיחק 36 משחקים ב-NBA ועוד 21 בג'י ליג – 57 משחקים בסך הכל. טראורה שותף ב-63 משחקים, כולל 49 ב-NBA, אבל 5 מהם היו לדקות לא משמעותיות – לא כמות גבוהה יותר מזו של הישראלי. יגור דיומין, הרוקי היחיד שלא ירד לג'י ליג, שיחק 52 משחקים – רובם כשחקן חמישייה.
מרץ המשוגע
הפריצה של בן שרף הגיעה בחודש מרץ, שנחשב בדרך כלל לתקופה שבה קבוצות שאיבדו עניין בליגה ומכוונות להפסיד נותנות מנוחה לכוכבים ומשחקות עם חמישיות חלשות בכוונה, הוא לא מדד טוב לעונה כולה, אבל כן מהווה מדד טוב לעתיד.
הפריצה ההתקפית הראשונה של אבדיה ב-NBA הגיעה בחצי השני של חודש מרץ בעונתו השנייה, 2021/22, אז גם לקח על עצמו גם אחריות התקפית בניהול המשחק והצליח לסיים את החודש עם 9.6 נק' ו-2.8 אס'. המספרים של שרף החודש, 9.1 נק' ו-4.2 אס', לא רחוקים משם.
חלק מאותם "שחקני מרץ" מצאו את עצמם בסופו של דבר ככוכבים בליגה הטובה בעולם. ג'וש גידי מספק מספרים נהדרים בחוזה של עשרות מיליוני דולרים כרכז הפותח של שיקגו בולס, אבדיה מצא את עצמו בתור אולסטאר בפורטלנד טרייל בלייזרס. שרף הוכיח לנו עד כה בקריירה שהוא יודע לנצל הזדמנויות שמגיעות, גם אם הן בזמנים לא אידיאלים, ועד כה הוא מנצל אותה.
לנצל את ההזדמנות
יש נטייה להשוות בין עונות הרוקי של שרף ואבדיה, אבל זה לא המקרה. העמדות שונות, הקבוצות שונות, המעמד של השחקן שונה והתחרות היא אחרת, אבל אם שרף יכול לקחת דוגמה מהאולסטאר זה דרך ניצול ההזדמנויות.
הדקות שאבדיה קיבל בחצי השני של העונה, כשהקבוצה בה שיחק לא הייתה תחרותית, הביאה את הבלייזרס להמר עליו ולתת לו את הכדור בידיים. השוני בין עונת ה"עמידה בפינה והתחננות לכדור" של אבדיה לבין השחקן שהוא עכשיו הוא כמו ההבדל בין האוורסט לים המלח.
רק באמצע חודש יוני, אחרי שהנטס יבחרו את הרוקי הבא שלהם בדראפט, נוכל לשער מה יהיה המעמד של שרף בברוקלין. לפי המשחקים האחרונים, שם הציג שיפור בהגנה ובקבלת ההחלטות בהתקפה, אפשר לשדר אופטימיות.
יש לנו עוד קצת יותר משבועיים עד לסיום עונת שלושת הישראלים הראשונה ב-NBA. בזמן שאחד כנראה כבר סיים אותה (דני וולף) והשני ימשיך אותה לפוסט סיזן ככוכב מוכח, שרף ינסה להמשיך לעשות את מה שמאמנו מצפה ממנו: "כל יום להתקדם באחוז אחד, זו המטרה".
