לעיתים הוא נראה הזוי, לעיתים היה נדמה שמה שהוא עושה לא קשור למציאות. לעיתים נדמה היה שלהצהרותיו אין סיכוי, ושכל הסיפור הוא מגלומניה. בסופו של דבר, הוא הצליח להוכיח לכולם שהמציאות שונה בתכלית. עופר ינאי הפך מסיפור לא פתור – לסיפור גדול. ינאי הוא לא רק איש השעה, הוא איש השנה.
היו זמנים שחשבנו שהוא רק מחפש כותרות, אבל התברר שהאיש ראה רק מטרה אחת מול העיניים. לפעמים פשוט לא הבנו מה הוא רוצה. הוא היה סוג של אניגמה. האמירות שלו עוררו לעיתים גיחוך, אבל מסתבר שהוא ידע בדיוק מה הוא עושה.
הביקורות עליו היו רבות. ירדו עליו לא מעט. למרות זאת, הוא לא סטה מהדרך. דיברו עליו כמי שבא "לעשות סיבוב", אבל הוא הוכיח שהוא כאן כדי להישאר – והוא גם לא מסתפק במה שהשיג. לראייה, הוא כבר שאל את מנהלי היורוליג היכן ייערך הפיינל פור בעונה הבאה – והבטיח להיות שם.
זה נראה כאילו הוא קופץ מהר מדי, ושאין הצלחות אינסטנט, אבל הוא רצה הצלחה – ועכשיו. המילים "בנייה" ו"תהליך" לא דיברו אליו. עופר ינאי עשה "מעשה פנאתינייקוס" – כמו הקבוצה היוונית שבעונה שעברה, אחרי שנים רעות, נבנתה מחדש וזכתה מיד ביורוליג.
הוא הצליח להרעיד את הכדורסל הישראלי ולהפוך את הפועל תל אביב לאייקון תקשורתי ברמה גלובלית. עוד לפני שהקבוצה זכתה ביורוקאפ – כבר דיברו עליה בכל רחבי אירופה. הרבה בעלי קבוצות באו והלכו בספורט הישראלי. עופר ינאי הוא בעלים ברמה היסטורית, כי מה שהוא עשה – תהיה לו השפעה לשנים קדימה. עופר ינאי הוא מהפכן.
הוא עשה כאן מהלכים שנראו לא הגיוניים – והצליח. מי האמין שג'ונתן מוטלי, סנטר ברמת יורוליג גבוהה, ינחת כאן? אותו דבר אפשר לומר על ברונו קאבוקלו. מי חשב שדימיטריס איטודיס, אחד המאמנים הטובים באירופה, יגיע למועדון? וגם, לא היה נראה הגיוני שים מדר יוותר על היורוליג ויחזור. מהצד השני, הוא גם ידע לוותר על האגו. ראו את זה היטב כאשר הקבוצה שחררה את פטריק בברלי, שהיה "הבייבי" שלו.
חולם - ולא בהקיץ
להפועל תל אביב הגיע לא רק איש עם כסף, אלא גם איש עם חזון. לא רק איש עם כסף, אלא גם איש שחולם – ולא חלומות בהקיץ. למען כל אלה, הוא לא היסס להיכנס למאבקים, כשהבולט שבהם הוא סיפור יד אליהו.
צריך להעריך את היכולת שלו ללמוד. האיש נמצא רק שנתיים בעסק, וגרף הלמידה שלו מרשים במיוחד. הוא למד מהר מאוד מה נדרש כדי לבנות את העסק והמותג הזה שנקרא הפועל תל אביב – ואיך להתנהל מול כל גורם משפיע בכדורסל האירופי. הוא עשה טעויות, אך כל הזמן צמצם במהירות את מרחב הטעות.
עופר ינאי שווה סרט. יש בו את כל המרכיבים הדרמטיים לכך. בינתיים, הוא הגשים לאוהדי הפועל כמה חלומות בעונה אחת: תואר מקומי ראשון אחרי 32 שנה, תואר אירופי ראשון – ומקום ראשון אי פעם ביורוליג. העניין הוא, שאחרי שהוא מגשים חלומות – הוא מיד עובר לחלום הבא.
