מי שרוצה לחוש באופן בלתי אמצעי את המיץ של הגועל שבו טובל הכדורגל הישראלי, כדאי שיגיע לבית הדין המשמעתי של ההתאחדות. אתמול זומן לשם הבעלים של בני יהודה, אלירן עובד, מחסידי דוקטרינת החרבו דרבו, בעקבות התחרעותו על השופט ויטלי בונדרב בהפסד 3:2 להפועל כפר שלם.
הנה דוח השופט: "בסיום המשחק ניגש אלי אלירן עובד ואמר לי 'אתה בושה, אפס, אין לך מושג'. לאחר שנכנסתי לחדר ההלבשה התפרץ עלי ואמר לי 'אם יש לך אומץ תצא בחוץ, מחכים לך. נראה אותך גבר יוצא החוצה'". בונדרב יצא גבר; עובד, שיצא אבדאי, לא התייצב לדיון, והדיין ישראל שמעוני החליט (נוכח חומרת הדברים) להשעותו עד להודעה חדשה ולדחות את הדיון בשבוע. כיאה לטיפוס דוחה.
זה היה למעשה שחזור למה שעשה בעלי בני יהודה אחרי ההפסד 2:1 לכפר שלם בעונה שעברה. אז היה זה השופט טל כרמלי שדיווח: "עם סיום המשחק וירידת צוות השיפוט אל חדרי ההלבשה, נכנס בהתפרצות מר אלירן עובד באופן בוטה ומאיים ואמר בפניי: 'אתה לא תשפוט יותר בליגה הזאת, יש גבול כמה אתה אפס וחסר מושג, חתיכת אפס. אלוהים ישלם לך'".
עובד, שהוציא הוראת תשלום לקב"ה, נקנס ב־1,500 שקל והורחק מארבעה משחקים. לפני ארבע שנים, כשהיה עדיין ספונסר לצד הבעלים ברק אברמוב וקבוצתם הפסידה 3:1 להפועל כפ"ס, השניים עשו אמבוש לשופט שניר לוי וחסמו את כניסתו לחדר ההלבשה. "אתה מניאק, אתה ואבא שלך שני אפסים", סנט בו אברמוב. את ערימת הקללות שהמטיר עובד על השופט ועל אביו, מלבד "יא אפס, יא הומו", הנייר לא יסבול. בעדינות נזכיר רק מילים כמו החפץ ההוא שתינוקות מחזיקים בפה, לצד האות השביעית.
כל זה לא היה עצוב ומקומם כל כך אלמלא היחס המביך שמקבל עובד מהתקשורת. במאי אשתקד הוא הגיע ל"ראיון ראשון ובלעדי" ב"יציע העיתונות", וזכה לשלל שאלות מלטפות, וכך גם בראיון דביק ב־ONE כחצי שנה לאחר מכן. אף אחד מהמראיינים לא הזכיר לו את הפה המלוכלך או את הרשעתו מ־2012 בהימורים בלתי חוקיים ובהלבנת הון ושליחתו למאסר בן שנה. לשופט בעליון הוא לא אמר "נראה אותך גבר יוצא החוצה".
בתום הראיון ההוא בערוץ הספורט נראה המגיש רז זהבי מרוצה מהאווירה הסחבקית ואמר לעובד: "הכל בסדר? עבר בשלום?", ותומר חבז, שעטף אותו בחיבה באולפן ONE, זרק לו לסיום: "לא היה כזה מפחיד להתראיין". ברור שלא - שאלות בהזמנה. באתר אפילו נתנו לראיון כותרת בניחוח ליגת האלופות: "מעדיף להיות בעלי בני יהודה מאשר ריאל". איזו מכה לברצלונה! הם בטוח היו מעדיפים שיעזוב את השכונה ויקנה את ריאל מדריד.
באחד הסרטונים שרצו השבוע ברשתות החברתיות נראה אוהד בני יהודה כבן 10 יורק לעבר שחקני כפר שלם, שחגגו אחרי שכבשו. מה באמת ציפיתם מהילד, כשבמקום הופעות של מני ממטרה הוא נחשף לג'ורה של אלירן עובד?
סלט הבבל"ת של רסקין
הצלחתה המרשימה של הנבחרת ביורובאסקט בלבלה לא רק את היריבות אלא אף את אנשי התקשורת שמלווים אותה, מנסים גם כן להתעלות ונופלים לבורות. המביך מכולם, דווקא מפאת ניסיונו, היה ניב רסקין, שהעביר אתמול לתוכנית הבוקר ב"קשת 12" דיווח מגוחך.
"הנבחרת הזו, כל מה שידענו, הפוך! לא ישנים שנ"צ. הרמקול של ים מדר מפוצץ שם את הקירות, הבנתי. בבית המלון של הנבחרת הם שומעים מוזיקה, עומר אדם כל היום", סיפר בהתרגשות השדר מפולין, ועבר לחשיפה: "סתם סיפור קטן: החדר של דני אבדיה צמוד לחדר של האפסנאי של הנבחרת. הוא יודע שהפינוק הכי גדול שאבדיה אוהב זה שחותכים לו סלט ירקות וסלט פירות. כל היום הוא יושב בחדר שלו, לא במטבח, קונה ירקות ופירות ומקצץ לו סלטים קטנים".
מוזר, כי התזונאית שמלווה את אבדיה גם ב־NBA, רקפת אריאלי, סיפרה לפני הטורניר שהוא מקפיד על שנת צהריים, מה שלא בדיוק מסתדר עם פיצוץ הקירות של מדר.
אבל יותר מכך, מסלט הבבל"ת של רסקין נודף זלזול באיש המשק המסור של הנבחרת. כאילו לבן אדם אין עיסוקים אחרים בטורניר הממושך מלבד לרוץ לירקן פולני, למהר חזרה לחדרו, לקלף פירות וירקות ולחתוך אותם קצוץ־קצוץ.
מצד שני לכו תדעו. אולי זה היה בכלל תרגיל שיווקי של קשת 12, והאפסנאי של הנבחרת יככב בעונה הבאה של מאסטר שף.
כך מבלפים בכדורעף חופים
אליפות ישראל בכדורעף חופים שנערכה בסופ"ש שעבר בת"א כללה המצאה מוזרה של האיגוד, שם בדוי אחד, והסברים עקומים שנראים, כיאה לענף, כמו זריית חול בעיניים. למשחק הגמר בגברים עלו שני צמדים: טמיר הרשקו וריבר דיי, מול שון קלימקין וינאי פישר. בבוקר המשחק הודיע קלימקין שהוא סובל מפציעה ומעדיף לא להתייצב לגמר.
במקרה כזה, לפי התקנון והנוהג בעולם כולו, היריבים זוכים בניצחון טכני, מוכתרים כאלופים, והמפסידים זוכים במדליית כסף. בתחרות הנ"ל היה גם פרס כספי: 3,000 שקל שיתחלקו בין שני האלופים ו־2,000 לסגנים. אלא שבאיגוד הכדורעף, שם ניווט את העניינים המנכ"ל זוהר בר־נצר, החליטו להנחית חוקים מצחיקים משלהם.
השניים שעלו לגמר ושאחד מהם נפצע הוצאו מהתחרות מבלי לקבל שקל, ושני הצמדים שהפסידו בחצאי הגמר נשלחו לחצי שלישי, שממנו עלו פיינליסטים חדשים. למה? אולי משום שהגמר שודר בערוץ הספורט (באיגוד הבהירו שהם לא שילמו עבור השידור), ולמישהו בוועדה המארגנת היה חבל לוותר על זמן המסך. אז מה אם התקנון צעק "הצילו!"? ידיו של המציל בחוף פרישמן היו כבולות.
ואם לא די בכך, עיון בדפי התחרות חושף עוד תעלול, שקשה לכנותו בשמות. שון קלימקין, שעלה לגמר וביקש לשחררו בשל פציעה, הופיע בשלב הקודם תחת השם שון פיירמן. "האמת שזה התחיל כבדיחה לפני שנתיים, ואישרו לי", הסביר לי קלימקין, שבעקבות ההחלטה ההזויה לא להעניק לו מדליה ופרס כספי העביר למארגנים מסר שיסכים לשחק למרות הפציעה. לא עזר. במקומו עלה לגמר הזוג שאותו הוא ושותפו ניצחו.
תגובת איגוד הכדורעף: "על פי התקנון היבש, הצמד שהופיע לגמר אכן היה אמור לנצח טכנית. עם זאת, העיקרון הספורטיבי הכריע: תואר אליפות ישראל צריך להיות מוכרע על החול, לא כברירת מחדל. על פי תקנון האליפות, קבלת פרסים (מדליה וכסף) מותנית בהשתתפות בטקס הסיום. הצמד (קלימקין וינאי) הודיע מראש כי הוא מסרב להשתתף בגמר ובמעמד הפודיום.
"לגבי שינוי השם, זו היתה בקשה אישית של השחקן בתחילת הטורניר, שאושרה באופן חריג. אנו מודעים לכך שהדבר יצר מורכבות וחוסר שקיפות בשלבים המכריעים. המקרה היווה עבורנו לקח, ובעתיד ייאכף התקנון המחייב השתתפות תחת שם מלא".
חופים הם לפעמים געגועים ליושר.
דברי חכמים
"קיימתי והבטחתי"
- אדם לם, מאמן הפועל כפר סבא, מקדים הגשמה לחזון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו