![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)
רבות דובר על מכבי תל אביב מודל 2025/26. גרסה חיוורת וישנה של המותג שהיה הכי גדול במדינת ישראל. מקצועית מביך, התנהלות של בסטיונרים בשוק.
ההחתמה של איפה לונדברג נראתה כמו המשך ישיר של ההתנהלות שמייצגת את מכבי תל אביב העונה. שחקן אחרי עונה לא טובה, קצת מבוגר, לא בדיוק רכז, לא בדיוק קלעי.
זה נראה לכולם כמו החתמה שמטרתה יותר להשתיק את הרחש מסביב ופחות לעזור לקבוצה. ואם לא היו חסרות להם צרות, אז איפה הגיע לארץ הקודש פצוע. מפתיע? לא כל כך. קלאסי מכבי תל אביב.
סגל בסוף בנוי מחבורת שחקנים שלפעמים המרחק בין להיראות כמו קבוצת כדורסל לבין אסופת שחקנים בינונית זה שינוי קטן. קצת לכוונן את החוטים, לזרוק תבלין אחר פנימה.
השלים את החסר
לא האמנתי, אבל נראה שלונדברג נכנס בדיוק למקום שדובר רבות שחסר כל כך למכבי תל אביב - המבוגר האחראי. על מעלליו של לוני ווקר ידענו מראש. אני לא חושב שמישהו ציפה שהוא יהיה העוגן הנפשי של הקבוצה הזו. בטח לא ברמת היציבות, אולי ברמת צבירת הנקודות. תוסיפו לכך ששני הישראלים הבכירים, רומן סורקין ותמיר בלאט, הם שחקנים אדירים אבל לא "מנהיגים".
העברתי לא מעט ביקורות על בלאט. לעניות דעתי בצדק, אבל בסופו של דבר הוא נמצא בסיטואציה שלא מחמיאה לסט הכישורים שלו. חיית משחק, קלעי, מוסר בחסד - אבל הוא לא מנהיג ולא עוגן לקבוצה. נכפה עליו להיות כזה כי שכחו שלא תמיד חייבים נוצץ, לפעמים צריך סולידי.
לונדברג הוא סולידי. בנוי כמו שומר בכניסה למועדון, אדיש, לא מהיר מדי, לא קולע מדי, פשוט סולידי. השחקן היחיד בחבורת הגארדים שלא גורם לאוהד הממוצע לדפיקות לב מוגברות כי אין לו מושג איך ההתקפה תיגמר ולאיזה כיוון הכדור יעוף.
האמת, אני שמח בשביל קטש. אמנם הפרצוף שלו תמיד נראה סובל, אבל איזה כיף למאמן שיש לו סוף־סוף שחקן שהוא יודע מה הוא יקבל ממנו - לטוב ולרע.
ולמרות השדרוג של לונדברג וטי. ג'יי. ליף, שנראה לפרקים כמו השחקן ששמענו עליו כבר שנים, סורקין שמככב ולוני ווקר שכמו כל ילד בעייתי לפעמים צריך לקבל בראש כדי להתיישר, זאת עונה מבישה של מכבי תל אביב. היא צריכה להישאר חקוקה בראש של כל מקבלי ההחלטות כדי לוודא שדבר כזה לא קורה שוב ולא נצטרך להתלהב משחקן סולידי שתרם לקבוצה.
