נבחרת נערים א' משתתפת בימים אלה בטורניר הכנה בקרואטיה, שם הספיקה להפסיד שלשום 3:1 למארחת. בין המוזמנים לסגל של המאמן אריק בנאדו נכללים לא פחות משבעה שחקנים של מכבי פתח תקווה, כולל החלוץ בן זוארץ, בנו של יו"ר ההתאחדות. אז ברור, לא הוגן לתלות את הזימון בקשר המשפחתי, ומצד שני לא הוגן גם אם יש חלוצים טובים ממנו, שלא נלקחו בחשבון.
אבל לפני האיכות, מן הראוי להתייחס לכמות. בשנתון המדובר, הליגה לנערים א' (בני 16), התקיימו עד כה 21 מחזורים, וזו צמרת הטבלה: מכבי תל אביב בראש עם 60 נקודות, שנייה הפועל תל אביב (52), שלישית מכבי פתח תקווה (45), רביעית מכבי חיפה (41), חמישית מכבי נתניה (39). בנאדו זימן כאמור שבעה שחקנים ממכבי פתח תקווה, בדיוק כמו מספר המוזמנים מהמוליכה. מהפועל תל אביב זומנו רק ארבעה, ממכבי חיפה שלושה וממכבי נתניה אחד.
זוארץ הבן הוא כדורגלן מוכשר שכבש תשעה שערי ליגה העונה. תמיר בר ודידי ארז, מהקבוצה שלו, כבשו 13 פעמים כל אחד וזומנו אף הם. החלוצים המוזמנים ממכבי ת"א הם עידו יוסף (22 שערי ליגה) ונועם עזרן (15). ומהפועל ת"א זומן פואד גנאים (17).
בין הסקוררים שלא נכללו בסגל של בנאדו ניתן למצוא את ליאם מלכה (16 שערי ליגה) ונועם נחמני (13), שניהם ממ.ס אשדוד, ואת איתי זליקוביץ' מהפועל ירושלים (12). גם שלו יהודה ג'נח ממכבי נתניה ואיתי רוזנבליט מהפועל כפר סבא, שכבשו 9 שערי ליגה (כמו זוארץ), לא זומנו.
והנה עוד קצת חומר רקע. יו"ר ההתאחדות, שינו זוארץ, הצהיר פעם: "מכבי פתח תקווה היא פרויקט חיי". זוארץ הוא גם יו"ר הוועדה המקצועית, שהחליטה על מינויו של בנאדו למאמן נבחרת הנערים בקיץ 2024. זו הייתה מחווה נאה לא רק משום שהקריירה שלו דשדשה, אלא בעיקר מפני שהמאמן נטש בזמנו את הנבחרת הצעירה באמצע קמפיין, בעקבות הצעה שקיבל מבני יהודה.
"אני מצפה מכל איש מקצוע שלוקח על עצמו משימה, לדעת גם לסיים אותה", אמר בצדק יו"ר ההתאחדות דאז, עופר עיני. לזוארץ לא הייתה בעיה עם הנטישה המבישה. גם לא עם הקמפיין הקטסטרופלי של גיא לוזון, שתוגמל בקדנציה נוספת. לא בפרויקט חייו של היו"ר - בנבחרת הצעירה.
כל אלה מעלים תהייה באשר לשיקולים המעורבים בנבחרת הנערים, ובעיקר ביחס לגמישותם של מקבלי ההחלטות. תגובת ההתאחדות: "כלל הזימונים בנבחרות ישראל, מוצלחים או לא, הם על פי שיקולים מקצועיים בלבד של המאמנים. אבוי למאמן שיימנע או יבכר לזמן בשל שיקול זר. קנאה, אגב, היא מחלה קשה. אולי חשוכת מרפה (כך במקור). ובכל זאת, איחולי החלמה למי שלקו בה".
אכן כך, מצטרפים לאיחולים. התמודדות עם שאלות מטרידות וכתיבה בלי שגיאות בעברית, לעומת זאת, אינן חשוכות מרפא וכדאי לטפל בהן. גם עם תרגילי הרפיה.
גזית עושה פליק־פלאק בקרח
אולימפיאדת החורף החלה באיטליה, והניסיון של ערוץ הספורט למכור קרח לישראלים מגוחך יותר מהרעיון לשווקו לאסקימוסים. התחרפנו.
בין השאר יש להם ערוץ קיבוץ, שקופץ מענף לענף, לעיתים בלי שוב, לפעמים עם פרשן, מדי פעם בלי, כשהצופה מסוחרר כמו במפולת שלגים. אלא אם כן נפלתם על שידור חי של ניקוי המשטח.
"לקחתי בהפסקה הקצרה שהייתה לנו את הזמן לשלוח הודעות לפרנצ'סקה ולברך אותה", התגאה הפרשן איתי דרורי, אחרי זכייתה של פרנצ'סקה לולובריג'ידה האיטלקייה בזהב, ב־3,000 מ' החלקה מהירה. "ענתה לך?" התעניין השדר עמרי מנהיים. "לאאא", השיב דרורי, "היא לא תענה לאף אחד". ברכה לבטלה.
אילן גזית הוא מאמן ושופט התעמלות בינלאומי, ששימש כפרשן בתחומו באולימפיאדות הקיץ. בערוץ החליטו שזה מספיק להפוך אותו לשדר במשחקי החורף, בלי הכנה מוקדמת, ואוי, כמה שזה מביך. בעצם מי יודע, אולי כן ניסו להכניס אותו לאווירה, והקפיאו את האולפן.
הנה כמה משפטים לדוגמה ששידר גזית ממשחק ההוקי לנשים בין גרמניה לצרפת: "שתי הקבוצות יודעות שכאן כל שער נחשב, כל תוצאה נחשבת"... "שימו לב לכיסוחים שיש שם, משחק מאוד אגרסיבי"... "הגרמניות כל הזמן מובילות את הדיסקית לכיוון השער הצרפתי"... "באיזו מהירות הדיסקית עוברת מאחת לשנייה"... "כל קבוצה רוצה לנצח את המשחק"... "תראו את שתיהן נתקעות אחת בשנייה"... מה היינו עושים בלעדיו?
שלום אילן. שמעתי אותך משדר. זה חוסר הבנה אלמנטרי.
"לא היה איתי פרשן, אבל אתה יודע - אני מנסה לעזור לערוץ כמה שאפשר".
עד כדי כך מצבם קשה שהם לא יכולים למצוא שדר שמבין?
"באותו יום זו הייתה פעם ראשונה שנפלתי פנימה, ועשיתי כמה שאני יכול".
מכיר אותך כפרשן מעולה בהתעמלות. בדיוק ההפך ממה שאפשר לומר עליך כשדר הוקי. צורם ברמות.
"אשמע לעצתך ואעשה דברים שיותר מתאימים עבורי".
מודה ועוזב ירוחם. ואולי כדאי להושיב גם בערוץ הקיבוץ הזה את החבר'ה הקבועים מהכדורגל, חבושים בכובעי צמר עם פונפון ומצנפות. לענף שמהווה את החיבור הטבעי היחיד שלנו לאולימפיאדת החורף - גלישה לתהום במדרון הברברנות, החובבנות, השטותניקיות והחפיפניקיות – חייבים לשלוח את הטובים ביותר.
לחמן מבזה את המקצוע
בערוץ הקיבוץ של הלאומית נמשכת המסחרה המכוערת במאמנים, בהבל פה של שני המגישים. אז נכון, הציפיות שואפות לאפס, אבל אצל אייל לחמן יש עוד בעיה. האיש שמחזיק בתעודת מאמן קורא בשידור חי לפטר חברים למקצוע, לעיתים כדי לפנות מקום למקורבים.
שישי האחרון, מכבי הרצליה (שבמקום השני) נגד כפר שלם, שעולה ל־1:2. "אני נותן את הגיבוי למאמן. הוא דיבר איתי לפני השידור, אמר לי 'עזוב אותך מרכלנים, יושבים במסעדות, מנסים לדחוף מאמנים'. אני נותן את הגיבוי", הודיע רז זהבי, ולפתע התהפך: "אני אומר - יש מצב. אגב, אם נגיד יש זעזוע, אתה יודע את מי הייתי מביא? את גל אראל". לחמן זרם: "היה לו ראיון יוצא מן הכלל השבוע. ראית שיש איכויות בבחור הזה".
אז מה היה לנו? שדר שערך למאמן שימוע לפני המשחק, החליט לגבות אותו, ובכל זאת המליץ על מחליף (חסר ניסיון והישגים); ופרשן שמדרג איכות מקצועית לפי דיבורים. תראו מי שמדבר.
דקה 73. איתות מנוף הגליל, הפועל רמת גן עולה ל־0:3. "אגב, מה קורה עם אלון זיו? אנשים כותבים לי דקה 70 ואין לך אף אחד על הגריל?", קיטר זהבי והעלה הילוך: "מי, אלון זיו יכול? יש מצב? נו, לחמן!". הפרשן והרוכל סיפק את הסחורה: "עם ההחלטה הזאת של ז'ניה ברקמן הוא הקים את הקרטל נגדו. הוא הולך!".
זהבי קפץ על המציאה: "מה האלטרנטיבה?".
לחמן: "תומר קשטן. אני הייתי מביא את תומר קשטן לנוף הגליל".
זהבי: "אוי, די. תעשה גילוי נאות שהוא שכן שלך. תגיד 'הוא שכן שלי, תומר קשטן, אני רואה אותו בגינה ואני רוצה שהוא יאמן כדורגל'. יו, איך הבאת לי את תומר קשטן? אתה יודע מה, אני תומך בך".
יש לנו דיל! נשיא ועדת האתיקה במועצת התגרנות שוב התהפך, ועשה יד אחת עם החצרן שמפטר קולגה כדי לארגן ג'וב לשכן. לפעמים אפשר להבין הכל רק מהשיח בין גמדי הגינה בשכונה.
דברי חכמים
"הקהל, שלמעשה הוא השחקן ה־12 של בית"ר, לא יהיה בווסרמיל"
- דני נוימן בפרשנות עם טעם של פעם. שמישהו יספר לו כבר על טרנר.
