כדורסל, כענף ספורט אמריקני, הוא ענף שבו יש עיסוק אובססיבי בסטטיסטיקות. נתונים אף פעם לא מספרים את כל הסיפור, אבל אפשר ללמוד מהם דבר אחד או שניים.
תומר גינת מרוויח בהפועל תל אביב חצי מיליון דולר לעונה. מעל מיליון וחצי שקלים. בתשעת משחקי הליגה בהם שיחק, הלך לקו העונשין 20 פעמים וקלע 10 פעמים – 50%. יכולת כזו מספיקה מול קבוצות של החוג המקומי, ופחות מספיקות מול קבוצות כמו הפועל ירושלים ומכבי תל אביב. על היורוליג? אין מה לדבר.
לא קל להיות תומר גינת. לעבוד הכי קשה שאפשר, לדחוף את העגלה שנקראת הפועל תל אביב ליורוליג ובסוף לגלות שאולי לא בטוח שהוא ברמה המתאימה. גינת בחור חכם, הוא יודע שהשכר העצום שלו מראה שתופסים אותו כשחקן יורוליג, והוא גם יודע שעל המגרש, נכון לחודש ינואר 2026, זה לא זה.
היורוליג היא לא נבחרת ישראל
ים מדר מתאושש מפציעה מחסלת קריירות והיה קטסטרופלי נגד הפועל ירושלים. בעשרים הדקות ששיחק בחמשת המשחקים בליגת העל מאז ששב למגרשים, הוא איבד 2.2 כדורים בממוצע.
אבל מדר יתאושש גם מזה, יחלים במאת האחוזים וייתן קונטרה לווסיליה מיציץ' אם רק האחרון יחליט לחזור לשחק כדורסל כמו שהוא יודע. כרכז מחליף הוא יידע, יש להאמין, לתת את הסחורה. בנבחרת ישראל ימשיך להיות כמובן כוכב, אבל ביורוליג, כאמור, סיפור אחר לגמרי.
את מי אתם מייצגים?
דימיטריס איטודיס אולי שחצן, מגלומן לא מבין את מה זה הרוח של הפועל תל אביב. הכל נכון. אפשר להוסיף לרזומה גם את העובדה שג'ארד הארפר מאכיל אותו חצץ באופן קבוע, אבל בסוף לא צריך להיות אחד מהמאמנים הגדולים של הדור האחרון בשביל להבין את העובדה הפשוטה.
היום, אולי חוץ מרומן סורקין, אין שחקן ישראלי שיכול להתמודד שווה בין שווים לאורך משחק שלם (או בחלקים רבים ממנו) בליגת הכדורסל הכי טובה באירופה. זה לא עניין של דרכון, זה עניין של כישרון.
מבחינה פילוסופית אפשר כאמור לדון על הרוח של הפועל ת"א. האם לקבוצה, שאוהדיה מניפים כבר דור שלם את השלט 'מייצגים את הפועל ולא את ישראל', חשובה כל כך הזהות הישראלית, או שמדובר בעוד כלי ניגוח בעופר ינאי רודף תשומת הלב.
כשמכבי ת"א 'הישראלית' לקחה את גביע אירופה האחרון שלה, יוגב אוחיון היה הישראלי המוביל עם 11 נקודות משותפות בשני משחקי הפיינל-פור. זה לא הפריע כמובן להמונים לקפוץ למזרקות ולראשי המדינה לברך את הזרים האמריקנים בשלל ברכות.
אפשר לסכם שכולנו נשמח לראות את אלייז'ה ברייאנט, אנטוניו בלייקני ומיציץ' מביאים את גביע אירופה לתל אביב, ושבר טימור יהיה זה שיניף את הגביע על הפרקט באואקה. נשמע כמו חלוקה מוצדקת לכל הצדדים.


