הפולנים, הבכירים במשתפי הפעולה עם הנאצים, שעל אדמתם נבנה מתקן ההרג הגדול והאכזרי ביותר בהיסטוריה - אושוויץ בירקנאו - קוראים בוז בזמן נגינת ההמנון הישראלי במסגרת משחקי היורובאסקט, כאילו בגלל המלחמה בעזה.
אין מה לומר: העולם איבד את הבושה והרסן. ולא, זו לא הממשלה ולא ההסברה (גם, אבל זה לא זה, אל תהיו נאיבים), זו האנטישמיות (זה זה, וזה בעיקר) שהסתתרה במשך שנים בארון ה-PC המערבי וכעת מרימה את ראשה בגאון, ומשפריצה שנאה לכל עבר.
אלה לא הפלשתינים האומללים שמעניינים את הפולנים (איזו בדיחה), כי אם הזדמנות לומר, סוף-סוף, ליהודים ולישראל מה הם חושבים עלינו ומה חשבו מאז ומעולם. היום זה פשוט לגיטימי. אופנתי, למעשה.
אל לנו לעסוק בהלקאה עצמית, כי אם במודעות והכרה צוננת וריאלית בעובדות: הסיפור, רובו ככולו, הוא השד האנטישמי שקיבל הזדמנות לצאת מהבקבוק ומתפרץ משם בקול אושר גדול, בכל רחבי העולם. עלאק גורל הפלשתינים מטריד אותם שם בפולין - אדמת ההשמדה הרעילה, עליה בוצע הפשע המטורף ביותר שנעשה אי פעם.
עלאק ג׳נוסייד מעניין אותם, את האנשים שעל אדמתם בוצע הג׳נוסייד האמיתי. לא ג׳נוסייד ולא פלשתינים וגורלם מטרידים אותם. אנחנו וקיומנו כיהודים וכישראלים מטרידים אותם. והעובדה שלא הסתיימה העבודה של אדולף היטלר על אדמתם. על זו קינתם האמיתית. על זה שריקות הבוז.
