בשנה שעברה ליברפול זכתה באליפות אנגליה ה-20 בתולדותיה, מבלי שהיה לה פייט אמיתי אחרי קיץ שכלל טרגדיה עם מותו של דיוגו ז'וטה ומסע רכש מרשים, ארנה סלוט רוצה לשחזר את ההישג. ארסנל תנסה לעשות את קפיצת המדרגה אחרי שלוש סגנויות רצופות, ומנצ'סטר סיטי של פפ גווארדיולה רוצה להוכיח שעונת הנפל שלה אשתקד הייתה חד פעמית. לקראת העונה שמצפה לגדולות בפרמייר ליג, כותבי "ישראל היום" אורי אוזן, גיא צוק ודניאל לוי ענו על כמה מהשאלות הבוערות.
אל תחמיצו: הדיווחים, הניתוחים והסיפורים - הכל מחכה לכם עכשיו בעמוד הספורט של "ישראל היום" - לחצו כאן
איך ליברפול תצליח להתאושש מהמוות של דיוגו ז'וטה?
אוזן: לאבד חבר לקבוצה בקבוצת כדורגל זה ממש כמו לאבד בן משפחה. להתאושש אחרי אירוע כל כך טראגי וכואב, זו משימה לא פשוטה. ז'וטה ז"ל יהיה נוכח ברוחו בכל משחק, בכל דקה 20 (מספר החולצה אותה לבש) ובעיקר בכל רגע במתחם האימונים. הדרך הכי טובה להתמודד עם האובדן היא לנצח ולשם כך ליברפול תהיה חייבת להתחבר מהר, להתאים את עצמה לשחקנים החדשים (לא פשוט בכלל, ליברפול תצטרך לשחק באופן שונה מזה שהיא שיחקה בעונה שעברה) ולקוות שהניצחונות יהפכו את הגעגוע והכאב להקדשה ולזיכרון של הטוב.
צוק: פסיכולוגית, זו מכה שקשה להתגבר עליה והיא כנראה תלווה את המועדון כל העונה. מכאן, השחקנים יכולים לראות בעונה הזו ככזו ש"תוקדש" לז'וטה. מקצועית למועדון היה יותר קל להגיב, לא רק כי האסון לא התרחש במהלך העונה, אלא כי היה מספיק להיערך לפני שהעונה יוצאת לדרך. האלופה חיזקה את כל החלקים במגרש, ובייחוד את ההתקפה עם הוגו אקיטיקה ופלוריאן וירץ. טוב עשו הרדס כשהבינו שהעובדה שהם זכו באליפות, לא אומרת שאין צורך בשינויים בסגל.
לוי: בעידן הספורט המודרני, ובכדורגל בפרט מקדישים לא מעט זמן על עניינים מנטליים וסביר כי שחקני אלופת אנגליה זכו לתמיכה פסיכולוגית מטעם אנשי המועדון. האובדן מבחינת המייטי רדס עצום, אבל הוא גם כזה שיכול להוביל למוטיבציה כדי להזכיר את הפורטוגלי בצורה המכובדת ביותר שיש ו"לשחק בשבילו". ביום ראשון ליברפול, שעל הנייר נראית מאיימת במיוחד, הפסידה בדו קרב פנדלים לקריסטל פאלאס במשחק מגן הקהילה, אבל רוח המועדון הזה גדולה מכל שחקן ותנצח גם הפעם.
איך מנצ'סטר סיטי תתאושש מעונת הבלהות שלה אשתקד?
אוזן: סיטי החלה את הבניה שלה מחדש כבר בחודש ינואר, עם הרכישות של עומאר מרמוש וניקו גונסאלס ובעיקר עם ההודעה על הפרידה מהסמל הכי גדול של סיטי בעשור האחרון – קווין דה בראונה.
פפ בנה קישור חדש (גם רודרי חוזר אחרי שנה בחוץ, אבל יהיה לו קשה לייצר רצפים של משחקים בשנה הראשונה אחרי פציעת רצועות), הוא יקווה שפיל פודן יחזור לרמתו מלפני שתי עונות ושהשילוב בין מרמוש לארלינג האלנד יהיה דומה לזה שהיה בין הנורבגי לדה בריינה. בניגוד לעונות האליפות, נראה שהעונה המשימה לחזור ולהשתלט על הליגה תהיה קשה שבעתיים, בגלל שהסגלים של ארסנל וליברפול עמוקים יותר.
צוק: סיטי יכולה להתאושש בצורה טובה מאוד וללכת עד הסוף. לצד מרמוש שהגיע בינואר והשתלב מהר, הקיץ הגיעו שחקנים מוכשרים נוספים שיכולים להחזיר את סיטי למסלול. אני ממליץ לשים עין על טיג'אני ריינדרס, הקשר ההולנדי שהגיע ממילאן אחרי שהפגין יכולת גבוהה מאוד בסן סירו. עד שרודרי ישים סופית את הפציעה הקשה מאחוריו, ריינדרס יוכל להפוך לעוד בוס בקישור.
לוי: הסיכוי של סיטי לחזור למאבק האליפות תלוי בעיקר באיש שלה על הקווים, בנוסף לשינויים בסגל. הפרידה ממספר שחקנים שמיצו את עצמם, ההגעה של שחקנים רעבים, השיפוץ של אצטדיון האתיחאד ותחושת ההשפלה מהעונה החולפת, יכולה לעשות רק טוב.
ארסנל תלך עד הסוף אחרי 22 שנה?
אוזן: ארסנל עברה קיץ מושלם. היא הצליחה להביא שחקן טופ עולמי בכל מקום שהיה חסר לה ומצד שני הצליחה לשמור על השחקנים המשמעותיים שלה. זה יגרום לתחרות בריאה שתאפשר למיקל ארטטה לדלל להם מעט את הדקות ולהימנע מפציעות שבעונות קודמות חיסלו לו את הסיכויים לאליפות.
מרטין סובימנדי ישתלב מהר ויהיה השחקן שמוסר הכי הרבה בליגה, ויקטור גיוקרש ימלא את הוואקום שהיה בחוד ההתקפה וישחרר את קאי האברץ לשחק לצידו או מדרגה מתחתיו, מה שישפר את המספרים שלו. בוקאיו סאקה ימשיך לתת את שלו ויותר, ההגנה חזקה ואפילו בעמדת השוער השני ארטטה השתדרג. ואם רצינו דובדבן, מציע לסמן את מקס דאומן, יליד 31 בדצמבר 2009, כנף ימין עם רגל שמאל, או אם תרצו הלאמין ימאל של התותחנים, שיש לי תחושה שארטטה ישלב אותו העונה.
צוק: מלבד העובדה שהוסיפו עוד עומק שיעזור להם לשלב בין המסגרות, התותחנים פתרו את הבעיה המשמעותית ביותר - חוד ההתקפה. ויקטור גיוקרש נחת בלונדון אחרי קרוב ל-100 שערים בשנתיים בספורטינג ליסבון, והוא אמור להוות שדרוג עצום על קאי האברץ. קשה להגיד אם משהו באמת השתנה בהשוואה לשלוש הסגנויות האחרות, אבל מה שבטוח הוא שהם יהיו חזק במאבק.
לוי: נראה שהשנה ארסנל תלך עד הסוף, גם בגלל איכות הסגל וגם בגלל שקוף שיושב על הגב צריך ללכת מתישהו. ארטטה מודע לכך שעוד שנה ללא תואר, כבר תנדנד לו את הכסא, רוב הסגל עובד יחד כבר תקופה ארוכה ומכיר מצוין, ואם ארסנל לא תסבול מפציעות כפי שקרה לה בעונה החולפת (סאקה ואודגור נעדרו למספר חודשים), האליפות מ-2004 לא תמשיך לשבת ליושבי האמירייטס על הראש בלי סוף.
מי תהיה האלופה?
אוזן: ארסנל
צוק: ליברפול
לוי: ארסנל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
