איך אומרים באנגלית? It’s a no brainer. דני אבדיה הוא ספורטאי השנה הישראלי, ובהפרש גדול. העונה שהוא נותן (עד כה) היא היסטורית, ובקנה מידה חריג עבור ספורטאי ישראלי.
עונה שהתחילה ביורובאסקט בקיץ, שם הוביל את נבחרת ישראל לניצחון על צרפת, למקום בשמינית הגמר, ובעיקר לשיקום מעמדה באירופה. הוא סחב את הנבחרת על גבו ונבחר לחמישייה השנייה של הטורניר, לצד שמות כמו ניקולה יוקיץ', יאניס אנטטוקומפו ולוקה דונצ'יץ'.
את מה שהוא עושה בשליש העונה הראשון של ה־NBA במדי פורטלנד טרייל בלייזרס אפילו האופטימיים והמאמינים הגדולים ביותר באבדיה לא היו מסוגלים לדמיין בפתח 2025. מעבר לכך שהפך לשחקן המוביל במועדון, בעידן שבו כל השחקנים הגדולים בעולם באמת משחקים בליגה, הוא דבר שטרם ראינו דומה לו באף ענף ספורט קבוצתי.
אפשר בהחלט לדבר על הקריירות של חיים רביבו, אלי אוחנה, יוסי בניון ואייל ברקוביץ' באירופה - הן היו מרשימות מאוד, אבל שחקן מוביל, עם רגל וחצי באולסטאר (ועוד מהאזור המערבי העמוס בכוכבים)? את זה אף אחד לא ראה מתקרב.
כל ה-NBA מדברת על דני אבדיה
הבגרות של אבדיה מדהימה. ההתקדמות הדרמטית שעשה לא מציבה אותו - ובקלות - בעמדת מי ששיחק את הכדורסל הטוב ביותר שהציג ישראלי, אלא גם בדיבור רציני מאוד על אפשרות - לא תיאמן כמעט - שייבחר לחמישייה שנייה-שלישית של ה־NBA בסוף העונה, וגם יזכה בתואר אישי: השחקן המשתפר בליגה.
אלה לא רק העיתונאים והאוהדים שמתלהבים, אלא גם, וזה חשוב בהרבה, הקולגות שלו לליגה. שחקני־על ומאמני־על, כולם מדברים על דני ככוח משמעותי. כוכב לגיטימי, מרחק שתי עונות ממעמד סופרסטאר, בליגה שעומק האיכות האישי בה הוא חסר תקדים.
הבלייזרס לא צפויים להיות גורם משמעותי בתואר על המערב השנה, אבל דבר אחד ברור: יש להם שחקן פרנצ'ייז לעשר שנים, שחקן שמסביבו בונים מועדון NBA, שחקן שעם חיזוק לצידו יכול גם למצוא את עצמו מתמודד על תואר. וגם כאשר אני כותב את המילים האלה, נדמה לי שאני מדמיין. אבל לא, זו מציאות חיה ונושמת ומתהווה לנגד עינינו. מציאות שדומה לה לא ראינו מעולם ישראלי מגשים. ומכאן, כאמור: It’s a no brainer, דני אבדיה הוא ספורטאי השנה בישראל. וזו מציאות שאיש (כמעט) לא יכול לערער עליה.
