"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
כדור פלג

הפוליגון של דניאל פרץ: טרלול הלגיונרים שובר שיאים במלחמה

סיקור ביצועי הלגיונרים בזמן המלחמה הפך לטרלול על סטרואידים, וציוץ של תלמיד בן 17 מסאות'המפטון שווה כותרת בישראל • וגם: שערוריית השידור בליגת האלופות, הזימונים המוזרים של גיא לוזון, וארי שטינברג מגלה את אמריקה

,עודכן
0השמעה
דניאל פרץ. צילום: Chris Moorhouse, Southampton FC

מלחמה, הליגות המקומיות תקועות במקלט, ותלותם של מדורי הספורט תאבי הפושים בלגיונרים מרקיעה שחקים. עם כל הכבוד לטייסים בשמי איראן ולבנון, אין כמו שכירי הכדור שלנו בחו"ל, שמראים לעולם מי כאן האימפריה. למשל שוער סאות'המפטוןדניאל פרץ, שיירט בשבת איומים ששוגרו לשערו בפוליגון של רחבת ה־16 בקובנטרי.

כל זאת אחרי טקס האוסקר. זוכרים מה היה פה לא מזמן עם ג'ון הייטינחה? מאמן אייאקס העז להושיב על הספסל את גלוך, והתקשורת כאן עשתה ממנו עוכר ישראל מדרגת מוג'תבא חמינאי. מאז המאמנים התחלפו וגלוך שוב יושב. לפעמים לא מספיק להוריד את ראש הנחש כדי להפיל את המשטר.

הטקטיקה באתרי הפרובינציה זהה: מחפשים ציטוטים או ציוצים מחו"ל, לא פעם אנונימיים, והופכים אותם לכותרות בישראל. "בעל הבית במרכז השדה", נכתב בשבת באתר "ספורט 5" על קשר מאצ'ידה היפנית נטע לביא, אחרי הניצחון 0:1 על קשיוואה. הדיווח סביר להניח מדויק, אך למי הוא שייך והיכן פורסם? מה זה חשוב. העיקר שגם היפנים מבינים מה זה עם כלביא.

דניאל פרץ,צילום: Getty Images

אבל מה שהיה עם פרץ, שאכן הצטיין במשחק האחרון שלסאות'המפטוןבליגת המשנה האנגלית, הוא לא פחות מטירוף מערכות. של מדורי הספורט. לפי הכותרות שהתפרסו על פני כמה ימים אפשר לחשוב שתצוגה כזו לא זכינו לראות מגדולי השוערים בעולם, כולל מתחם חודורוב.

"דניאל פרץ צועק על כל אחד, לא ראיתי דבר כזה", נכתב בשישי שעבר ב"ספורט 5", כאילו כל שוער - גם אם עלה לראשונה מהנוער - לא צועק הנחיות לשחקניו. אז מהיכן הציטוט? מפודקאסט אוהדי סאות'המפטון "טוטאל סיינטס". מי בדיוק אמר אותו? "אחד המשתתפים". שזה בערך כמו שבאוקראינה יפציצו כותרת מהגיג של ניסן קניאס על גיאורגי ירמקוב.

גם בימים שאחרי קובנטרי המשיכו עורכי המדורים לסחוט את הלימון. "באנגליה מהללים את הישראלי, סאות'המפטון מתאהבת בפרץ", השוויצה הכותרת באותו אתר. צלילה לתוך הידיעה גילתה ציטוט הרואי במיוחד: "פרץ היה יכול להציל את הטיטאניק". היכן הוא אותר? יש תשובה באתר: "חשבון הטיקטוק של אחד מאוהדי הקבוצה היותר מוכרים". ד"ש מוואסילי ומעוזי גופייה.

אוהד סאות'המפטון,צילום: רויטרס

והנה עוד כותרת ענקית שנמרחה באתר הערוץ: "השדרוג מגאווין באזונו לדניאל פרץ? הגדול ביותר בתולדות הכדורגל". מתחתיה נכתב: "באנגליה המשיכו להלל את השוער, בעיקר בהשוואה לקודמו בתפקיד. 'זה כמו לעבור מפלאפי בירד' ל'מורטאל קומבאט'". בדיווח גם נמסר למי שייכים הציטוטים: "אלכס קומבר, הכתב שמסקר את הסיינטס".

מסקר את הסיינטס? היכן בדיוק? ובכן, האזכור של משחקי הווידאו והמשפט "השדרוג הגדול בתולדות הכדורגל" עשויים להצביע על כותב צעיר וציניקן לא קטן. אז הנה, כך מציג את עצמו קומבר ברשת המקוונת לינקדאין: "אני בן 17, סטודנט ששואף להיות עיתונאי ספורט. כותב כרגע מאמרים בכמה אתרים כדי להעשיר את תיק עבודותיי. מקווה להמשיך לפתח את הכתיבה שלי".

זה ההבדל בין תלמיד שאפתן בעל סגנון כתיבה ציורי במולדת הכדורגל לבין חאפרים מנוסים בפרובינציה. אלה ששואפים לקליקבייטים באמצעות כותרות אינפנטיליות, ומפיקים עיתונות ברמה של גנון.

דניאל פרץ,צילום: Getty Images

עושק הצ'מפיונס בשידור חי

"למה? למה? שילמנו את האגרה", מייבב אורי זוהר במערכון ההיסטורי וההיסטרי, כאשר במקום גמר הגביע האנגלי בין מנצ'סטר יונייטד לליברפול מוצגת על המסך האופרה "לה מרמור, מאת פרלש". זה נגמר רע. חיים (כלומר זוהר) ובנו "יואבי" נוטלים פטישים כבדים ומנפצים את הטלוויזיה. כך בדיוק הרגישו שלשום צופי ערוץ 55.

בשעה 22:00, הרגע שבו היה אמור להתחיל השידור המסקרן ביותר של מחזור ליגת האלופות,בין מנצ'סטר סיטי לריאל מדריד, המשיכו לשדר בערוץ הפתוח (במסגרת "ערוץ הקיבוץ") את ההארכה בגומלין בין ספורטינג ליסבון לבודה גלימט. את הדובדבן שבקצפת העבירו לערוץ בתשלום, "5 לייב". איזו חוצפה והתעללות בצופים.

שחקני ספורטינג ליסבון בשיגעון,צילום: AFP

הסיפור בפורטוגל היה למעשה כבר גמור. המארחת עלתה ל־0:4, ובהמשך ל־5, אבל בערוץ שמנטרל דרמה התעקשו להיתקע שם עד הרגע האחרון. האקשן במנצ'סטר, לעומת זאת, היה מסחרר. החמצות והצלות גדולות של השוערים, בעיטה לקורה משני הצדדים, אדום לברנרדו סילבה מסיטי ושער בפנדל של ויניסיוס. אז מה? מי שלא שילם עבור ערוץ 58 והובטח לו שידור של המשחק המרכזי – לא קיבל אפילו התרעה על הגול מפיקוד העורף.

אולי באמת, לכבוד הישראלים שנצמדים למרחבים מוגנים 24/7, נפתח לכולם את כל הערוצים? הצחקתם את המאכערים, שתמיד משחקים אותה פטריוטים. הרבה יותר פשוט לשים ליד הלוגו במעלה המסך איור של דגל ישראל, ולהריץ בתחתיתו הודעה: "ערוץ הקיבוץ יחל מייד בסיום ההארכה". בקיבוצים הסמוכים לגבול הלבנוני יכולים לחכות.

ומה עם רגולטור שיגן על הציבור? שכחו מזה. כשהתותחים רועמים הרשויות שותקות. כשהמלחמה תסתיים מומלץ למועצת הכבלים והלוויין ולרשויות המס לחשוב על מעמד כלכלי חדש - עושק מורשה.

אנטוניו רודיגר, ויניסיוס ג'וניור ודין הויסן חוגגים,צילום: AP

הביזיון של לוזון - טייק 4

הנבחרת הצעירה תצא בשבוע הבא למחנה אימונים בבודפשט לקראת מוקדמות היורו, ומ־26 הזימונים לסגל המורחב של המאמן גיא לוזון שוב נודף ריח חריף של קשרים ואינטרסים. נחשו לאיזו קבוצה יש הכי הרבה נציגים? שיחקתם אותה. אכןמכבי פתח תקווה.כור מחצבתו של גיא ובבת עינו של הדוד אבי, שבין קודקודיה נמנים גם איציק לוזון, אופיר לוזון ותמיר לוזון.

ארבעה שחקנים זומנו מקרב מוליכת הליגה הלאומית, לעומת שלושה ממכבי ומהפועל תל אביב שבצמרת ליגת העל. ממכבי חיפה, שקידמה צעירים לקבוצה הבוגרת ואף השתתפה בליגת הנוער האירופית, איתר לוזון רק שניים ראויים, מבית"ר ירושלים אחד, ומהפועל באר שבע אפס, אבל מההתאחדות מדגישים כי "בכל זימון לנבחרות השיקול מקצועי בלבד".

גיא לוזון,צילום: רויטרס

אחד ממוזמני מכבי פתח תקווה הוא המגן הימני גיא דזנט, שהיה שחקן הרכב בקבוצה הבוגרת בתחילת העונה. בששת המשחקים מתחילת נובמבר הוא נכלל בהרכב רק פעם אחת. ביתר שולב רק בדקות הסיום, ולזכותו גם שער אחד. לשם ההשוואה, אבי תורג'מן ממכבי יפו - ששייך להפועל ת"א - הוא מגן ימני ששיחק קבוע בהרכב מתחילת העונה ואף כבש שלושה שערים. הוא לא הוזמן.

ומעל כולם שוב זועק זימונו של שון בן נשר, שוער שלא שותף העונה אפילו במשחק ליגה אחד במכבי הרצליה. מה שכן, אמו זאת קרן בן נשר, חברה בהנהלת ההתאחדות מטעם רשימתו של שינו זוארץ. ההוא שהכריז פעם: "מכבי פתח תקווה היא פרויקט חיי", וחברים קומבינטורים שינו עבורו את התקנון כדי להמליכו ליו"ר למרות ניגוד עניינים ברור.

וככה הוא בחר באחיין של שותפו מפרויקט חייו לעוד קדנציה בשכר משודרג, כהוקרה על קמפיין מביש ששבר את כל שיאי הכישלונות, והמאמן בחר הכי הרבה שחקנים מקבוצת הבית ואת הבן של בן נשר. חד גדיא חד גדיא.

שינו זוארץ,צילום: אודי ציטיאט

שטינברג מהכדורסל חי בבועה

מכירים את ארי שטינברג? ההוא ששר הספורט מיקי זוהר מינה ליו"ר מכון וינגייט, וכבר בחודש הראשון לתפקידו מיהר להחניף לשר בצורה מביכה. על כיסאו כיו"ר מנהלת הכדורסל, האחראית לליגה מג'עג'עת גם בימי רגיעה, שטינברג לא ויתר חלילה. השבוע, ב"חדשות הספורט", הוא שמח לעלות לראיון ולהעלות רעיון: משחקים בבועה בחו"ל. לכבודו אפשר לקרוא לזה: שגעת הארי.

"אם זה המוצא האחרון שיהיה, נעשה את זה", אמר שטינברג, והוסיף כי אחת האפשרויות היא ארה"ב. "לוס אנג'לס כזה או יותר ניו יורק?", שאלה אותו מירי נבו. "יותר החוף המזרחי", השיב היו"ר, שכמו ארז כלפון מהכדורגל חי כנראה בבועה.

ומכיוון שאת כולם מעניין בעיקר הכסף, שרובו המכריע מהימורי הטוטו, יש דווקא פתרון שעשוי להתאים: בועה בלאס וגאס.

ארי שטינברג,צילום: אלן שיבר

דברי חכמים

"אנחנו עושים את כל הפעלולים שצריך בשביל שנצליח לשחק"

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

מ"מ מנכ"ל מנהלת הליגות בכדורגל, ניר ינקלביץ', מסביר את תפקידה בקרקס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

עמיר פלג

החל את הקריירה העיתונאית ב-1984 ככתב במדור הספורט של עיתון "חדשות" ונמנה עם דור המייסדים שלו. ב-1989 עזב את מערכת העיתון ועבר לעבוד בעיתון "עולם הספורט" עד מעברו למדור הספורט של "ידיעות אחרונות" ב-1990, שם כתב עד 2023 ואף שימש כעורך המדור. בתחילת 2025 יצא לאור ספרו "המרוץ לתחתית - מותה של תקשורת הספורט בישראל", ולאחר מכן הצטרף ל"ישראל היום"

כדאילהכיר