"אל תפספסו את הכוכב שלנו בליגה הטובה בעולם". כך נכתב ביום שני בעמוד הפייסבוק של ערוץ הספורט, מתחת לתמונתו של דני אבדיה לקראת המשחק באורלנדו. הוא החל ב־2 אחר חצות, אך כשעתיים לפני כן, במהדורת "חדשות הספורט", הודיע החזאי התורן אלי אילדיס כי ב"דאלאס ערב קריר במשחק בין המאבריקס למילווקי ב־NBA", והשקופית אכן התריעה על 9 מעלות ו־59% לחות. בטקסס!
סליחה? איפה הטמפרטורות ואחוזי הלחות בפלורידה? האם דני שלנו לקח סוודר בצאתו לאולם? ומה עם שותפות הבלייזרס של המגיש באולפן בהרצליה לאלה באמריקה? שום כלום, וההסבר בשתי מילים: בצע כסף.
פתיחת העונה של אבדיה באמת נהדרת. התקשורת כאן כרגיל נסחפת ומתעלמת לעיתים מנתונים סטטיסטיים קצת פחות מחמיאים, אבל ההתקדמות שלו פנטסטית בכל קנה מידה. דווקא היום, כשהוא באמת דומיננטי ושווה לגמרי לוותר על שעות שינה בשביל לצפות בביצועיו, אפשר להבין טוב יותר את גודל הטרלול בעוצמת הכותרות בארבע העונות הקודמות, כשהיה עוד שחקן בקבוצה זניחה.
ודווקא עכשיו, כשהוא השחקן הבולט בפורטלנד, בערוץ הפתוח משדרים את דאלאס נגד מילווקי, ושולחים את העם שגם ככה מתקשה להירדם ל"5 סטארס". כלומר, דורשים תוספת תשלום עבור צפייה במשחקי הכוכב שלנו באמצע הלילה, או שבמקום טלוויזיה תפתחו חלון ותסתכלו בכוכבים אחרים.
מוזר לא פחות שהיו גם משחקים של הטרייל בלייזרס העונה שלא שודרו כלל, וכשפורטלנד ניצחה את האלופה אוקלהומה, בערוץ הפתוח שודר המשחק בין הלייקרס לסן אנטוניו.
ומה שידרו החכמים בלילה שבין שני לשלישי בערוץ 55, כשהחל המשחק באורלנדו? "יציע העיתונות" בשידור חוזר. "אגם הדרעק" מכנה רון קופמן את כנסת ישראל ומרכיביה. לערוץ הפתוח, שהפך לרדיו מצולם ולאכסנייה של אירועי הבררה בספורט, אפשר לקרוא היום "אגם הבירבורים".
בחזירות הזו, בניגוד למה שקורה בחיפה, לצופים יש דרך להילחם: מרד צרכנים (שיפגע גם בצרחנים). להתנתק מהערוצים היקרים דווקא כשבעליהם מגזימים. כשהם עושים זאת וקוראים לכם "אל תפספסו", תעבירו להם מסר: "אל תפטפטו". בטח כאשר בין השידורים בערוץ הפתוח לבין אלה שבערוץ בתשלום ישנם הבדלים של יום ולילה. לא רק מבחינת השעות.
האחרונים בחינם, הראשונים ביוקר
מקומם לא פחות היחס לשתי נציגותינו ביורוליג. ההפסד של מכבי תל אביב 84:75 לפנרבחצ'ה, במשחק שאירחו הטורקים במינכן, שודר בערוץ הפתוח – כיאה לסוגרת הטבלה. את הפועל תל אביב, שדרסה במקביל בסופיה את באסקוניה 89:114 והתייצבה במקום הראשון, שידרו בספורט 5 לייב. הליהוק הנפלא בטופ עולה כסף, הפיהוק המייגע בתחתית בחינם.
האבסורד רק התעצם כאשר לקרב החפירות המאכזב של הצהובים בדרום גרמניה התלוו השדר ניב רסקין והפרשן עפר שלח, ואילו הקונצרט של התזמורת האדומה בבירת בולגריה הועבר מהאולפן בהרצליה, על ידי עודד הלפרין וגור שלף. אם שני הראשונים ממילא טסו לשם בשביל מכבי, הם כבר יישארו גם למשחק של הפועל הערב. איזו מחווה מרגשת.
ומה שודר שלשום בערוץ 56 ללא עלות נוספת? המפגש האטרקטיבי בין טרפאני הסיציליאנית לבני הרצליה בליגת האלופות. כנראה בזכות העיר המשותפת לאולפני הערוץ ולנציגת ישראל במפעל הפחות נחשב ויותר יבשושי ביבשת.
לקלחת הנסיבות העקומות חשוב כמובן להוסיף את אנשי משפחת רקנאטי, שמחזיקים בבעלות על ערוץ הספורט ומכבי ת"א. אז מה הפלא שעופר ינאי קרא לאדומים לצפות במשחק באמצעות האפליקציה של היורוליג, ולא מעט אוהדים מעדיפים שידורים פיראטיים? אם כבר אתה מרגיש ששודדים אותך, אפשר לפנות גם לשודדי ים ואוויר.
הסיבה לכיסוי חסר הפרופורציות של הקבוצה המדשדשת קשורה כמובן אף היא לכסף, שאותו מקבל ערוץ הספורט מהספונסרית. העיקר שהשדר והפרשן מתייצבים מול מצלמות "האולפן המיוחד של נאוטיקה", כשעל דש בגדיהם מנצנץ הסמל של חברת האופנה. כל היתר לא רלוונטי. מי צריך "גילוי נאות", עם כזה "גילוי נאוטיקה"?
ככה זה כשבונים על קהל שבוי, ושיקולי המסחרה גוברים על איכות הכדורסל ורמת העניין. אז מה עושים? כמו שאומר תשדיר הפרסומת: "אם לא רואים אתכם ולא סופרים אתכם, תגידו להם - אין אותי, אין אותי". בלי קשר לעובדה שזה בנק מזרחי.
המעשיות והמגלומניה של גרשון
אילו פיני גרשון היה נותן להישגיו מפעם לדבר בעד עצמם, זה בוודאי היה עושה לו שירות גדול. בטח כשהוא בא לנתח את משחקי התל־אביביות ביורוליג. אלא שהאיש כל כך מאוהב ומרוכז בעצמו, שכל ניסיון לקיים דיון ענייני שכזה נידון לכישלון עקב גלישה לסיפורי סבתא מגלומניים מעברו. בטח כשהוא מגייס חנפן תורן שירים לו להנחתות – כמו עוזרו בעבר אלעד חסין.
זה קורה בפודקאסט בשם "מאץ' אפ" ב־ynet, יחד עם כתב הכדורסל הידען והמקצועי אהרל'ה וייסברג, שהופך אף הוא לסוג של עוזר בסטנד־אפ של פיני. עם כל הכבוד לטבלת היורוליג הבלתי נתפסת, עם זו שמפרקת וזו שמתפרקת. בפרלמנט השכונתי־רכילותי של גרשון מעדיפים להתרפק על העבר. אפילו שהזיכרון כבר לא משהו.
"רצית לספר על מצ'יאוסקאס", זרק בשבוע שעבר גרשון לחסין, שהיה אחד מעוזריו בעונת הזכייה ביורוליג 2005. כן, פיני ידע מראש מה חסין "רצה לספר", כי חלק ניכר ממעלליהם שניהם טחנו כבר בשנה שעברה בפודקאסט אחר במסגרת "אול אין". מי זוכר?
"סיפור אמיתי", הקפיד גרשון לציין אחרי שחסין ביצע את המוטל עליו, אך כאשר שוליית הקוסם לא סיפק את הסחורה במלואה הוא הקפיד לעשות זאת בעצמו. "לקחנו את מצ'יאוסקאס - תוכנית משחק", נזכר מאמן העבר בניצחון על טאו ויטוריה בגמר מלפני 20 שנה. "הוצאנו אותו בעבירות, ובמשחק הזה הוא מחא כפיים ליד איבנוביץ'''.
לא ממש. ארווידאס מצ'יאוסקאס צבר שתי עבירות בגמר ההוא, ושיחק עד השנייה האחרונה. מה אכפת לפיני מהעובדות? הוא הרי זה שהמציא את המשפט המאוס, שהפך למטבע לשון אצל שדרי הכדורסל בערוץ - "לא מאמין לך!"... וזה דווקא על מהלכים שכן קרו.
על ליטאי אחר בניצחון 78:90 שהביא את הגביע לת"א, כוכב המשחק שרונאס יאסיקביצ'וס, גרשון וחסין דילגו. ניצחונות זה הם, הפסדים אפשר להפיל על שחקנים שלא מבינים מה הם אומרים. "באים למשחק מול ריאל מדריד, סולומון מוכר את המשחק. אוקיי? מוכר את המשחק, מפסידים 15 הפרש", נזכר התלמיד והמעריץ חסין, שלמד ממורו ורבו פרק בהלכות זלזול מחפיר בזרים (עם ישראלים הם זהירים). את תגובת וויל סולומון, שבקושי שותף במשחק בשל פציעה והואשם בשחיתות, חסין לא טרח להשיג. יש לו חסינות.
גם את שמות הזרים גרשון ממשיך לעוות, במין בדיחה אנטי־שמית שכזאת. "אודיסאה בחלל", הוא כינה את טאי אודיאסי מהפועל ת"א, על שם סרט מדע בדיוני מימי נעוריו. כך נשמע נכון להיום ממציא "תיאוריית השוקו והמוקה". שטותניק שבמקום להתמקד בכדורסל של כאן ועכשיו מתעקש להמשיך לעשות צחוקים עם החבר'ה, ולא מצליח להשתחרר מהסרט הישן שהוא חי בו. כמו יודל'ה מ"אסקימו לימון".
דברי חכמים
"ראשון לציון עושה מה שהיא צריכה לעשות כדי לצאת מפה בשן ועין"
- פרשן הליגה הלאומית לירן שטראובר משתמש בביטוי שמשמעותו הפוכה, ויוצא מעמדת השידור בשן ועין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו