היה צריך את מכבי תל אביב הכי מפורקת בתקופת מיטש גולדהאר, שכל החטופים יחזרו, ושהשופט יוסיף עוד כמה דקות - כדי ש־12 השנים הגרועות של הפועל תל אביב יסתיימו בדרמה כזאת.
לא דרבי מכריע, לא משחק על גביע ולא על אליפות, אלא סתם דרבי ליגה, כזה שמכבי הייתה בו טובה יותר מהפועל במשך 89 דקות. אבל זה קרה בחמש דקות שאולי סוף סוף משנות את ההיסטוריה בעיר תל אביב.
נכון, זה הזכיר את גמר ליגת האלופות ההוא מ־1999 בין יונייטד לבאיירן, אבל הרמה הייתה עלובה למדי. למי אכפת? דרבי זה דרבי. ברדה ולזאטיץ’ הגיעו כל אחד עם הצרות שלו, וזה נראה כאילו גם כשמכבי גרועה - היא עדיין רמה מעל הפועל.
אבל אז הפועל התחפשה למכבי, ברדה לראשונה העונה החליט לשחק התקפי, ובפעם השנייה בתוך שבוע הפועל מנצחת משחק בדקה ה־90. התחת של ברדה? הפרצוף של לזאטיץ’. אם הפועל מנצחת דרבי בצורה כזאת, באמת שיש סיכוי שבקרוב תהיה פה מלחמת עולם.
מכבי תל אביב היא קבוצה גמורה מבחינה חברתית. האוהדים נגד השחקנים, השחקנים נגד המאמן, והמאמן נגד כל העולם. קל להיות בעלים כמו גולדהאר שחי בחו״ל ולא שומע את האוהדים סובלים. יכול להיות שזה הפטנט, כי גם אדמונד ספרא לא גר כאן. כשזה הולך - אוהבים אותם, כשזה לא הולך - מה אכפת להם, הם בחו״ל.
הפועל ומכבי תל אביב כמובן לא חלק ממאבק האליפות השנה, ויהיה מעניין לראות איך ייראה הקיץ הקרוב שלהן. לנצח דרבי זה חשוב, אבל תארים זה יותר. אולי ספרא יפתח את הכיס, אולי גולדהאר יחליט שנמאס לו מהצעצוע. אז נדע שבאמת התחלפו היוצרות בתל אביב בפרט, ובכדורגל הישראלי בכלל.
