הסכמה רחבה נרשמה בקרב אוהדי הפועל באר שבע לפני המשחק אתמול (ראשון). לכולם היה ברור שאם לא ננצח את מכבי תל אביב בבית במצבה נכון להיום, הרי שפשוט לא מגיע לנו לקחת אליפות. הידיעה הזו נטרלה כמעט לגמרי את הלחץ. לא הייתה דריכות חריגה, רק תחושת מבחן ברורה ונקייה, בטח בהשוואה למפגשים אחרים בעונות האחרונות.
ידענו שמכבי מגיעה לטרנר בלי מספר שחקנים מובילים, עם מאמן שסופג בוז מהאוהדים וללא קהל חוץ, יותר מזה לא יכולנו לקבל. זה לא שאנחנו צריכים או מחפשים הנחות, אנחנו מאמינים ביכולת שלנו לנצח אותם גם בהרכב מלא ועם קהל ביציע, שזה נושא שערורייתי שעוד אחזור אליו.
בהינתן המצב, את יציע החוץ של הצהובים מילאו אוהדי הקבוצה ולראשונה העונה טרנר היה מלא עד אפס מקום באדום מלא מלא. אלו ראו משחק בוגר ואחראי מאוד של הבחורים שלמעט מספר דקות פה ושם שהיו שקולות יותר ובהן נלחצנו אחורה ומכבי החזיקה בכדור, הם היו טובים ומסוכנים יותר.
זה היה משחק מלא בנחישות והקרבה בעיקר מצד שחקני ההגנה. ניתן לציין לחיוב שחקנים רבים שגם אם לא היו בשיא היכולת המקצועית, הרי שהשאירו את הלב על המגרש. בכל זאת ראוי להבליט את ניב אליאסי, שביחד עם אופק מליקה בצד השני, סיפקו מופע שוערות ברמה גבוהה.
אירופה בטרנר
השער שכבש איגור זלטאנוביץ׳ היה שער ברמה אירופית לכל דבר ועניין. זה היה שער שעובדים עליו באימונים. הרי דן ביטון מסר את הכדור לאיגור תוך די סיבוב כשהוא אפילו לא מרים את הראש, הוא פשוט ידע שהוא יהיה שם.
מהצד השני, הסרבי החזיר בנגיעה וישר הסתובב על הייטור, נכנס פנימה וסיים עם בעיטה מעולה לפינה הרחוקה. אמרנו לא פעם שהוא שחקן חשוב מאוד למערך של הקבוצה ויש לו אחוזים גדולים בהצלחה של ביטון העונה, אבל סוף סוף מגיעים גם השערים ושאפו גדול לרן קוז׳וך, שהמשיך להאמין בו גם כשהרבה ביקרו.
היריבה הישירה על התואר
הפועל ב"ש רושמת ניצחון קטן אבל ענק נגד קבוצת צמרת חזקה, אבל הנה הפצצה - לא בטוח שהיא היריבה הישירה שלנו לתואר. מי שכרגע מאיימת יותר בצורה משמעותית עלינו היא בכלל בית"ר ירושלים, שגם מקצועית נראית יותר טוב וגם האווירה סביב המועדון מהבירה היא חיובית, מה שלא היה בטדי הרבה שנים.
צריך להגיד את האמת, מכבי ת״א של השנתיים האחרונות היא קבוצה טובה וחזקה, אבל היא לא מפחידה ולא דורסנית כמו שהייתה בשנים הקודמות. אין לה כיום שחקן ״קילר״ שאתה יודע שחוסר ריכוז אחד והוא ״ידביק״ לך את הכדור לחיבור.
אושר דוידה ושגיב יחזקאל אכן אתגרו אותנו מהאגפים, גם דור פרץ שחקן מעולה, אבל אין לה היום שחקן כמו ערן זהבי, או טל בן החיים החלוץ או אלירן עטר שעלו במשך שנים אצלנו בסיוטים בלילה.
יחד עם זאת, פער חמש הנקודות ממכבי הוא מחיק. הכול עניין של מומנטום. מכבי עוד יכולה להתאושש ולחזור לאיים. לצערנו זה מועדון שאי אפשר לקבור אותו מוקדם. בינתיים נחזיק אצבעות הערב לקבוצה האדומה והחביבה יותר מירושלים.
אי אפשר שלא להתייחס לעובדה שהקהל של מכבי לא היה אתמול. מדובר בעונש הזוי שגם אנחנו חווינו אותו בעונה שעברה בבלומפילד במפגש דומה. למה למנוע מאוהדים להגיע ולדחוף את הקבוצה שלהם? בשביל מי הקבוצות משחקות אם לא בשביל האוהדים? עד מתי הניתוק? גם האווירה בטרנר הייתה אמנם טובה, אבל גם רגועה יותר ביחס למשחקים בהם יש קהל חוץ שמדרבן אותך לעודד חזק יותר לבטל את קולם. מדובר פשוט בשערורייה.
