הערב (ראשון, 22:00), יתייצבו באליאנץ ארנה המפואר במינכן נבחרות ספרד ופורטוגל במעמד גמר ליגת האומות 2025. בסופן של 90 דקות, אולי יותר, אחד הקפטנים יניף את הגביע שיצטרף לארונו הפרטי, כמו גם לארון הקבוצתי (לאומי במקרה הזה), ויפאר עוד קצת את הקריירה שלו.
בפועל, לכל אחד ברור שמדובר בלא יותר מאשר שקר. גביע הטוטו של אירופה, מפעל שכולו המצאה של פיפ"א ונועד מבחינתה בעיקר להכנסת עוד כמה מיליונים לחשבון הבנק המנופח ממילא. ערך ספורטיבי? מושג נחמד בעיניהם, אבל לא יותר מאשר כסות למטרה תאבת הבצע.
לפני שמונה ימים ראינו כולם את פריז סן ז'רמן רומסת את אינטר בגמר ליגת האלופות (0:5) וזוכה בו לראשונה בתולדותיה. ההתרגשות מצידה היתה גדולה ובצדק רב, כיוון שהיא זכתה בתואר משמעותי, היוקרתי ביותר ביבשת הישנה, על אף שגם אותו אופ"א ניפחה למימדים מביכים.
שחקני פריז סן ז'רמן חוגגים בחדר ההלבשה | PSG
הגמר הערב, הוא כמובן הכי רחוק מהתואר של הפריזאים. סביר להניח שכריסטיאנו רונאלדו, אם יזכה להניפו עם נבחרת פורטוגל, יהפוך את הגביע הסתמי הזה לחזות הכל. לפאר של הצלחה, ממש כפי שהוא עושה עם השערים שהוא כובש בליגת הפנסיה הסעודית המגוחכת.
אותו הדבר יקרה אם ספרד תהיה זו שתנצח. לאמין ימאל יוצב בקדמת הבמה, והכל יספרו בהתלהבות איך לנער הפלא יש כבר גביע אירופי שני לפני גיל 18, אחרי שהיה אחד השותפים הבכירים לזכייה ביורו ב-2024. שיניים צחורות ייחשפו בחיוך מאוס ומזויף, כדי להסתיר את הבלוף.
אל תשכחו לחייך למצלמה
ספירת הזכייה בתארים הפכה לחזות הכל, מתהדרת בטבלה נוצצת של הגדולים מכולם. תניחו לתארים האישיים של שחקן העונה וכדומה, תסתכלו למשל על ההישגים הקבוצתיים של ליונל מסי, שאין כל דרך להפחית מגדולתו. כמה מהתארים בהם זכה עם קבוצותיו, לא כולל נבחרת ארגנטינה, הם משמעותיים?
בסך הכל רשומים לו 40 כאלה, הרוב גדולים: 10 אליפויות ספרד, 7 גביעי המלך הספרדי, 4 ליגת האלופות (למרות שלא היתה שותף כלל בזכייה הראשונה ב-2006), 2 אליפויות צרפת. אבל זהו, פה זה נגמר בעולם האמיתי של התארים - 23 זכיות, מספר סופר מרשים.
לאן נעלמו עוד 17 תארים? בתהום גביעי הפח, כמו הסופר קאפ הספרדי, הצרפתי והאירופי, אליפות העולם לקבוצות, גביע הליגות ומגן האוהדים בארצות הברית. התמונה דומה גם אצל רונאלדו, שמתוך 34 תאריו עם קבוצותיו השונות (לא כולל נבחרת פורטוגל), 16 ריקים מתוכן, עם תארים מקבילים לאלה של מסי, רק מעבר לספרד גם באיטליה.
הבעיה הגדולה היא, שכל עוד הכדורגל העולמי מנוהל על ידי ראשי פיפ"א ואופ"א, הרגש והיוקרה הטהורים של ענף הספורט הפופולרי ימשיכו להסתכם בערימת מתכות קרות, תחת שמות מפוצצים של טורנירים חסרי פשר, למעט הכסף הגדול.
בעוד שבוע בדיוק ייצא לדרך לראשונה מונדיאל הקבוצות, שמנופח עם 32 קבוצות וסגל שחקנים שרק רוצה לנוח אחרי עונה מפרכת. גם הזוכים בו יהפכו אותו לחזות הכל, לתואר מיוחד, כי כמעט כולם איבדו את הדרך, תחת רודנות של גופים כוחניים. בכל מקרה, ברכות מראש למי שתניף הערב את גביע הטוטו האירופי, אל תשכחו לחייך למצלמה.
