אצטדיון טרנר הזכיר אתמול (שני) את הימים הכי גדולים שלו. אדום בוהק שטף את היציעים, הקהל דחף בכל הכוח גם לאחר שער השוויון והוביל את הקבוצה לניצחון גדול וחשוב מול יריבה ישירה לתואר במשחק עונה - בית"ר ירושלים.
זה היה ניצחון של העוצמות של טרנר הישן והטוב. העונש האבסורדי שהוביל להיעדרות קהל החוץ של בית"ר לא מנע מכמה מאות ירושלמים להסתנן בכל זאת ליציעים האדומים, מה שלא עזר לבית"ר בהר הגעש הדרומי. חגיגה גדולה.
למרות הסטטיסטיקה הבלתי נתפסת שיש לנו מולם, ישקרו האוהדים שיגידו שהם לא הרגישו מתח לקראת המשחק. כזה ששמור רק למשחקים גורליים - משחקי עונה. מעבר לכך, משחקים מול בית"ר הם תמיד לא צפויים שהקבוצה מהבירה חיה מהתלהבות ומומנטום ובמשחקים שלה באמת הכול יכול לקרות. בסופו של דבר עשינו ניצחון שהיה חשוב לנו מאין כמותו.
בית"ר שיבשה את המשחק
ידענו שזה יהיה קשה אבל גם ידענו שאם הפועל באר שבע עולה דרוכה וממוקדת היא תנצח כל משחק. הרי מתי איבדנו נקודות העונה? במשחקים בהם זלזלנו ועלינו לשחק בהילוך ראשון. אתמול בית"ר באמת הקשתה עלינו, לחצה גבוה ודי שיבשה את צורת המשחק שלנו אבל זה כאמור לא היה מספיק לה.
הרבה שחקנים אפשר להזכיר לחיוב אבל מעל כולם שלטו ביד רמה קינגס קאגנגווה ולוקאס ונטורה. אמרתי לא פעם שבשביל לנצח משחקי עונה מסוג אלו אנחנו צריכים את הצמד הזה בשיאו ואתמול הם אכן הגיעו בכל הכוח. למרות שבית"ר הפתיעה ופתחה עם אמצע חזק, העליונות של הזרים הטובים בליגה בלטה לאורך כל המשחק.
בזמן שהברזילאי טיטא, הזמבי יצא קדימה עם פריצות שהזכירו לכולם שכשהוא מחליט שזה "עליו" והוא פותח מבערים, אין מי שיכול לעצור אותו בליגה הזאת. הדבר מרשים במיוחד לאור העובדה שבת הזוג שלו ילדה אתמול בזמביה ובטח שהמחשבות שלו נדדו גם לשם. מזל טוב למלך של באר שבע.
בצד הפחות טוב אפשר להזכיר שני שחקנים שהציגו יכולת ירודה יותר כשהראשון הוא חמודי כנעאן והשני הוא דן ביטון. כשהתפרסם ההרכב לפני המשחק והבנו שחמודי יפתח באגף שמאל, ידענו שאמיר גאנח כבר מתחמם להיכנס להחליף אותו.
למרות העובדה שגם באשדוד הוא שיחק לא פעם בתפקיד הזה, הוא פשוט לא מצליח לבוא לידי ביטוי באגף. באמצע המגרש הוא הרבה יותר אפקטיבי ובעמדה הזו הוא גם מביא מספרים. הנבואה אכן התגשמה ובסביבות הדקה ה-60 לערך גאנח החליף אותו.
גם דן ביטון התקשה להציג יכולת טובה. קודם כל חשוב לציין שקשה מאוד לוותר על ביטון גם בתקופה פחות טובה שלו. הוא שחקן כל כך ורסטילי ומסוכן, שגם במשחק לא טוב הוא עדיין יכול לייצר בישול או גול משום מקום.
יחד עם זאת, אני מזהה שדן סובל מעייפות מצטברת ולהרגשתי הוא חייב להתרענן קצת בחוץ. לא כעונש חלילה, מנוחה שתחזיר אותו רענן ורעב יותר. הוא מגיע למצבים שבחצי הראשון של העונה היו נכנסים בעיניים עצומות. חוסר הדיוק שלו מול השער זועק - עומס.
הניצחון אתמול היה ניצחון גדול בעיקר בגלל שהוא הושג בעמל רב. לכן רק המחשבה על הקושי שמחכה לנו בפליאוף העליון כבר גומרת אותי. עוד פעמיים בית"ר, עוד פעמיים מכבי, הפועל ת״א מכבי חיפה. אמאל'ה.
את מכבי ת"א אסור להספיד
אבל אנחנו עדיין לא שם, יש עוד זמן עד לפליאוף. בשבת מחכה לנו אשדוד שמשחקת באחד המגרשים הקשים בליגה. צפוי לנו גם משחק מול מכבי ת״א בבלומפילד במחזור האחרון של הליגה הסדירה ואת מכבי ת"א לעולם אי אפשר להספיד.
אם ננצח את אשדוד בשבת, הקהל של הפועל ב"ש ישב לצפות במשחק של בית"ר נגד מכבי ת״א בנינוחות חסרת תקדים. שכן כל תוצאה שם תשרת אותנו ותתקבל באהבה.
אחרי שהוכחנו שאנחנו נמצאים במקום ה-1 בזכות ולא בחסד, עכשיו הקבוצה צריכה להמשיך עם היכולת הטובה, להמשיך לעלות דרוכה ולנצח במגרשים קשים כמו זה באשדוד, לנצח את מכבי בבלומפילד, בקיצור - לגלות אופי של אלופה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו