האם אחרי 18 שנים של דשדוש, חילופי בעלים, עליות ומורדות, העונה הזאת תהיה העונה שבה בית"ר ירושלים תחזיר עטרה ליושנה?
מחד, התחושות סביב המועדון טובות, על כר הדשא ומחוצה לו. יש שקט תעשייתי מצד ההנהלה, הניהול המקצועי טוב ועקבי, המאמן שולט בקבוצה ועושה עבודה נהדרת, הסגל התחזק ביחס לעונה שעברה, בעיקר במרכז ההגנה.
ההתקפה של בית"ר היא האיכותית והמגוונת בליגה, ובנוסף, נראה שאחת המשוכות שנראו בלתי עבירות מבחינת הירושלמים בשנים האחרונות, האלופה מכבי ת"א, נמצאת במשבר עמוק שלא ברור איך תצא ממנו אם בכלל.
מאידך, בית"ר עדיין נחותה מהפועל ב"ש, וראינו את זה גם במפגש ביניהן העונה בטדי. אם נביט בטבלה ביחס לעונה הקודמת, בית"ר עמדה על מאזן כמעט זהה. ההתלהבות הייתה גדולה, ובסופו של יום, בסיבוב השני ובפלייאוף, איפה שמתרחשת ההפרדה בין אלו שנתקעים בקיר לאלו שיש להם עומק, בית"ר כשלה וסיימה הרחק מהפסגה במקום הרביעי.
למדה מכשלונות העבר
אז למה שהשנה הדברים יסתיימו אחרת? בית"ר ירושלים עוברת תהליך חיובי מאוד מבחינה מקצועית. אלמוג כהן וברק יצחקי הצליחו בטווח זמן קצר לבנות סגל עמוק ואיכותי עם סגנון משחק לוחץ ואטרקטיבי שמחבר את הקהל לקבוצה, והופך את בית"ר לקבוצה חזקה שמאתגרת כל מאמן שמתמודד מולה.
כחלק מהפקת הלקחים מהעונה שעברה, בית"ר הלכה על קונספט של זרים עם עוצמות פיזיות לאורך כל עמוד השדרה של הקבוצה. בעמדת הבלמים, בית"ר פגעה בול עם לוקה גדראני ובראיין קראבלי. הראשון טכני, חכם ומנוסה ברמה האירופית. השני חזק בצורה חריגה ביחס לליגה ועשה התקדמות מדהימה תוך כדי תנועה ביכולת שלו עם הכדור, בדרך להפוך לטופ 3 בלמים בליגה.
השילוב ביניהם נותן ליצחקי את האפשרות לשחק עם שני מגנים התקפיים וקשר אחורי שמצטיין בעיקר בהנעת הכדור ופחות בחילוצי כדור. זה הופך את בית"ר לקטלנית ומגוונת מול קבוצות התחתית שמתקשות להתגונן מולה.
הבעיה של בית"ר היא בעיקר ביחס לב"ש, ובשתי עמדות משמעותיות. עמדת הקשר האחורי, אולי העמדה החשובה ביותר בכדורגל המודרני, שם מסתמן שבית"ר פספסה עם איילסון טבארש, מה שמזיז לשם את ירין לוי, שחקן טוב מאוד עם הכדור, שמתאים יותר לשחק בעמדת ה-50/50 או כאחד משני קשרים אחוריים. הוא מתקשה לכסות שטחים ולעצור התקפות במגרש הפתוח, דבר שהוא חשוב מאוד בסגנון הלוחץ של יצחקי, בדומה למה שלוקאס ונטורה עושה בב"ש.
עמדה קריטית נוספת שהיא טעונת שיפור מבחינת בית"ר היא עמדת השוער. מיגל סילבה אמנם התחבר בצורה מופלאה למועדון ולקהל, אבל הוא שוער שעושה יותר מדי טעויות קריטיות, וקשה לסמוך עליו לאורך זמן.
הפועל באר שבע רמה מעל
בנקודת הזמן הנוכחית, נראה שב"ש עדיפה משמעותית על שאר הליגה. היא קבוצה שלמה יותר, מנוסה יותר ובעיקר איכותית יותר בעמדות המפתח, מה שנותן לה יתרון במאבקים הישירים בין הקבוצות. קשה לי לראות את בית"ר בסגל הנוכחי שלה, מייצרת יציבות ועקביות עד לסיום העונה, שתאתגר את ב"ש.
היא כן יותר טובה מהקבוצה שלה בעונה שעברה, ויחד עם המשבר העמוק אצל האלופה, מסתמן שהיא בדרך להיות הקבוצה היחידה שתרוץ קרוב לב"ש ותיתן לה פייט עד לשלבים האחרונים של העונה, אבל לא באמת תוכל לסכן אותה.
במידה ובית"ר תשכיל להביא בינואר (משימה לא פשוטה בכלל) קשר אחורימרכזי משמעותי ששולט באמצע (דמוי ונטורה או כריסטיאן בליץ'), אז אפשר יהיה לדבר אחרת. אבל נכון לנקודת זמן זו, להערכתי, הסיכוי לאליפות נמוך ביותר.
בית"ר תמשיך להיות קבוצה נפיצה התקפית, שתיתן הצגות מול קבוצות הפלייאוף התחתון, תייצר יותר נקודות מהעונה שעברה, אבל כשיצחקי יצטרך לחפור בעומק הסגל בגלל הרחקותפציעותירידה בכושר של שחקני מפתח, תגיע הירידה של בית"ר שתאפשר לב"ש לברוח ממנה וללכת עד הסוף, אולי בדרך לאליפות בפער דו ספרתי.
