כאלף אוהדי הפועל באר שבע עשו אתמול את הדרך הארוכה לנוף הגליל (400 קילומטרים הלוך וחזור) כדי לראות את הקבוצה האהובה מנצחת וחוזרת למקום ה-1 בדיוק בזמן - שבוע לפני משחק העונה מול בית"ר ירושלים. על הנייר זה היה "רק" משחק מול קבוצה שממוקמת אחרונה בטבלה, אבל בני ריינה משחקת במגרש קטן וקשה שלא האיר לנו פנים במפגשים האחרונים.
הפעם הדרך חזרה דרומה הייתה שמחה במיוחד. היא הפכה לעוד יותר מתוקה אחרי שנשמעה שריקת הסיום באצטדיון טדי, שבישרה על המעידה של הירושלמים מול הפועל חיפה. לא אשקר, שידור דקות הסיום ברדיו היה מלחיץ כמו שרק שידור ברדיו יודע. זה אמנם לא משחק שמכריע אליפות כמובן, אבל גם המומנטום חשוב.
המשחק נפתח בסערה עם כרטיס אדום מוקדם מאוד לריינה. יש כאלו שיאמרו שהוא עזר לב"ש, אבל אני טוען שהוא דווקא הקשה עליה. אמנם הקבוצה של אדהם האדיה לא התכוונה מראש לשחק משחק פתוח יותר מדי, אבל בעשרה שחקנים הם לא יצאו מרחבת השוער ואילצו אותנו להתמסר לרוחב קו ה-16 במשך דקות ארוכות בניסיון למצוא את הכדור שיחדור את הרחבה.
למשחק הזה נדרשו עצבים מברזל, אבל הסבלנות השתלמה. הבונקר המפואר של ריינה נפרץ עם בעיטה מסובבת אדירה של מוחמד כנעאן מחוץ לרחבה. הקשר המוכשר, שתלינו בו המון תקוות, הצדיק את ההחלטה של רן קוז׳וך לפתוח איתו בהרכב. ב"ש ניסתה שוב ושוב, ואז שוב ושוב. היא החמיצה ללא הרף החמצות מסמררות שיער והצליחה להבקיע רק עוד שער אחד בלבד.
החמצות ענק הפכו את ליאור גליקליך לגדול יותר ממה שהוא חשב שהוא כנראה, ומנעו סיום עם תוצאה הרבה יותר גבוהה. עד כמה השליטה שלנו הייתה אבסולוטית? הפועל באר שבע סיימה את המשחק עם 72 אחוזי החזקה בכדור ו-25 מצבי הבקעה. המספרים האלו מספרים את כל הסיפור.
קואוץ' קוז'וך ניצל את המצב והכניס מספר שחקנים שלא זכו לראות דקות כבר תקופה ארוכה. הבולט ביניהם היה רועי לוי. המגן הימני שהגיע מאשדוד עם המון ציפיות התקשה לעמוד ברמה עד כה, אבל אתמול הוא הוכיח שאולי שווה למאמן לקחת אותו בחשבון עם דקות משמעותיות יותר בהמשך העונה.
עוד ראויים לציון היו כמובן קינגס קאנגווה שכבש ובישל. מאז חזר הכוכב הזמבי מטיול קצר באליפות אפריקה, הוא סופר כבר שלושה שערים. גם לוקאס ונטורה נתן משחק מעולה כשטיאטא את ההתקפות דרך האמצע והראה עליונות פיזית. גם ג'יבריל דיופ סיים משחק לא רע בכלל.
ביום רביע הקרוב מצפה לנו שידור חוזר כשאנחנו עתידים לעלות שוב לנוף הגליל נגד אותה ריינה, הפעם ברבע גמר גביע המדינה. קשה מאוד לנצח את אותה הקבוצה פעמיים באותו השבוע ולא משנה מי זאת. הגביע הוא חשוב לנו ואנחנו צריכים לכוון לקחת אותו גם השנה, לכן אסור לזלזל ולשמור על שחקנים. הפועל ב"ש צריכה לעלות ולשחק באותה הדריכות והאינטנסיביות שהיא שיחקה אתמול.
לאחר הגביע מחכה לנו משחק עונה חם, לוהט ורותח מול בית"ר. הקבוצה מהבירה מגיעה ללא קהל לטרנר, למרות שכמו שאנחנו מכירים את הקהל שלה כנראה לפחות 300-400 אוהדים יצליחו להסתנן. אני נגד העונשים הקולקטיביים האלו. לא רק שהם פוגעים בקבוצת החוץ, הם גם מורידים את הלהט מהקהל הביתי שכן אין קונטרה אמיתית. ככה או ככה, אש ותמרות עשן מצפים לבאי האצטדיון, כלום מלבד ניצחון לא יספק אותנו.
