"קודם כל, כמובן אני, אתם יודעים, מתוקף תפקידי וכל השטויות האלה של האיגוד". כך, בסוג של גילוי נאות מסדרת הפוך על הפוך, הקדים ואמר גור שלף - פרשן משחק היורוליג בין הפועל תל אביב לריאל מדריד – לפני שביקר את הקבוצה האדומה ומאמנה היווני בעניין הנבחרת. ובכן, חשוב להקדים ולומר כי מי שמדבר שטויות הוא שלף עצמו. יו"ר הוועדה המקצועית של איגוד הכדורסל לא יכול להיות פרשן, נקודה.
הדיון עסק בסירובה של הפועל תל אביב לשחרר את וסיליה מיציץ' לנבחרת סרביה, ושלף כידרר את הבעיה לאזורנו: "אנחנו כל הזמן שומעים את הרחשים שאיטודיס כועס על ענין הנבחרת וים מדר. אני רוצה להזכיר גם לכל אוהדי הפועל תל אביב, וים מדר שיחק בדרבי, שיכול להיות שהוא היה צריך לנוח, והוא התעקש. זה האופי של השחקן. הוא רצה לשחק בסדרות, הוא רצה לשחק בנבחרת ישראל. להאשים פה את הנבחרות זה יפה". איזה יופי. ביוונים נלחמנו, ולנו הניצחון. חנוכה שמח.
מעניין, כי במרץ האחרון התראיין שלף ל"ישראל היום", ונשאל על היעדרותו הסדרתית של תמיר בלאט מהנבחרת. "לא אדבר על שחקנים באופן פרטני, אבל אדגיש כמה חשוב להגיע לנבחרת בכל מצב", אמר אז הסביבון, שלא ביקר חלילה את מאמן המכבים, חברו עודד קטש. העיקר שבעניין מדר, הסירוב לדבר על שחקן ומאמן באופן פרטני נזרק לים.
ואולי עכשיו, כשהנבחרת שוב מתכנסת לקראת מוקדמות אליפות העולם, היה עדיף לזמן את הרכז בעל המדד הטוב ביותר בליגת העל עד כה, ניב משגב? מה דעתו של הקודקוד המקצועי באיגוד, שהיה השבוע פרשן בניצחונה של הפועל העמק על מכבי ראשון לציון? קשה לדעת. כשמדובר ברכזים מהעמק, הוא לא מתרכז ולא מתעמק באופן פרטני.
הקשר בין שלף לבלאט הוא בכלל סיפור שבעטיו חייב הפרשן להימנע מעיסוק בענייני מכבי תל אביב. הנה, כך הוא נשמע אחרי ההפסד לבולוניה: "אם הזרים לא מספקים את הסחורה, צריכים להביא זרים אחרים. שלח אותם הביתה, תביא אחרים. לונדברג הוא לא רכז, דאוטין לא רכז, קלארק לא רכז. הרכז היחיד שיש במכבי זה תמיר בלאט. הוא לא יכול והוא גם לא צריך 30 דקות גם ביורוליג וגם בליגה". ומה באשר לאפשרות להחליף גם אותו? הוא מספק את הסחורה?
מסקרנת ומעורפלת לא פחות דעתו של יו"ר הוועדה מקצועית באיגוד, על מי שנושא אותו תפקיד בדיוק במכבי תל אביב. זה שבאחד הראיונות שלף אמר עליו: "רק עם אשתי אני ביחסים טובים כמו עם דיוויד". בלאט האב, מצידו, העיד בזמנו כי "גור הוא כמו הבן שלי", והבן החורג סיפר בעבר על גור שגידל בעצמו: "את תמיר אני מכיר מאז שהיה תינוק".
בין השאר זכור גם הסיפור שכאשר שיחק בגליל העליון, והמאמן ורעייתו יצאו לבלות, שלף שימש כבייביסיטר של תמיר. לא פלא שגם כיום, כפרשן, הוא נשמע יותר כשמרטף.
ערן זהבי מנייד את "ארואחו"
"ארואחו עשה טעות מאוד מאוד קשה", ניתח הפרשן שעדיין לא פרש, ערן זהבי, בהפסקת משחק ליגת האלופות בין צ'לסי לברצלונה. ארואחו, הוא חזר ואמר, תוך שיבוש שמו של בלם האורחת שהורחק, רונלד אראוחו. ואז הוא גם הרחיב: "במשחק חוץ להשאיר את הקבוצה שלך בעשרה שחקנים. שחקן עם ניסיון, שחקן נבחרת ארגנטינה, הייתי מצפה למשהו אחר".
ביקורת נכונה, רק חבל שטעה גם בשם המדינה. אראוחו לא משחק בנבחרת ארגנטינה, מהסיבה הפשוטה שהוא נולד באורוגוואי. לכן גם זו הנבחרת שאת מדיה הוא לובש. המגישה מירי נבו, שלא לדבר על דודו אוואט שישב אף הוא לצידו, קיבלו את הדברים כמות שהם. מיכאל וינסנדט לא היה עובר על כך בשתיקה.
ככה זה כשמעדיפים ידוענים על ידענים. כלומר פרשנים שבאים מהמגרש (וזה בהחלט יתרון), אך אינם שולטים בחומר, וחמור מכך, לא מתכוננים לשידור. אז מה הפלא שלעתים הם עוברים את הגבול, או מעבירים דרכו שחקנים?
הטעות של זהבי מזכירה את הדיון ב"יציע עיתונות" לפני כשנה, בסוגיית הענקת "כדור הזהב" לרודרי. "הוא נבחר רק בגלל שהם זכו במונדיאל", פסק אז אלי אוחנה (שהיה גם פרשן בטורניר בו זכתה ארגנטינה). כשהעירו לו שרודרי בכלל זכה ביורו, אוחנה התעקש: "רודרי לא ספרדי, הוא ארגנטינאי, וזכה במונדיאל". שלמה שרף, שישב לידו, אפילו חיזק אותו.
במקרה מביך אחר כיכב אלי אילדיס, שניסה להפגין ידע בשידור משחק בין גרמניה לצפון מקדוניה, וביקר את הגרמנים: "נכון, לבנדובסקי פצוע, אבל חוץ מלבנדובסקי לא חסרים שם שחקנים בכירים". רק מה לעשות שהסקורר שחורר אז רשתות בבונדסליגה, הוא בכלל פולני?
ובחזרה לסקורר שלנו. פרשן פשוט לא יכול לומר על בלם נבחרת אורוגוואי: "משחקן עם ניסיון, שחקן נבחרת ארגנטינה, הייתי מצפה למשהו אחר". כי זה כמו שיגידו על הפרשן זהבי: משחקן עם ניסיון, שחקן נבחרת ירדן, הייתי מצפה למשהו אחר.
ההתאחדות לחנפנות למורן מאירי
להתאחדות יש פודקאסט שנקרא "אגדות המחר" - מתוך כוונה לקדם את כדורגלני העתיד - ומה יותר טבעי מאשר לראיין שם אגדות עסקנות בהווה? בפרק האחרון "התארח" אצלם מורן מאירי, סגנו של שינו זוארץ, בראיון שלא היה מבייש את רי צ'ון הי (שדרית הבית של שליט צפון קוריאה), יעקב ברדוגו (החצרן מס' 1 של ראש ממשלת ישראל), ומוטי פשכצקי (המאדיר של המאמן הלאומי ושחקניו).
"פרק ספיישל מיוחד", כינה אחד משני המראיינים, זיו אמויאל, את פצצת השעמום שנמשכה כשעה. לצידו ישב ושאל איתן דותן, אף הוא ממחלקת ההסברה, ושניהם לבשו חולצה עם סמל ההתאחדות. ככה זה שם, ראיון עם אחד משני הבוסים הגדולים מחייב תלבושת אחידה.
"אתה אחד האנשים הכי חזקים ומשפיעים בכדורגל שלנו, אחד שמוביל תהליכים משמעותיים בעולמות הניהול, הרגולציה והצמחת דור העתיד", פתח ואמר לו אמויאל, בטרם הגיע לפואנטה: "בשם הרבה מאוד אנשים אולי, תודה!". בסיום טקס ההודיה, ייאמר לזכות המראיין, הוא לא קם ממקומו וקד קידה.
"אתה עושה המון דברים. בהתנדבות. מה מניע אותך?", היקשה עליו דותן, והפך את השאלה למבחו אמריקני: "זה אהבה למשחק? אהבה לטוהר המידות? הרצון שתישאר הוגנות בכדורגל שלנו?". מאירי יצא גם מהמבחן הפולשני הזה, ואף העניק מחמאה למראיין: "שאלה טובה".
"שלומי אמר לנו לשאול אותך על מעמד השחקן", שאל לפתע אמויאל, והסגיר את התדריך שקיבלו מראש, מראש מערך ההסברה שלומי ברזל. וכך זה נמשך, באמירות נשכניות כמו: "אתה גם איש של מחשבה, גם איש של אינטליגנציה וגם איש של כסף".
על עניינים שוליים כמו ניגוד העניינים של הנשיא זוארץ, הביזיון של גיא לוזון, הכישורים והקשרים של מאמני מחלקות הנוער, הפיאסקו בכדורגל הנשים והקומבינטורים עם הקבלות בהנהלה, המראיינים דילגו.
לקראת סיום הם התעניינו באפשרות אירוח אליפות אירופה לנוער 2027 בישראל. "שינו אמר לי שהוא פחות אופטימי", השיב מאירי. "אני חייב להגיד שאני מעריך באופן יוצא דופן את הכנות שלך", התפעם אמויאל ונימק: "יכולת לזרוק את המילה אופטימיות לאוויר, אבל להגיד שהיו"ר פחות אופטימי, זו כנות שאני חייב להעריך".
בדקות ההערכה הוצגה למאירי השאלה האחרונה: "מה נאחל לך?". את תשובתו לא נגלה כאן, כדי לא לעשות ספוילר לספיישל. המיוחד.
דברי חכמים
"אני לא הייתי מפטר את עצמי".
- עידו קוז'יקרו, שפוטר מהניהול המקצועי של מכבי חיפה בעקבות מאזן 7:0 בליגה הלאומית בכדורסל, עושה לעצמו שימוע – ומקבל מעצמו גיבוי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו