הבוקר החלו בכדורגל הישראלי להכין את הקרקע לקיצורה של עונת הכדורגל הנוכחית. ההחלטה לדחות את המשחקים עד לאחר חג הפסח מכניסה את ישראל להיסטוריה עגומה במיוחד בכל הקשור לליגות ספורט ברחבי העולם, עם נתונים שלא נראו בהיסטוריה של הכדורגל והכדורסל המודרניים.
שימו לב לנתון המדהים הבא: בשבע העונות האחרונות של ליגות הכדורגל המקומיות, רק שלוש התקיימו ללא הפרעה. ואם בוחנים את הנתונים מקרוב עוד יותר, הרי שבשלוש השנים האחרונות רק עונה אחת התקיימה כסדרה.
מדובר בנתון שממחיש את גודל הבעיה שאיתה מתמודד הכדורגל הישראלי במסגרות המקומיות. על הזירה הבין־לאומית אין מה לדבר כמובן, שכן ישראל כבר יותר משנתיים אינה מארחת משחקי כדורגל בינלאומיים, ואיש אינו רואה את האופק. כך שלמעשה כדורגל בין־לאומי דה־פקטו לא יתקיים כאן במשך יותר משלוש שנים.
כמובן שבשנים הללו ישראל רשמה הישגים מועטים הן ברמת הקבוצות והן ברמת הנבחרות. יוצאי דופן היו ההעפלה של מכבי חיפה לליגת האלופות וההשתלבות של מכבי תל אביב בגביע השלישי בחשיבותו באירופה, הקונפרנס ליג, שם הצליחה להגיע לשלב הבתים.
קורונה, שומר חומות ו-7 באוקטובר
הסיבות לכך שהליגה לא התקיימה בצורה סדירה בשבע העונות האחרונות הן רבות: מגפת הקורונה כמובן, מבצע "שומר חומות", מלחמת שבעה באוקטובר, וכעת גם המלחמה באיראן, שריסקה את שתי העונות האחרונות – כולל אזעקה אחת בגמר הגביע.
אך בעוד הכדורגל הישראלי מצליח לשרוד ולהתגלגל איכשהו, הטרגדיה האמיתית היא בענף הכדורסל. שימו לב לנתון המזעזע הבא: בשבע העונות האחרונות הליגה המקומית נעצרה רק בשתי עונות בלבד. בחמש מתוך שבע העונות האחרונות הליגה הופרעה או לא הגיעה לסיומה משלל סיבות: הקורונה, מבצע "שומר חומות", המלחמה מול עזה וכמובן המלחמה מול איראן, שגרמה לכך שהעונה הקודמת לא הסתיימה – וכמובן גם העונה הנוכחית, שמי יודע אם תגיע לסיומה.
גם הכדורסל הישראלי, שלרגע היה נדמה כי הוא חוזר למשפחת העמים באירופה ויכול לארח כאן משחקים, משוחק בשנתיים האחרונות רוב הזמן בגלות: הנבחרת המקומית לא צפויה לחזור לכאן בזמן הקרוב, היורוליג כבר יסיים את העונה מחוץ לישראל אחרי שנתן צ’אנס כושל לקבוצות הישראליות, והמפעלים של פיב"א כלל לא עשו סימן שהם מעוניינים לחזור לכאן.
על הליגות כמו הכדוריד והכדורעף אין בכלל מה לדבר, שכן כאן המכה אנושה עוד יותר - במיוחד נוכח העובדה שעוד קודם לכן הענפים הללו סבלו מחוסר פופולריות ומהיעדר תקציבים.
