1. אוגוסט 2025. בני נוער בחופש הגדול כבר לא יודעים מה לעשות. בין משחק פורטנייט אחד לרכיבה משותפת חסרת תוחלת על קורקינטים, מצאו את עצמם 15 בני 15 בכניסה לקריית שלום, עם חולצות ושלטים נגד ז'רקו לאזטיץ' מול הש.ג של מתחם האימונים. מי שלח אותם? מה הם חיפשו? הרבה שאלות שאין להן מענה. דבר אחד ברור - בישראל אוהבים לשנוא זרים.
ואולי זה בגלל גיבורי התרבות שלהם. שחקני עבר במכבי תל אביב, מאמנים ופרשנים מטעם עצמם, שיושבים בפודקאסטים ובאולפנים ומטנפים חופשי על המאמן הסרבי. הם מרעילים את האווירה נגדו ומנסים להריץ קמפיין, בפעם המי יודע כמה, שינחית את ברק בכר בקריית שלום. כאילו שהם לא מכירים את ההיסטוריה של מיטש גולדהאר ומאמנים ישראלים, אירוע שהסתיים באוגוסט 2012.
אל תחמיצו: הדיווחים, הניתוחים והסיפורים - הכל מחכה לכם עכשיו בעמוד הספורט של "ישראל היום" - לחצו כאן
2. לאזטיץ' לא חף מביקורת. להפך. הוא עושה לא מעט טעויות, בטח בכל מה שקשור לקרדיט האפסי שהוא נותן לחלק מהשחקנים החדשים שהצטרפו, דוגמת איתמר נוי ונועם בן הרוש, בטח כשטייריס אסנטה נראה זוועה מתחילת העונה ובקישור אין פתרון לעזיבתו של גבי קניקובסקי. נוי הוכיח בדקות הלא רבות שקיבל מול קבוצת התזמורת ממלטה שהוא ראוי לקבל יותר דקות.
בשורה התחתונה, האחריות על כך שלא הגיע מחליף לקניקובסקי, ושהקשר שימלא את הבור הענק שהותיר יוריס ואן אובריים הגיע רק בתחילת השבוע, מוטלת על ההנהלה ולא על המאמן. הקיץ הזה התחיל מעולה עם שש החתמות מהירות. איפשהו זה נתקע, והפתרונות לעזיבת שני שחקנים משמעותיים הגיעו מאוחר.
ובשורה העוד יותר תחתונה, האלופה הישראלית נמצאת בעמדת זינוק לא רעה לשלב הליגה בליגה האירופית, וכמעט בוודאות תהיה בשלב הבתים של הקונפרנס, הליגה האידיאלית שתפורה לממדים של הכדורגל הישראלי, בטח בעוד עונה שבה אי אפשר לקיים משחקי בית בארץ. נוסף על כך, כל מי שזלזל בפאפוס קיבל את התשובה בניצחון הכפול שלה על דינמו קייב. מפעילי אבובים מקפריסין, אבל עדיין לפניך.
3. מאמן נבחן בהרבה פרמטרים. במכבי ת"א זה כמובן מתחיל בארון התארים. אז לאזטיץ' זכה באליפות בעונה הראשונה שלו כמאמן בקבוצה גדולה, במדינה זרה שנמצאת במלחמה רב־זירתית, עם קמפיין אירופי מתיש ללא בית. ובעיקר עם ההפנמה במאני־טיים שצריך לשים את האגו בצד ולתת לערן זהבי לשחק. זה הסתיים עם הפלייאוף הכי טוב של קבוצת ישראלית בליגת העל מאז המעבר לשיטה הזו.
זה ממשיך ביכולת שלו לשפר שחקנים. את אושר דוידה הוא הפך לשחקן שלם יותר, כך גם ווסלי פטאצ'י ורוי רביבו, ויש תחושה שהשנה הג'וקר יהיה אלעד מדמון. זה מסתיים ברוגע שלו מול הסערה ביציעים ובתקשורת, כשהוא על המנגל.
האם הוא יצליח לשרוד את המלחמה הרב־זירתית הזו בשלום עם עוד צלחת אליפות? זה תלוי בעיקר בהחלטות של מפקד הכוחות המשולבים מטורונטו, שגם אם יחליט להחליף את הגנרל הסרבי, סיכוי אפסי שיבחר במחליף משדרת הפיקוד הישראלית.
