אורי אוזן בטוח: אלו האשמים בכישלון של מכבי תל אביב

המשבר של מכבי תל אביב אינו תוצאה של ערב חד פעמי שהסתיים בהפסד סופר דרמטי בדרבי אחרי 12 שנים, או לחילופין תבוסה ביתית קשה ליריבה גדולה וגם לא הפסדים קשים בליגה האירופית.

השבר במכבי ת"א הוא חלק מתהליך מתמשך של ניהול כושל, שהחל למעשה בקיץ האחרון עם ניהול מקצועי רע מאוד ושיאו הגיע ב-30 לנובמבר, בלילה שבו נורו זיקוקים לכיוון ביתו של מאמן הקבוצה ז'ארקו לאזטיץ', אירוע שגרם למיטש גולדהאר לקבל החלטה שאת העונה הזו הוא "זורק" ספורטיבית, כדי להעביר מסר ברור וחד לכל מי שחושב אחרת – אצלו, ערכים ודרך הם מעל תארים.

את העונה שעברה מכבי ת"א סיימה על גג הכדורגל הישראלי. ז'רקו לאזטיץ' הסרבי, מאמן שהובא לישראל בזמן מלחמה ונשאר גם בימים לא פשוטים למדינה בכלל ולספורט בפרט, הצליח לעמוד בכל המטרות שהוצבו בפניו ולזכות באליפות מרשימה מול יריבה חזקה, כשעל הדרך הוא משדרג משמעותית נכסים של המועדון ועובר עונה אירופית מכובדת מאוד עם 6 נקודות בשלב הבית של המפעל השני בחשיבותו.

כיאה לקבוצה שמצליחה בליגת ביניים, ובטח כזו שמתבססת על שחקנים צעירים (זרים ומקומיים), הקיץ שמגיע אחרי עונה מוצלחת הוא מאתגר ולאתגר הזה, הנהלת מכבי ת"א לא התכוננה בצורה טובה. כאן, למעשה, נזרעו זרעי הכישלון הגדול של העונה הנוכחית.

התפרקות מקצועית

ניהול מקצועי הוא הדבר החשוב ביותר בקבוצת כדורגל. ניהול טוב, מעבר לעובדה שהוא מספק שקט תעשייתי, צופה פני עתיד ומאפשר הצלחה יציבה לאורך שנים, הוא אחד הכלים החשובים, אם לא החשוב ביותר, כדי למקסם תקציבים - או לחילופין לצמצם פערים תקציביים מקבוצות עדיפות כלכלית (במקרה של הצהובים, זה נכון רק לאירופה).

בקיץ האחרון, בעקבות ההצלחות, מכבי ת"א מכרה/נפרדה מחלק משמעותי מהציר המרכזי שלה. שלושה שחקני הגנה מאוד משמעותיים – סתיו למקין, נמניה סטואיץ' (השחקן שבא עם לאזטיץ' והיה עוגן בשבילו גם בחדר ההלבשה) ועידן נחמיאס; שני קשרים חשובים ביותר למערך – יוריס ואן אובריים וגבי קניקובסקי; ושני החלוצים המובילים שלה – דור תורג'מן וערן זהבי.

העזיבות הללו, מעבר לכסף שחסכו מבחינת משכורות, הכניסו למועדון 13.2 מיליון יורו, אבל מכבי ת"א השקיעה חזרה ברכש רק 7.15 מיליון. מדובר בפער שאי אפשר להתעלם ממנו, ודאי כשמדובר בקבוצה עם התקציב הגדול בליגה ואלופה מכהנת שרוצה לשמור על התואר שלה.

גם אם נשים את העניין הכלכלי בצד, מכיוון שאפשר למלא את החסר על ידי הבאת שחקנים בהעברה חופשית עם סקאוטינג נכון, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהקבוצה פורקה מקצועית ולאזטיץ' נאלץ לחבר אותה מחדש תוך כדי תנועה, שזו משימה מורכבת ביותר.

האלופה הביאה חמישה זרים משמעותיים בעמדות מרכזיות – בלם, קשר מרכזי, קשר קדמי, כנף וחלוץ, שלפחות לגבי עמדת החלוץ היה ברור שתהיה בעיה והשחקן שהובא רחוק מאוד מהרמה של השחקנים שהחליף.

אבל גם בשאר העמדות הובאו שחקנים פחות איכותיים מאלו שאותם הם החליפו. השחקן היחיד שכן שדרג את הקבוצה, כריסטיאן בליץ', סבל מפציעות חוזרות ונשנות ופתח רק בארבעה משחקים בליגה. גם השחקנים המשלימים שהובאו לא היו ברמה מספקת, מה שהפך את המשימה של לאזטיץ', לשמור על האיכות המקצועית של הקבוצה, לבלתי אפשרית.

עקשנות שהובילה לפיטורים

ופה נגיע למאמן. גם בעונה המאוד מוצלחת בעונה שעברה, הדעות על לאזטיץ' היו חלוקות והוא לא התעכל טוב אצל חלק ארי מהקהל, אבל עם התוצאות היה קשה להתווכח (למרות שרבים ניסו, אבל זה פחות הלך).

העונה, לאזטיץ' לא הצליח לנהל את הסגל המוחלש שלו בצורה מיטבית, לא מצא פתרונות לעמדת החלוץ, התעקש לשחק במערך וסגנון דומה לזה שהצליח בעונה שעברה עם שחקנים אחרים וכך הבעיות שהיו בעונה שעברה, כמו ניהול סגל בעייתי וחילופים מאוחרים בלטו אף יותר העונה והביאו את הקבוצה לחודש נובמבר שהיא מותשת לחלוטין, קצרה מאוד ברוטציה ומשם הדרך לנקודת הפירוק הייתה מהירה.

הבשורה תגיע מקנדה

וכאן מגיעים לבעלים. מכבי ת"א זכתה בענק בגולדהאר, שהפך אותה לקבוצה העשירה והיציבה בליגה. אבל אם מסתכלים על הדרך שלו מתחילתה, אנחנו רואים שהוא אדם של תהליכים ועקרונות. יש לו ראייה ארוכת טווח, הוא לא מסתכל רק על העונה הקרובה ובטח לא על המשחק הקרוב, אלא מסתכל שנים קדימה וחושב איך המהלכים שלו ישפיעו - לא על הקבוצה, אלא על הארגון, מושג שנפוץ בספורט הצפון אמריקני.

אז הוא לקח את הזמן עד שהחליט ללכת עם צוותים זרים ודילל את סמלי העבר מהמועדון, אלו שכיכבו כשחקנים אבל לא היו טובים מספיק כדי לאמן. הוא שחרר מהקבוצה שניים מהשחקנים הכי חשובים שלו, שפגעו באתוס של הארגון שלו, גם במחיר של מעבר שלהם ליריבות הגדולות וגם אם זה אומר אובדן אליפויות.

כך גם במקרה לאזטיץ' - היה ברור שההחלטה של מיטש להחזיר את המאמן מההתפטרות שלו אינה מגיעה משיקול מקצועי, אלא משיקול ערכי. הוא לא ייתן לעבריינים שיורים זיקוקים לבית של מאמן לקבוע לו מי ינהל מקצועית את הקבוצה שלו. הוא יקבע מתי ואיפה המאמן יוחלף ואם זה אומר להקריב חודשיים קריטיים בעונה ולמעשה את העונה כולה - זה שווה את זה בטווח הארוך.

מבחינת גולדהאר, יהיה מעניין לראות מה הצעד הבא. חלק גדול מהאשמה במצב הקבוצה הוא על הצוות הניהולי – דומיניק פרייס, בן מנספורד וג'ק אנגלידיס, וגולדהאר יודע את זה. השאלה הגדולה היא מי יבנה את הקבוצה בעונה הבאה.

ההנחה הרווחת היא שמכבי ת"א תמשיך עם המדיניות של צוותים זרים, השאלה מי ימנה אותם, מתי הם יגיעו (כי מדובר פה בצוותים שלמים שכוללים עוזרים ומאמנים ספציפיים, לא רק מאמן) והאם הפיטורים של לאזטיץ' הם לא השינוי האחרון בהיררכיה המקצועית אצל הצהובים. התשובות לכל השאלות הללו נמצאות בקנדה ומניסיון העבר, ההחלטות שיתקבלו ילקחו בשום שכל והזמן לא יהווה פקטור בקבלת ההחלטות.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

ומבחינת האוהדים הצהובים, אולי העונה הזאת הוקרבה, אבל אין להם סיבה לדאוג לגבי העתיד. גולדהאר ייצב את הספינה מהר ומכבי ת"א תחזור למאבק האליפות בגדול, כבר בעונה הבאה.