בשנת 2016, אחרי עונה סדירה בינונית והדחה מוקדמת מאוד מהפלייאוף, כשהיה בן 39, החלו לעלות קולות בתקשורת האמריקאית – וגם בהנהלת ניו אינגלנד פטריוטס – שאולי זה נגמר. שטום בריידי, האיש והאגדה, הגיע לגיל שבו ניתן להתחיל לדבר ברצינות על פרישה.
לאחר קריירה מפוארת בת 17 שנים, שכללה שש הופעות בסופרבול וארבע טבעות אליפות, ונוכחות לגיטימית בכל דיון על ה"גדול מכולם" – נדמה היה שמוטב לבריידי לפרוש רגע לפני שתתחיל אותה ירידה כואבת, המאפיינת ספורטאי־על בגיל הזה: כשגופו, כשרונו ותשוקתו כבר אינם מסונכרנים.
אבל בריידי התעקש להמשיך לשחק. וההמשך? הפך לאחד הפרקים המפוארים בתולדות הספורט המקצועני באמריקה: ארבע הופעות נוספות בסופרבול, שלוש טבעות נוספות, שבע בסך הכול – שיא שטרם נשבר, וספק אם אי פעם יישבר.
בשנת 2020, כשהיה בן 43 (!), החליט ביל בליצ’ק שמספיק ודי, ואפשר לו לעבור לטמפה ביי. התוצאה? אליפות בעונתו הראשונה במדים האדומים־אפורים, וקיבוע מעמדו כגדול שחקני הפוטבול בכל הזמנים. הוא פרש שנה לאחר מכן, בגיל 45 – מספר בלתי נתפס בכל קנה מידה ספורטיבי, בכל ענף ובכל תקופה.
הלייקרס עם מסר ברור
בצומת דרכים דומה ניצב היום לברון ג’יימס, שצפוי לחגוג בקרוב יום הולדת 41 (!) ולהמשיך לשחק בליגת הספורט המקצוענית התובענית ביותר בעולם - ה-NBA. המספרים מהעונה הקודמת יוצאי דופן: 24.4 נקודות, 7.8 ריבאונדים, 8.2 אסיסטים, 70 משחקים (ועוד חמישה בפלייאוף), וממוצע של 34.9 דקות למשחק. בונוס מצורף: מדליית זהב אולימפית בקיץ שלפני תחילת העונה.
אבל אחרי 22 שנות קריירה מדהימות, שבהן שבר שיאים והעמיד מספרים מסחררים לאורך 1,703 משחקים ו־67,285 דקות (שניהם בעונה הסדירה בלבד), נראה כי הלייקרס עושים ללברון את מה שבליצ’ק עשה לבריידי – מראים לו את הדרך החוצה, באדיבות ובכבוד.
הנסיבות ברורות: עתיד הקבוצה הופקד בידיו של מספר 77 מסלובניה, שנחת בלוס אנג’לס בעקבות הטרייד הכושל ביותר בתולדות הליגה. 21 עונות של כדורסל מקצועני הן עומס שאפילו לגוף חד־פעמי כמו של לברון (שמשקיע כ־2 מיליון דולר בשנה בתחזוקה ושיקום) קשה לשאת.
אם נוסיף לכך את הדרישה המובנת של לברון למעמד של שחקן אלפא, אפשר להבין מדוע הבעלים החדש של הלייקרס, מארק וולטרס, מעוניין להתחיל עידן חדש – קבוצה שתיבנה סביב לוקה דונצ'יץ’, ותוכל להתחרות על אליפות תוך שנתיים־שלוש.
החוזה שלא יגיע
ג’יימס מימש את אופציית השחקן שלו ונשאר לעונה נוספת בלייקרס (תמורת 52.6 מיליון דולר), אך החוזה החדש שלו, אותו קיווה לראות – חוזה לשנתיים לפחות – לא הונח על השולחן, ולא יונח.
הלייקרס החליטו שלא לסנדל את תקרת השכר שלהם בשני חוזי סופר־מקס, כאשר דונצ’יץ’ צפוי לחתום בקיץ על הארכת חוזה לחמש שנים בסכום של כ־300 מיליון דולר. בקיץ הבא, ככל הנראה, ינסו להיפרד מלברון בצורה מכובדת ולהתחיל לצבור נכסים לקראת עידן לוקה.
האופציות שעומדות בפני ג’יימס ברורות: הראשונה, להיכנס בקיץ הבא לשוק השחקנים החופשיים ולנסות להצטרף לקבוצה עם סיכוי ריאלי לאליפות. השנייה, לדרוש טרייד כבר בקיץ הקרוב ולנסות "לעשות טום בריידי" במועדון אחר. והשלישית, לפרוש בקיץ הבא.
לפי לברון עצמו, סוואנה – אשתו – לוחצת עליו לפרוש בתום העונה הקרובה. אחרי הכל, הוא הספורטאי המרוויח ביותר בהיסטוריה, עם הכנסות של מעל 1.2 מיליארד דולר במהלך הקריירה. מקומו בהיכל התהילה מובטח. אין לו שיאים נוספים לשבור – לאחר שכבר הפך לאדם הראשון בהיסטוריה שמשחק עם בנו באותה קבוצה.
אגב סוואנה – גם ג'יזל תבעה מבריידי לפרוש לפני עונתו האחרונה. משסירב – הדבר הוביל, לפי הצהובונים, לגירושין.
קשה לראות את ג'יימס מצליח לשמור על איכות ורמת משחק כזו עד גיל 45, כמו בריידי. ובניגוד לבריידי, שהצהיר כבר בגיל 37 שברצונו לשחק עד גיל 45, לברון שומר את הקלפים קרוב לחזה בכל קיץ מחדש.
אבל נדמה שכעת יש לו אתגר אמיתי: לעשות טום בריידי. להוכיח לכל הספקנים שהוא מסוגל לעשות מה שאף כדורסלן לא עשה לפניו – להוביל קבוצה לאליפות בגיל שבו הפך את אמו לסבתא לראשונה. קשה להאמין שיוכל להחזיק ברמה הזאת עוד ארבע שנים, אבל כמו שהיה נהוג לומר על בריידי בפוטבול – אסור להמר נגדו. נראה שהכלל הזה נכון גם לגבי לברון ג’יימס.
ואם אכן יעשה זאת – יזכה באליפות עמוק אל תוך שנות ה־40 לחייו – אולי סוף־סוף יהיה אפשר לדבר ברצינות על מיקומו במקום הראשון בכל הזמנים. כן, כולל ההוא שנועל אייר ג’ורדנס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו