ערן זהבי מיצב את עצמו כאחד השחקנים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי, ובמכבי תל אביב בשורה אחת עם אבי נמני, לפחות מבחינת ההערצה שהוא מקבל מהקהל.
המספרים שערן סיפק במועדון הם מפלצתיים. הוא עשה דברים שלפעמים היה קשה להאמין שהם אנושיים, הבקיע בצרורות, זכה באליפויות והיה עם מכבי בשלב הבתים של ליגת האלופות.
ברמה האישית, היה לי ברור שזהבי לא יכול להרשות לעצמו להמשיך לעונה נוספת בסטטוס שהיה לו העונה תחת ז'רקו לאזטיץ'. ערן הפך משחקן דומיננטי לשחקן ספסל ברוב העונה. עיתוי ההודעה הפתיע, אבל זה בא אחרי שלושער, ומבחינה תקשורתית כנראה זה היה הדבר הנכון מבחינתו.
ברמת הקבוצה, זה לא בריא שיש שחקן ברמה ובמעמד כה גבוה שהוא אינו שחקן הרכב קבוע, גם אם הוא מקבל את המצב. ההתעסקות התקשורתית גורמת לאי־שקט, גם מצד המאמן וגם מצד השחקן. ערן זהבי הוא אגדה מקומית, והרבה מהביקורת על המאמן היתה כי הקהל כל כך אוהב את הכוכב ומרגיש פגוע בשבילו.
גם בעונה כזאת זהבי יסיים עם כמות דו־ספרתית של שערים, וזה אומר הרבה. הוא ווינר, ויכול להיות שאם היה משחק יותר המספרים היו בהתאם. בחלק מהמשחקים הוא שיחק ולא היה פקטור, והנה בפלייאוף העליון, כשצלחת האליפות על הכף, צמד מול מכבי נתניה ולאחר מכן שלושער, זה בא לו כל כך בטבעיות ברגעים הכי מכריעים.
במבט אל העתיד, ערן זהבי התבגר בעוד שנה, ואם יחליט לשחק עוד עונה אז ההחלטה לעזוב את מכבי תל אביב היתה נכונה. להערכתי, המאמן יהיה אותו מאמן וזה לא בריא להמשיך בצורה כזאת. מצד שני, בהודעה ערן לא הודיע שהוא פורש והשאיר את כל הדלתות פתוחות.
מבחינה מקצועית אין ספק שערן זהבי יכול להמשיך לשחק, אבל השאלה איפה ומה התועלת. אז במכבי תל אביב הוא לא יהיה, אבל מה האלטרנטיבה? לא הייתי ממליץ לו ללכת להפועל תל אביב כי הוא עלול "לשרוף" את כל מה שעשה בצד השני של הכביש.
השם של בית"ר ירושלים עלה בכמה מקומות, וזה גורם לי להיזכר בעונת ה"גלאקטיקוס" עם מכבי תל אביב. החתמתי אז את אייל ברקוביץ', החזרנו את אבי נמני, וגם ג'ובאני רוסו הצטרף. זכור היטב איך זה נגמר. בבית"ר יש את עומר אצילי, דור מיכה וירדן שועה, ולא ברור איך כל אלה מתחברים.
אני לא יודע מה האתגרים שערן הציב לעצמו, אם עדיין מעניין אותו להיות מלך השערים בכל הזמנים, אבל בכל מה שקשור למכבי תל אביב, הוא הטביע חותם שאי אפשר יהיה למחוק בספרי ההיסטוריה של המועדון המפואר הזה.
