עוד לפני הכדורסל, חזרת המשחקים לארץ זה קודם כל רגע גדול מאוד לישראל. למדינה שלנו אין זכות קיום בלי התרבות והספורט. זה עניין של חיבור לקהילה ועניין רב לאוהדים. ספורט בקנה מידה אירופי היה חסר מאוד בשנתיים האחרונות לישראל, וכעת אנו זוכים בחזרה לנורמליות - אני מקווה שזה יישמר לאורך זמן.
יש משמעות רבה לכך שיהיה כאן סטטוס־קוו ארוך טווח, שקט שבו נוכל להשתקם, והדברים אמורים גם לגבי מכבי ת"א. בהסתכלות מקצועית, היא חוותה פגיעה עצומה בשנתיים האחרונות. קשה אפילו לאמוד את גודל הנזק, ואני אפילו לא מזכיר את הצד הכלכלי. אפשר לומר שכל השנתיים האחרונות היו לא פשוטות בכלל לקבוצה. כל הזמן להיות בטיסות, הלוך ושוב, זה עומס עצום, התמודדות מתמדת.
אוהדי מכבי תל אביב מפגינים מחוץ להיכל מנורה | דוברות "נשארים במפה"
התוצאות של מכבי בשנתיים האלה היו בהתאם, לא טובות, אבל קשה לבוא אליהם בטענות., החזרה לישראל היא הקלה אדירה עבור הקבוצה. זו חזרה לשגרה בריאה. לשחק ביורוליג ביד אליהו, עם הדחיפה האדירה של הקהל והאנרגיות, זה אומר תנופה גדולה, זה שינוי עצום ממשחקי בית מעבר לים. לשחק ללא קהל זו הרגשה לא טובה, כי רוב השחקנים ניזונים מהאווירה מסביב למגרש.
קשה להסביר
השאלה גדולה היא האם החזרה הזו יכולה לשנות למכבי את העונה הזאת. אני חושב שכן, שעוד אפשר לעשות את השינוי. אם מכבי היתה משחקת מתחילת העונה בהיכל את המשחקים הצמודים שהיא הפסידה, התוצאה היתה אחרת והיו לה עכשיו עוד שניים-שלושה ניצחונות. יש עוד יותר מחצי עונה, אז זה לא מאוחר מדי, יש מספיק זמן להפוך אותה.
יש במכבי לא מעט שחקנים שלא חוו משחק יורוליג בהיכל, והאמת היא שקשה לי מאוד להסביר להם את החוויה המיוחדת הזאת, לנסות לתאר אותה. יד אליהו עומד להיות, כך אני מאמין, מלא במשחק החזרה מול וילרבאן, ואז השחקנים האלה ירגישו סוף־סוף את האווירה המדהימה, את האנרגיות, את הבוז האדיר לקבוצה היריבה או להחלטת שיפוט. זו חוויה אחרת לשחק באחד האולמות הכי ביתיים באירופה. כמה טוב שהיורוליג חזר לכאן.
*הביא לדפוס: אבי סגל
