ב-1985, כשב"קוקה קולה" ראו כיצד "פפסי" מאיימת לעקוף אותם במכירות, החליטו לבצע מהלך קיצוני, לבטל את המשקה בן 99 השנה וליצור מתכון מהפכני שנקרא "קוקה קולה החדשה". הצרכנים זעמו בגלל שינוי הטעם, מחאות ענק נראו ברחובות ארה"ב וכעבור פחות משלושה חודשים חזרה החברה למוצר המקורי, תחת מיתוג חדש – "Coca Cola Classic". המכירות נסקו, "קוקה קולה" עקפה את "פפסי" בענק, ועד היום מהווה המהלך אבן דרך בקרב מפרסמים ושיעור על חיבור רגשי שאי אפשר לנתק מצרכנים.
"קוקה קולה הקלאסית" של ליגת העל היא הפועל תל אביב. לא ידענו שאנחנו צריכים אותה, אבל משחק אחד בלבד לאחר שנה של גלות למועדים מוזרים כמו חמישי בערב ושישי בצהריים, גרם לנו להבין עד כמה הייתה חסרה. גם בפעמיים הקודמות שבהן נשרה לליגת המשנה, הפועל תל אביב עלתה לאחר שנה אחת בלבד, אבל מוד ההישרדות, המקצועית והכלכלית, נמשך גם בליגה הבכירה ואיתו התוצאות העגומות והלך הרוח האפרורי.
הפעם זו לא קבוצה הישרדותית, זה מועדון שרוצה לעלות על מסלול שונה לחלוטין. יש לו את האמצעים לכך, יש לו את המאמן הדרוש ויש לו כוכב בהתהוות, סתיו טוריאל, שכבר בעונה שעברה היה ברור שיצמח להיות אחד מטובי הישראלים בליגה.
להפועל תל אביב עדיין יש לא מעט חורים לסגור. החלק האחורי שברירי, הקישור לא מספיק חד והאתגרים שיחכו לה במחזורים הקרובים – תחילה משחק חוץ נגד בני ריינה ולאחר הפגרה בית"ר ירושלים – לא פשוטים. ועדיין, אם במאי 2024 בלומפילד המלא ספג ניחוח של הלוויה המונית לאחר ההפסד לאשדוד, הפעם נראה היה כי אותם יציעים שואפים אוויר חדש של תקווה. היא זו שדחפה את השחקנים לבצע מהפך מרשים מול קבוצה מאומנת. הפועל תל אביב כאן, ונראה שכדי להישאר.
הבכיינות של עירוני קריית שמונה
וכעת, לקריית שמונה. שי ברדה קונן לאחר המשחק ואמר כי "אם זה פנדל, בכל משחק צריכים להישרק עשרה פנדלים". את הגלגל הזה הוא לא המציא. למעשה, הוא אפילו צמצם את קוטרו בחצי, כי בשנה שעברה, לאחר פנדל דומה שנשרק לזכות הפועל חדרה, ערן זהבי ממכבי תל אביב טען ש"אם זה פנדל, בכל משחק צריכים להיות 20 פנדלים".
ובכן, זה פנדל ואם בכל משחק צריכים להיות 10, 20 או 100 כאלה והם לא נשרקים, האחריות היא על השופטים. ומה לגבי השחקנים? זה פשוט: אל תתפסו את היריב ברחבה.
מכבי חיפה לא יכולה להיות רגועה
המשמעות של המחזור הראשון של העונה בדרך כלל סמלית. גם האוהדים הביקורתיים ביותר יודעים שאין שום דרך להסיק מסקנות על בסיס משחק אחד, לטוב ולרע. ובכל זאת, עבור מכבי חיפה הניצחון על בני ריינה, ובעיקר התוצאה שלו והדרך שבה הושג, חשובים יותר מעוד שלוש נקודות.
בין אוהדי מכבי חיפה והמועדון היו לא מעט רגעי משבר ב-35 השנים שבהן יעקב שחר מכהן כנשיא. ההגעה של ברק בכר, שקטעה עשור של כישלונות ומבוכות והביאה שלוש זכיות ברצף, הרגיעה את היציעים תאבי התארים, אלא שבשנתיים האחרונות הכול חזר – מהמינוי של מסאי דגו, דרך הקאמבק הרע של בכר מהכוכב האדום ועד ההדחה המוקדמת מהמסגרת האירופית העונה.
השלטים שהונפו נגד שחר לפני המשחק מול בני ריינה הם אינדיקציה לחוסר האמון המוחלט ששורר ביציעים כלפי הנשיא. אוהדי מכבי חיפה לא מאמינים בקבוצה הזאת. אגב, צודקים או לא, בהחלט זכותם למחות. התפקיד של המאמן והשחקנים הוא להוכיח להם שהם טועים. תוצאה חד משמעית של 0:4 במשחק פתיחת העונה היא הצהרת כוונות לא רעה בכלל ובדיוק התרופה שהמועדון היה צריך.
למרות הניצחון המרשים, העסק עדיין שביר מאוד. הפסד בטדי יקים את המבקרים מרבצם והטונים הביקורתיים ברדיו חיפה, שפרשניו נעים במהרה בין מאניה לדפרסיה, יישמעו בדציבלים גבוהים. לפלורס ושחקניו מצפה מבחן גדול נגד בית"ר ירושלים, שבעצמה תתמודד העונה עם ציפיות לא פשוטות.
אם הם ינצחו גם שם, יכול מאוד להיות שבמשחק הבא בסמי עופר השלטים לא יורדו – הם פשוט לא יונפו מלכתחילה.
