סילבן אדמס הוא פילנתרופ, חובב פרסום ופטפטן לא קטן. כולנו אסירי תודה על המיליונים שתרם והשקיע למוסדות ולגורמים שונים במדינה, אבל ההתקפלות המפוארת אחרי הצהרה לא חכמה שסיפק ביום שישי, פשוט הזיקה לספורט הישראלי. התעקשותו לרתום את מארגני הוואלטה אספניה לסכסוך המזרח תיכוני, במקום להוריד להבות, עלולה להיות חרב פיפיות. כלומר, לתת לגיטימציה לסנקציות ספורטיביות גם בענפים אחרים.
הרי מה ממליץ המטה לביטחון לאומי לטסים לחו"ל במיוחד בימים טרופים אלה, במקומות שבהם מפגינים נגדנו? "להימנע מהחצנת סממנים ישראלים". האזהרה לא נובעת מתוך פחד, או הרכנת ראש, אלא רק על מנת לשמור על ביטחונם של אזרחינו. לדרוש משני בריטים, אמריקני, קנדי, צ'כי ואיטלקי לרכוב עם הכתובת "ישראל" בוויה דולורוזה גדושה בפרו פלשתיניים אלימים, זו אפילו חוצפה.
קבוצת "ישראל פרמייר טק" - עם כל הכבוד לרוכב המצוין שלנו נדב רייסברג – אינה נבחרת ישראל, גם אם השם מודפס על חולצות הרוכבים. היא אפילו לא מכבי תל אביב בכדורסל או כל קבוצה אחרת שמרבית שחקניה זרים, המשתתפת במפעלים האירופים בזכות הישגיה בליגה או הגביע המקומיים. יקרא לה המיליארדר שמממן אותה איך שהוא רוצה, התחרויות בהן היא משתתפת אינה בין מדינות אלא בין קבוצות בבעלות פרטית-מסחרית כלשהי. גם חבל הבאסקים אינו ציר פילדלפי.
"פייק ניוז. לעולם לא נרכב בלי השם ישראל", מיהר אדמס להכריז שלשום בשיחה עם ערוץ הספורט. "אנחנו ישראלים. לא ניכנע לשנאה, לא ניכנע לפחד", הפגין שרירים בריאיון ל-ynet. ובכן, לצערנו הרב, לא היו בכך הפגנת חוכמה או אומץ, אלא ניתוק במקום הדורש חשיבה ואיפוק. בתחרויות אופניים יש מקצים גם "נגד השעון" אבל לא מרוצים נגד ההמון. מה עוד שבמערב התיכון, לא אנחנו אלה שקובעים את הכללים.
"בישראל פרמייר טק הוחלט להוריד את הכיתוב של שם הקבוצה מהמדים ולהחליפו בעיטור גרפי של מגן דוד", נכתב כעבור יממה בדיווח על נפילתו של אדמס מהעץ שעליו טיפס. שטויות. שם המדינה נמחק ו"העיטור הגרפי" נראה כמו כוכב שאיבד את אחד מקודקודיו.
אל יתהלל חוגר כמפתח, אמר המלך אחאב למלך ארם לפני הקרב שהסתיים בתבוסתו של האחרון. לא כל שכן לגבי מי שאינו חוגר, ובזמן שהספורט הישראלי נאלץ להילחם על הלגיטימיות שלו באירופה. את הדבר הזה צריך לעשות בתבונה ובצניעות. כשהתותחים רועמים, הפוזות שותקות.
