נפתח בבוחן פתע על השנה שחלפה. איזה מאמן כדורסל אמר על קולגה שלו: "הוא היה כל כך אגרסיבי ותיאטרלי, גם כלפי הספסל וגם כלפי השופטים. הוא שידר המון לחץ", ובאיזה הקשר?
רמז: זה לא מאמן הפועל ת"א דימיטריס איטודיס (שהביס 60:114 את הפועל חולון), והדברים לא כוונו לדני פרנקו, שהשתולל על הקו, היה מאוד אגרסיבי ותיאטרלי כלפי הספסל והשופטים, ושידר המון לחץ. באחד מפסקי הזמן הוא אפילו הטיח כיסא בפרקט וצרח על שחקניו תוך כדי נפנוף זרועות, בסצנה שנועדה כנראה לעשות רושם על האוהדים ההמומים. מופע האימים ננעל בצווחות על השופטים, שגרמו להרחקתו מהמגרש. גם זו דרך לברוח מהספינה הטובעת, ובעיקר מהבושה.
ועכשיו לתשובה הנכונה: מדובר בציטוט מחודש יוני האחרון, ומי שלכלך הוא דווקא פרנקו, על איטודיס. זה היה אחרי שהפועל ירושלים הדיחה את הפועל ת"א בפלייאוף העונה שעברה. המאמן המשתלח, חשוב להזכיר, פוטר שנה קודם לכן בעצמו על ידי עופר ינאי, בעקבות הדחה כפולה מהיורוקאפ ומגביע המדינה.
פרנקו, שנותר ללא קבוצה, החל לקשקש בפודקאסט של מנהלת הליגה, ונראה היה שהוא נהנה לחבוט במחליפו היווני, ואף לסכסך בינו לבין הבוס שפיטר אותו. "בטוח שינאי פחות סומך על איטודיס היום", אמר אז הפרשן. "כשאתה מסתכל על אובדן העשתונות הזה מול ירושלים - זה כבר קרה לאיטודיס בכמה משחקים. לדבר על זה אחר כך במסיבת עיתונאים, זו חוצפה"... תראו מי שמדבר על חוצפה ואובדן עשתונות. ירידה מצד מאמן שפוטר על קולגה שתפס את מקומו, מדיפה ניחוחות של קנאה ונקמנות.
זו גם חוכמה קטנה ביותר כאשר מדובר במאמן זר. על קולגות מהארץ פרנקו לא ידבר ככה בחיים. בטח לא בפודקאסט של המנהלת, שם מכונת הרעל עבדה גם בטקטיקת הפרד ומשול. לא רק בין המאמן למעסיקו, כלומר בין היוונים למתייוונים, אלא אף בינו לבין עוזרו.
"איטודיס ודדאס זה שילוב לא כל כך טוב", קבע אז פרנקו. "מה שפגע באיטודיס זה היצמדות יתר לכדורסל של דדאס". השבוע בחולון נסגר החשבון, עם ריבית והצמדה. הפעם נראה היה ששניהם נהנו להמשיך ולחבוט בפרנקו - בכדורסל, לא בדיבורים - גם כשזה נפל כבר לקרשים. בחסות... נמסיס, אלת הנקמה היוונית.
בקבוק פגע בשחקן? לא ב"שער השבת"
רון אונגר מעירוני טבריה לא איבד עין כתוצאה מבקבוק המים שהושלך לעברו מיציע אוהדי בית"ר ירושלים במשחק הגביע בנוף הגליל, ופגע בפניו. גם הכדורגל הישראלי, בלי עין הרע, שרד עוד אירוע מזעזע שהסתיים בנזק מזערי. מזעזע לא פחות שבתוכנית הסיכום בספורט 5, "שער השבת", לא מצאו לנכון המגיש יהונתן כהן וצוות הפרשנים - אלי אוחנה, איתי שכטר וטל בן חיים - להתייחס לפגיעה האלימה בכדורגלן. אפילו לא במילה!
הביזיון הזה הוא חלק מהסכם הכניעה של הגוף המשדר בפני ההתאחדות ומנהלת הליגות, שם נכתב: "הזכיין לא יתמקד וידאג להסיט את השידור ממצלמה המצלמת אירוע גזענות ו/או אלימות ו/או התפרעות אחרת במגרש ו/או בכל מקום אחר באצטדיון".
כלומר, ערוצים שמסתירים את האמת ו/או מבזים את שליחותם העיתונאית ו/או שפוטים של הטייחים. בהמשך אותו הסכם שערורייתי נאמר: "האיסור על התבטאויות מזיקות יחול על הזכיין בכל אחת מתוכניות ו/או תוכני הזכיין". כך הפכו שלושת שחקני העבר לשלושת הקופים - לא ראיתי, לא שמעתי, לא אמרתי - מילאו פיהם מים, והתעלמו מהבקבוק. אוי לבושה.
כלפון החתים את אבדיה בבית"ר
ההתגייסות הלאומית לבחירת דני אבדיה למשחק האולסטאר - שזה הרבה יותר פסטיגל מכדורסל - די מובנת. אנחנו עם שחי בין מערכות בחירות, שמפצלות אותו לשניים, ובמקרה הנ"ל יש מצב שאפילו החרדים מתגייסים. אבדיה, אחרי חמש שנים של כותרות לא מחוברות למציאות, הוא הקונצנזוס. הדבר הכי טוב שהספורט הישראלי, ולא רק הוא, יכולים להתגאות בו ולהתענג עליו כיום.
כמעט מדי לילה. מבחינת כדורסל הוא ראוי בהחלט להיות חלק מהאירוע, כך עובדת השיטה, ובטוח שגם במדינות אחרות מנסים לקדם בהצבעות כדורסלנים שלהן. ובכל זאת, במנהלת הליגות בכדורגל לקחו את העניין קצת רחוק מדי ותפסו טרמפ על הפופוליזם.
"הבנו שאבדיה עדיין לא באולסטאר, אז החלטנו להפעיל את התותחים הכבדים כשצריך לבחור משהו באינטרנט. קדימה, אתם כבר יודעים מה צריך לעשות", נכתב בעמוד הפייסבוק שלהם, עם קישור לאתר הבחירות של ה־NBA. מה זה קשור לכדורגל? את הבעיה הזו הם פתרו באמצעות ארבע תמונות של כדורסלן פורטלנד, כולן במדי... בית"ר ירושלים.
למה בעצם? אבדיה התפתח במחלקת הנוער של מכבי ת"א, לא במגרש הפתוח בעמק המצלבה, בשנות הזוהר של בית"ר ירושלים בכדורסל לפני 50 שנה. ואם כבר ארבע תמונות, למה לא להלביש אותו גם במדי קבוצות אחרות, מכל המגזרים, שאף להן יש קהל מצביעים פוטנציאלי? ולמה הם לא נותנים קישור גם לתלונות הציבור - על מחירי הכרטיסים, התנאים במגרשים, ושאר רעות ושעות חולות? בעניינים האלה גבעת כלפון אינה עונה.
בקיצור, עדיף שהמנהלת תניח לדברים שלא קשורים אליה, ותתחיל לדאוג לקהל מהכדורגל. אפשר אפילו לפתוח בחירות לאוהד הכי מסור, שגופייתו תיתלה בהיכל התהילה הווירטואלי. בעניין הזה, יסלח מספר 8 של הבלייזרס, הכבוד מגיע הרבה יותר לעוזי גופייה.
שפיגלר התאהב באבוהב
"אנחנו בפינתנו האהובה 'עובד מסביב לשעון', על אנשים שמגיע להם קרדיט על עבודה בלתי פוסקת". כך הציג המגיש הדביק והפרזנטור הסמוי יהונתן כהן את הפינה בעלת השם המאולץ, שהוא גם סיסמתו של בנק שנתן חסות לערוץ.
"אני בוחר שחקן ישראלי כחול־לבן, שהוא ככה לא בפרופיל גבוה של כוכב", צהל עמיחי שפיגלר כשהגיע תורו, והמשיך: "ראיתי אותו כמה פעמים ופשוט מגיע לו, כי הוא עובד ממש מסביב לשעון. עומר אבוהב, שחקנה של בני סכנין. פשוט שחקן נהדר. שלם, מבין ת'עבודה, מבין את תפקידו, משחק כדורגל פשוט. עוצר, מוסר, פשוט תענוג לראות. ילד נהדר".
אבוהב כבר ממש לא ילד. הוא אכן שחקן מוכשר בן 22, שעשה התקדמות יפה מאוד העונה. בארבעה משחקי ליגה שיחק 90 דקות, שותף כמעט בכל היתר, ויש לו גם בישול אחד. ג'בייר בושנאק, בן גילו וחברו לקישור, כבש חמישה שערים (אחד אחרי התוכנית) ובישל אחד. אחמד סלמן, "ילד" בן 21, הבקיע ארבעה ובישל פעמיים. גם הם, יש רושם, עוצרים, מוסרים, וכאמור אפילו מבקיעים.
אז למה שפיגלר בחר דווקא באבוהב כמי ש"עובד מסביב לשעון", וקיבל חיזוק מכהן? ייתכן שהם באמת התלהבו מחריצותו, ואולי גם היתה השפעה לעובדה ששניהם עובדים מסביב לשעון עם אלי אילדיס, מירי נבו ורון קופמן, שמיוצגים על ידי אותה סוכנות שמייצגת גם את האמא של הקשר, השחקנית והקומיקאית רותם אבוהב. לפעמים רעיונות נולדים במסדרונות.
ואם כבר מזכירים סוכנים, במשחק הגביע בין הפועל רעננה למכבי קריית גת שנערך בחמישי שעבר, הקריא השדר עומרי מנהיים את הרכבי הקבוצות, ובין ה־11 של רעננה מנה מנהיים גם את ירון ליכטנשטיין. מי ששיחק באמת הוא בנו, הראל ליכטנשטיין בן ה־19. האבא הוא בעל סוכנות המייצגת גם אנשי תקשורת, שאחד מלקוחותיה הוא חברו הטוב רז זהבי, שמנסה לקדם בכל הזדמנות את "הילד". וכשכולם עובדים על ועם כולם, איך נדע מי נגד מי?
דברי חכמים
"אני לא מאשים את השוער של טבריה. אני חושב שאין לו אפילו אשמה. אם השוער היה חמישה מטר אחורה, אולי זה לא היה קורה"
- הפרשן אלי אוחנה מנתח את שערו של עומר אצילי כמעט מחצי מגרש. גם לשער עצמו, אגב, אין שום אשמה. אם הוא היה קטן בחצי מטר, זה לא היה קורה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו