1. לא ברור מה מצב הפציעה של טייריס הליברטון, אבל מובן שאם הוא לא כשיר למשחק 6 – או 7 – בגמר ה-NBA, אוקלהומה סיטי צפויה להכריע את הסדרה. אולי אפילו בקלות. אבל גם עם תעריף ההנחה הזה, הליברטון לא יכול להרשות לעצמו לסיים משחק פלייאוף מכריע עם 4 נקודות וללא אף סל שדה.
לא משנה כמה טוב ישחקו חבריו: כששחקן המפתח שלך מסיים 34 דקות עם 0 מ-6 מהשדה, אין טעם אפילו לפנטז על ניצחון – בטח לא במשחק חוץ. ההפסד הזה רשום על הרכז, שחייב להכריע אם הוא שחקן מצוין שמופיע לפרקים ונותן הצגות, או כוכב על שמגיע כל ערב כדי לעשות את העבודה. אינדיאנה תלויה בו כמעט לחלוטין בכל מה שקשור לייצור נקודות.
2. בשעה טובה, ג’יילן וויליאמס הראה מדוע הוא אולסטאר, ומהי עוצמתה של המפלצת הדו-ראשית שהוא מרכיב יחד עם שיי גילג’ס אלכסנדר. 71 נקודות משותפות לשניהם – יותר ממה שקלעה כל חמישיית הפייסרס יחד (55) – הן נתון שאין צורך לפרש. זהו הבדל מהותי, ולפיו אין לפייסרס סיכוי ממשי.
וויליאמס, שרשם עד כה פלייאוף של עליות וירידות, התייצב למשחק גדול במיוחד ונתן את המשחק הטוב ביותר בקריירה שלו. כך מנצחים בפלייאוף: שיתוף פעולה קבוצתי בהגנה, והתעלות התקפית של שחקני המפתח. הפייסרס קלעו הלילה 109 נקודות – ובכל משחק שהפסידו העונה, קלעו פחות מ-110. מספר הקסם שלהם הוא 115. כאשר הם מגיעים אליו, הם עומדים על מאזן 2:48. אוקלהומה ידעה לממש את הנוסחה הזו בצורה מושלמת.
3. טי.ג’יי. מקונל הוא ברומטר הגנתי חשוב מהספסל עבור הפייסרס, אך בהתקפה הוא שחקן מוגבל למדי. העובדה שהיה שני רק לפסקל סיאקם (28 נקודות) בסך הנקודות שקלע – יכולה הייתה להתפרש כסימן חיובי עבור הפייסרס, שבכל משחק מוצאים את הגרוש ללירה דרך תרומה התקפית של שחקנים כמו אובי טופין או בנדיקט מת’ורין.
הפעם זה היה היום של מקונל – אך בלילה שבו הליברטון קולע את אותו מספר נקודות כמו טוני בראדלי (4) ב-12 דקות בלבד (כולל זמן גארבג’), גם 25 הנקודות של מקונל לא יועילו.
4. מארק דייגנולט צמצם את הרוטציה לתשעה שחקנים, והוציא ממנה את אייזיאה ג’ו ואת ג’יילן וויליאמס השני. עם זאת, חלוקת הדקות בתוך החמישייה אפשרה לת’אנדר לתת מנוחה לשיי ולג’יי-דאב. העלייה במספר הדקות של אלכס קארוסו – 29, שיא אישי שלו בפלייאוף עד כה – העניקה לאוקלהומה סיטי 29 דקות של הגנה קשוחה, והקשתה מאוד על הליברטון ואנדרו נמבהארד.
22 הדקות של ארון וויגינס הן שיא אישי בסדרה הזו, אחרי משחק פתיחה של 7 דקות בלבד. נראה שדייגנולט החליט ללכת עם הנקודות שהוא יודע שיקבל ממנו (14), במקום האלמנטים האחרים שג’ו וויליאמס השני יכולים להציע בדקותיהם.
5. הפייסרס חוזרים הביתה למשחק של להיות או לחדול – ולמשחק הביתי האחרון שלהם העונה מול הקהל הצהוב והנלהב. קשה להאמין שהם ירשו לעצמם להפסיד מול הקהל הביתי ולראות את הת’אנדר מניפים את גביע לארי אובריאן אצלם במגרש. אבל אם הליברטון לא כשיר – או כשיר חלקית – הסיכוי לכך גבוה.
אני ממשיך להמר על אינדיאנה, בתנאי שהליברטון יהיה כשיר וחד, גם במשחק 6 וגם במשחק 7. אבל כדי שזה יקרה, הפייסרס יצטרכו לחזור לייצור הנקודות המוכר – לעלות ל-115 – ולהפוך את המומנטום.
שלושה ימי מנוחה אמורים להספיק להם כדי להיטען מחדש, אבל ברור שהם יידרשו לשחק את שני המשחקים הכי טובים שלהם העונה כדי לנצח את הסדרה. יש להם את היכולת לכך – אבל לשם כך יצטרכו לאפס כוונות ולמחוק את המשחק החלש מהלילה האחרון.
