דקלום פרסומי כזה של בוני גינצבורג לא ידענו מאז שתפקד כסוכן מכירות של סכיני גילוח, במסווה של פרשנות באולפן ליגת האלופות. הפעם, כמנהל המקצועי של הנבחרות הצעירות, הוא משווק מעין קייטנת כדורגל לבוגרים - בחסות ההתאחדות – "לחבר'ה שעדיין לא עשו את זה, אבל יש להם בהחלט פוטנציאל". אף מילה על החבר'ה שגוזרים קופון, ויש להם בהחלט קשרים עם המושכים בחוטים.
מדובר בשת"פ עם חברה פרטית - "האקדמיה למצוינות בכדורגל - AFEX" - שאחד מבעליה ומנהלה המקצועי זה אריק בנאדו, שהוא לגמרי במקרה גם מאמן הנבחרת עד גיל 17. מזכיר מאוד את מקרה אמיר שלח, שעובד בנבחרת ו"נבחר" לשמש כמעצב פנים במשרדי ההתאחדות, ללא מכרז.
ככה זה כשיד רוחצת יד. העסק רחוק מלהיות נקי, והעסקנים מממשיכים לסבן. לזכות "AFEX" ייאמר, שאנשיה ניחנו בחוש הומור. באחת המודעות הממומנות של החברה מוצג בנאדו כ"אחד המאמנים הכי מוערכים בארץ". בהתחשב בשרשרת נפילותיו ופיטוריו בעשור האחרון, תודו שזה אחד הניסוחים הכי מופרכים בעולם.
"אני רוצה להזמין אתכם לפרויקט 'אקסטרה טיים', שאנחנו כאן בהתאחדות בשיתוף עם חברת 'AIPAX' נותנים לו במה", אומר גינצבורג בסרטון, תוך שיבוש שמה של החברה. "החל מ־12 ביוני תקבלו מעטפת מקצועית שתסייע לכם גם להתפתח ולחשוף את עצמכם לאותם סוכנים ואותם מאמנים שיבואו וייצפו בכם. השורה התחתונה היא לתת לכם הזדמנות להוכיח מי אתם, כי יכול להיות שעד עתה נפלתם בין הכיסאות". לקרוא – וליפול מהכיסא.
1,250 שקל צריך לשלם עבור שמונה מפגשים, שבהם יתאמצו הנרשמים להרשים מאמנים מזדמנים וסוכנים חשאים. מה להתאחדות ולזה? הנה תגובתם: "גינצבורג אינו חלק מהחברה. לגיטימי לגמרי מבחינתנו לדרוש תשלום על משהו שאינו חובה ומושקעים בו לא מעט מאמצים ומשאבים. אין זה מתפקידה של ההתאחדות לאתר שחקנים למועדונים, אבל היא שמחה להציע אימונים איכותיים, במה והזדמנות נוספת לחשיפה שעשויה להוליד שידוך עתידי בין שחקנים למועדון"... כלומר, ההתאחדות מודה שזה לא תפקידה, אך היא שמחה להיות מיילדת ושדכנית.
כל זה לא היה קורה בתקופת המנהל המקצועי ההולנדי יילה חוס, שהוביל את הנבחרת עד גיל 20 למונדיאליטו, הבין עם מי יש לו עסק - וברח. מאז חלה כמובן נסיגה בתוצאות, אבל התפקיד זכה להרחבה: לא מתמקדים רק באיתור צעירים מרחבי הארץ לנבחרות - והשקעה בהם, אלא פותחים קייטנת כדורגל בתשלום לבוגרים בבית הנבחרות בשפיים. ככה הכי נוח. גינצבורג וצוותו גם לא חייבים להגיע למקומות מרוחקים, וגם עוזרים למקורבים.
מימון לא מבדיל בין קודש לחו"ל
בשישי שעבר שיחקה נבחרת הנשים באסטוניה במסגרת ליגת האומות האירופית, ניצחה 0:3 וחזרה לדרג ב'. ברכות. לארץ היא שבה רק ביום א', כדי לא לחלל שבת בטיסה. גם זה מבורך, אך מכיוון שהגיעה לבירה טאלין במטוס שחכרה ההתאחדות, עולה שאלה הלכתית: מדוע הן לא שבו כבר במוצ"ש, עם צאת הכוכבים? וכמה עלה לילה נוסף למשלחת במלון, בלי קשר למספר הכוכבים? בכל זאת, כסף ציבורי. על הקושיה הראשונה התקשו בהתאחדות לענות, ועל השנייה הם השיבו: "אנחנו לא מוסרים מידע מסחרי".
ברור שלא, ואל תבנו על ועדת חכירה ממלכתית. יו"ר המשלחת היה שמעון מימון, שמקפיד לשמור שבת, מה שמעלה שאלה נוספת: למה הוא התעקש לטוס ולצפות באירוע שנערך בשישי בערב, מה עוד שבאופן מעשי זה היה משחק לפרוטוקול? והמהדרין שבמהדרין יוסיפו: גול באישה ערווה.
בלי קשר לנבחרת, מימון אינו טלית שכולה תכלת. כבר שנים הוא בוחש בכדורגל הנשים, והפך לא פעם את הענף וההתאחדות גם יחד לבדיחה עצובה. אלמלא העיסוק האובססיבי הזה, הוא יכול היה לפתוח בית ספר לתחמנויות. בין השאר רשומה על שמו הקומבינה שהכשירה את בחירת משה זוארץ ליו"ר, אחרי שנפסל בגלל זיקתו למכבי פ"ת.
האחרון גמל לו בהתאם, וכיאה למין שמצא את מינו מינה אותו ליד ימינו. בכדורגל הגברים מימון זכור בעיקר כמנהל מכבי לזרוס חולון, שם פתח ג'ורה על שופט ("אפס, אבא של הזבלים"), איים על חבר הנהלת התאחדות ("אתה משחק באש, שאני לא אוציא לך את הראש מהמקום"), והחליף מהלומות עם בכיר חולוני אחר, שטרן חלובה מצפרירים.
ואם נסכם: האיש לא תמיד מפריד בין קודש לחו"ל, ולחולון, וכשמדובר באינטריגות ובקומבינות אין לו אלוהים.
הנבחר והנבחרת של אנטמן
ויש גם כאלה בכדורגל הנשים שהכי חשוב להם לא לחלל את כבוד המשפחה. למשל פרשנית רדיו חיפה איריס אנטמן, שהתבקשה לבחור בכדורגלן העונה בהפועל חיפה. "אהה... אני אלך אהה... טוב, יש אהה... אוף, באמת זההה...", התחבטה לפני שהחליטה: "אני אפרגן השנה לאנטמן. נכון, אנחנו קרובי משפחה, אבל אני התרגשתי מאוד לראות אותו משחק את המשחקים האחרונים".
אין כמו דודה איריס. מחד גיסא לא נעים לה, ומאידך גיסא היא לא תבריז לגיסה. אז מה אם ניב אנטמן, האחיין, רשם רק שש הופעות ליגה בכל העונה האחרונה, וספג לאחרונה חמישייה מהפועל באר שבע? למה במי שרציתם שתבחר הדודה, בדור חוגי? הוא בכלל לא מחוג המשפחה.
שלשום, אגב, סיימה אנטמן את קמפיין ליגת האומות כמאמנת נבחרת גאורגיה בנפילה לא קלה. היא הפסידה בבית 2:1 לקפריסין, שנמצאת מתחתיה בדירוג העולמי, ונותרה בדרג האירופי הנמוך ביותר. מעניין במי תבחר משפחת אנטמן כמאמנת העונה בגאורגיה.
גור קפץ בראש ונחת על הגחון
ניו יורק מול אינדיאנה, בגארדן, רבע שלישי. במהלך פסק הזמן הוזמן אחד האוהדים לשעשועון "טריוויית הפלייאוף" על הפרקט. מבחן אמריקני, הכרוז מקריא שלוש שאלות, עם ארבע תשובות אפשריות – ועליו להניף שלט עם התשובה הנכונה. הגענו לשאלה: מי מסר הכי הרבה אסיסטים בממוצע למשחק בפלייאוף 1993/94? האופציות: A. גרג אנתוני, B. פטריק יואינג, C. דרק הארפר, D. ג'ון סטארקס.
"ברור שדרק הארפר", קפץ באולפן בהרצליה השדר עידו גור, תוך כדי גיחוך על קלות השאלה, בזמן שהנשאל הניף דווקא את השלט D. "מה? מה פתאום ג'ון סטארקס? הנה הוא טו...", לגלג השדר מהחוף המזרחי של הים התיכון, אך בטרם השלים את המשפט הכרוז הקריא את התשובה הנכונה: "סטארקס!"
"מה? נפלתי?", מילמל החכם בלילה, ומיהר לשנות נושא.
דברי חכמים
"זה זימון הבכורה של סמדר כהן, ומי יודע, אולי היא תכבוש את שער הבכורה הראשון שלה"
- סילבי ז'אן, פרשנית משחק הנשים בין אסטוניה לישראל. כהן אכן כבשה, ועכשיו נמתין לשער הבכורה השני שלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו