"'אלוהים אדירים, דני וולף!': ההטבעה של הישראלי הדהימה את ארה"ב", זעקה הכותרת ב־ynet, למחרת ניצחונה של ברוקלין על שארלוט, 103:116, במשחק התחתית של החוף המזרחי. לפי הדיווח, היה זה שדר הבית של הקבוצה, שמן הסתם זעק לאלוהיו, משל לא ראה הטבעה כזו מימיו.
זה נחמד לשדר שמתלהב לרגע ויורה את מילותיו בקצב מסחרר במשך כשעתיים פלוס, בשידור חי, אבל "הדהימה את ארה"ב" כולה? כולל מייקל ג'ורדן, לברון ג'יימס והטיטאניק? איפה ד"ר ג'יי שייתן זריקת הרגעה לכל הסהרורים, מחוף אל חוף?
"דני וולף? מאז קיירי אירווינג לא היה בברוקלין כזה רעש", צוטט בכותרת ב"ישראל היום" עיתונאי מקומי בדיווח ממוקד הרעש. "הדאנק? אמרתי שאני אטביע על מישהו", הייתה הכותרת באתר ערוץ הספורט, שהביא מדבריו של וולף לאחר המשחק, ותיאר את הלוגיקה שעמדה מאחורי ההחלטה הנדירה שלקח ברבע האחרון. כלומר, לא להסתפק בזריקה לסל מטווח קצר, אלא לעשות מעשה שכמותו כמעט לא רואים בכדורסל האמריקני - ולהטביע!
באתר ONE בחרו ציטוט ממסיבת העיתונאים של הכדורסלן שהוחזר לא מזמן לקבוצה מליגת הפיתוח: "היה מגניב להקפיץ את האולם". מייקל פורטר ג'וניור, חברו לקבוצה, סיים עם 35, וולף סיים עם 10, אבל הוא זה ששיגע את האולם, ואוטוטו יכתוב את ספרו הראשון: "האדם שבדאנק ינצח".
ככה זה בערב שבו דני אבדיה, שבאמת שובר תקרות זכוכית, לא משחק. חייבים פושים עבריים. כך זה היה גם בעונותיו הראשונות של אבדיה עצמו, כשהיה שחקן רוטציה שולי בוושינגטון האנמית. כל סל, שלא לדבר על הטבעה, הוצגו על ידי התקשורת המטורללת כאן כשער ניצחון לחיבורים. היום בתקשורת מבינים שהטבעה של כדורסלן גבוה ואתלטי היא רגע מרשים, שמתגמד כשהוא מטביע חותמו בכל משחק ובכל המדדים.
וולף מחזיק אמנם בדרכון ישראלי ואף שיחק בנבחרת הצעירה, אבל כמי שנולד וחי כל חייו בארה"ב הוא בטח יותר אמריקני מישראלי. לכן, בלא מעט דיווחים בארץ מעדיפים דווקא להציגו כ"כדורסלן היהודי של ברוקלין", או "הסנטר היהודי", כפי שנקרא לאחר ההטבעה המהממת מול שארלוט ב"ספורט 1". אחרי הכל, בל נשכח שהשכינה נחה עליו במקום שבו שוכן המרכז העולמי של חב"ד - חוכמה, בינה ודאנק.
קאמבק מזהיר של החפיפניקים
ידיעה כזו יכולה לעבור בשקט יחסי רק במדינה שבה לרשויות אין אחריות לרשלנויות, ושגם בתקופה בלי אזעקות השאלה אינה אם מאמן זר יחזיק מעמד, אלא אם יש לו ממ"ד.
נבחרת הנערות עד גיל 19 הפסידה 3:2 ללטביה, והודחה בשלב מוקדמות היורו, אך גם אילו הייתה מנצחת היא הייתה מודחת. הסיבה (כפי שנחשף ב־ONE): אחת השחקניות, טליה קמין, לא נרשמה בטופס המשחק אך שותפה כמחליפה בדקה ה-45. מזכיר לכם משהו?
אכן, מדובר בקאמבק מזהיר של התאחדות החפיפניקים, פחות משנה וחצי אחרי שערוריית רוי רביבו באולימפיאדה. במקרה ההוא הם רשמו לטורניר את המגן שהורחק במשחק של הנבחרת הבוגרת, משום שלא שלטו בחוקה, ועל הדרך מנעו ממנו לשחק לא רק במדים הלאומיים אלא גם במשחק של מכבי תל אביב במוקדמות ליגת האלופות.
בעקבות המלצת מבקר הפנים של ההתאחדות פוטר מנהל אגף הנבחרות גיא פורטניאגין והודח מנהל הנבחרת עידן אלמלם. באיזו אדיקות יושמו המסקנות התברר השבוע. מצד שני, בין שני המקרים יש שלושה הבדלים, אז לך תחדד נהלים.
קודם כל, בפעם הקודמת זאת הייתה נבחרת צעירה לגברים, ועכשיו לנשים. שנית, באולימפיאדה הם רשמו שחקן שאסור לו לשחק, ובמוקדמות היורו לא רשמו שחקנית שמותר לה. ושלישית, במקרה של רביבו מישהו עלה על הפאשלה בדקה ה-90 והשחקן נאלץ להתייבש ביציע, בעוד שהפעם גילו את הפדיחה רק אחרי שקמין כבר עלתה למגרש, ולכן מיהרו להחליף אותה בדקה ה-75. איזו תושייה!
המקרה האחרון מציג עוד פן אופייני בהתנהלות ההתאחדות. מנהלת נבחרת הנערות היא זהבית קורצקי, שכיהנה בעבר כחברת הנהלה בקבוצת הנשים של רמת השרון. לגמרי במקרה היא גם רעייתו לשעבר של ליאור סילוק, מנכ"ל קבוצות הגברים והנשים בעיר, שהוכיח כי אצלו אין שום אפליה מגדרית - וריסק את שתיהן.
קורצקי נבחרה לתפקיד ניהולי בנבחרת לפני כשלוש שנים, בתקופת הבחירות שבהן זכתה הרשימה של שינו זוארץ ושל סגנו שמעון מימון, מקברניטי הפיאסקו שנקרא "כדורגל הנשים בישראל". קבוצות הנשים, גם זו בראשות סילוק, תמכו ברשימה הלא ממש מרשימה. כלומר, השאלה החשובה בהבנת המקרה אינה איך קרה ששחקנית שלא נרשמה בטופס שותפה במשחק רשמי של הנבחרת, אלא מי רשם דווקא את הגברת קורצקי כמנהלת נבחרת, ואיך התנהל התהליך?
תגובת ההתאחדות: "זהבית קורצקי מנהלת את נבחרות הנערות עד גיל 15 ועד 16 ועובדת באקדמיה. לנסיעת הנבחרת היא צורפה כמחליפה למנהלת הקבועה שנמצאת בשירות מילואים. האירוע האמור נמצא בבדיקה על ידי המשנה למנכ"ל רונן מושקוביץ בהתאם להנחיות היו"ר זוארץ, כדי להסיק מסקנות ולוודא שלא יישנה"... ברור, כמו שקרה אחרי מקרה רביבו.
כיצד בדיוק התקיים הליך הבחירה בקורצקי? בהתאחדות לא השיבו. האם הייתה בדיקה/הצהרה בקשר לניגוד עניינים כשמונתה לתפקיד, על רקע נישואיה בעבר ליו"ר קבוצת הנשים מרמת השרון? התשובה שלילית.
למה מי רציתם שידרוש ממנה הצהרה כזו? היו"ר, שבחר מאמן לנבחרת הצעירה בגברים אף על פי שהוא עצמו מצוי בניגוד עניינים? או יד ימינו הקומבינטור, עסקן רב פעלולים שחולש ומחליש את כדורגל הנשים עשרות שנים?
וכשיד רוחצת יד כל כך הרבה פעמים, מה הפלא שכאשר צריך בסך הכל לרשום שחקן או שחקנית בטופס, אף אחד שם לא מוצא את הידיים ואת הרגליים.
לקובן אין מושג, לא רק בכדורגל
בפרומואים לקראת ה"פגישה" עם ערן זהבי ב"כאן 11" הכריז רוני קובן בגאון: "אין לי מושג בכדורגל". בראיון עצמו התברר שלא רק בזה, ושבניגוד לאורח שכיכב במגרשים, לקובן יש בעיה קשה במקצוענות.
כנהוג בתוכניתו, לפני שהשניים מתיישבים מציג המראיין לאורח התורן את "הקיר" שלו, עם מבחר כתבות וראיונות שפורסמו אודותיו. לא בכדי, מרבית השאלות שנשאלו בתוכנית (למשל יחסיו עם האב שנטש, הבוחטות שעשה בסין והשוד בהולנד) נטחנו בעבר עד דק - וקובן נראה כמי שמדבר אל הקיר. למזלו הרב, זהבי היה חביב וסבלני במיוחד, כאילו מולו יושב מעריץ מערוץ הילדים.
שיא המבוכה הגיע כאשר המארח הסקרן ניסה לברר עם אורחו מה שמה של העיר שבה שיחק: "איך קוראים למקום הזה - גוואנג גוז'ו?", שבר את שיניו המראיין הוותיק - שזה בערך כמו לשאול את שר האוצר: האם שחקני כדורגל בליגה הסעודית מגיעים לאימון על גמל?
אז מה אם מדובר בכרך ענק עם כ-19 מיליון תושבים, החמישי בגודלו בסין? המראיין הוותיק של הערוץ הממלכתי היה בטוח שמדובר בסוג של מאחז מסדר הגודל של "אש קודש" במזרח הרחוק, כלומר בשומרון. "גוואנגז'ו" תיקן אותו הסקורר בדימוס בנימוס.
"איך זה מרגיש כשאתה מבקיע שער?... וכשאתה מחטיא?", הקשה קובן, שבניגוד לאורחו הותיר תחושת החמצה. כמה חבל שאף אחד לא הכין לו שאלות, בתוך עוגיות מזל סיניות.
דברי חכמים
"עודד קטש הוא דניאל הגרי של
מכבי תל אביב"
- הפרשן והחבר ארז אדלשטיין מגיש את מסקנות ועדת החקירה הממלכתית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
