הסיפור שלפנינו התחיל עם בקשה לגיטימית וצודקת של הפועל באר שבע - לדחות את משחק אלוף האלופים, כדי לאפשר לה הכנה טובה ומנוחה מספיקה לקראת משחק הגומלין בסיבוב הראשון של מוקדמות הליגה האירופית מול לבסקי סופיה. זה היה אמור להיות פשוט, כשאין מדובר כאן אלא בטובת הכדורגל הישראלי כולו.
עם זאת, התשובה איחרה להגיע והתחושה היא שלכאורה מדובר בסגירת חשבון מהעונה שעברה מצד גורמים בכדורגל הישראלי. האם זה נכון? את זה נגלה ככל שתתקדם העונה שהתחילה רשמית במשחק אלוף האלופים אתמול (ראשון).
בכל מקרה, הרושם הוא שהפועל באר שבע נכנסת שוב למאבק שכותרתו "כל העולם נגדנו", והקבוצה הזדקקה לתשע דקות בלבד של משחק כדי להבין את זה, עם הצהוב המוקדם של רועי לוי - מה קרה אדוני השופט, אי אפשר להרגיע את האווירה, להזהיר קודם? שלא לדבר על הצהוב השני וההרחקה הלא מוצדקת שהגיעה כבר בדקה ה-17. למה מיהרת לשלוף?
מצד שני, לא הכל שחור, כי החבורה האדומה של רן קוז'וך, שספק אם ההרכב הפותח שלה הספיק להתאמן ולו פעם אחת ביחד, הוכיחה שלא משנה מה ומי יחליטו נגדה - את התשובה היא תיתן על הדשא. השחקנים עשו זאת מול היריבה הכי גדולה שלהם ועוד בבלומפילד. זכרו, את הפועל באר שבע לא מספידים כל כך מהר.
הזכרתי את קוז'וך כמי שעומד בראש המערכת המקצועית, ומגיע לו קרדיט על החוסן שהוא מחדיר לשחקניו. בשנתיים האחרונות, מאסטר התארים גרף ארבעה כאלה, ולא סתם כך. לא משנה איך תקראו לו, האהבה שלו לתארים חזקה מאוד.
ועכשיו הפנים ליום חמישי, למשחק שבאר שבע חייבת לעבור מול הבולגרים, על מנת להבטיח המשכיות באירופה. אולי הפעם, עם קצת מזל והגרלה מאירת פנים יהיה לנו עוד חורף חם בבאר שבע.
