![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)
אחרי המעבר מטוטנהאם לווסטהאם והופעת הבכורה המוצלחת, במסגרתה גם כבש את שער הבכורה שלו במדי הפטישים ב-2:2 מול ברנלי במחזור הפתיחה של הצ'מפיונשיפ, מנור סולומון קיבל חיזוק משמעותי בלונדון, כאשר אשתו דנה וושצינה ובתו הבכורה אמה, נחתו בלונדון.
דנה ואמה שהו בישראל בתקופה האחרונה לאחר הלידה באיטליה, כאשר כעת, אחרי חמישה וחצי שבועות בנפרד, משפחת סולומון, שהפכה למשפחה של שלוש נפשות לפני פחות משלושה חודשים, מתחילה פרק חדש - שוב בלונדון, רק הפעם בצבעים של ווסטהאם. מנור סיכם בסטורי לצד תמונות שלו עם דנה ואמה: "כמה חיכיתי".
"השנה החמישית ברציפות שאנחנו עוברים"
לכבוד המעבר, דנה שיתפה בתחושות שלה במכתב פתוח שכתבה עוד לפני הטיסה: "תכף אני ואמה ממריאות אל עבר הפרק הבא שלנו, פרק חדש ישן.
אחרי חודשים בארץ, שמתוכם חמישה וחצי שבועות שלא ראינו את מנור וחמישה וחצי שבועות שאני עם הקטנה לבד (אבל לרגע לא הרגשתי באמת לבד כי זכיתי במשפחה וחברים שאין להם תחליף), אנחנו סוף סוף סוף מצטרפות אליו ללונדון!!".
"ועכשיו, אחרי שסיימתי לארוז וירד קצת הלחץ, אני פתאום מתחילה לעכל את כל מה שעברנו. זו השנה החמישית ברציפות שאנחנו עוברים.
קבוצה, עיר, מדינה, בית.
והשנה? ארבעה מקומות.
התחלנו באנגליה, עברנו לספרד, משם לאיטליה, חודשיים בארץ ועכשיו שוב אנגליה".
"מישהו מצליח לקלוט כמה זה מטורף??? לפעמים אני מרגישה שהחיים שלנו קורים כל כך מהר, שאין באמת זמן לעכל אותם.
לפני שנייה אמה עוד הייתה לי בבטן בפירנצה!! היינו שם חמישה חודשים שהרגישו קצת כמו ירח דבש ארוך לפני שהיא הגיעה לעולם".
"לא היה זמן לעצור להיפרד"
"ואז, ילדתי את אמה בפירנצה, נהפכנו להורים ושעה וחצי אחר כך כבר סגרנו את הדלת של הבית שלנו וטסנו לארץ.
אני זוכרת שברגע שסגרתי את הדלת קלטתי שיכול להיות שזאת הפעם האחרונה שנהיה בבית הזה".
"אבל כמו תמיד אצלנו, לא באמת היה זמן לעצור להיפרד... המונית כבר מחכה למטה, מיליון מזוודות, תינוקת אחת ופשוט ממשיכים אל עבר היעד הבא. ועכשיו, חודשים אחרי, אנחנו שוב עם מזוודות.
טסים ללונדון עם בגדי קיץ כמובן, בזמן שכל החפצים שלנו, כל הבית שלנו, עדיין באיטליה".
"מבחוץ, אני מאמינה שרואים את זה כ״מנור עבר קבוצה״, אבל אם הייתם יודעים כמה חיים שלמים ואופרציה יש מאחורי המשפט הזה. למצוא בית, לארוז בית, הובלות, מזוודות, לקנות שוב דברים כי הציוד עוד במדינה אחרת".
"לחיות עם חוסר ודאות"
"להגיע למקום חדש, להכיר, להתרגל, להתאקלם ולאט לאט להפוך עוד ארבעה קירות לבית.
ואז, בדיוק כשם כבר מרגישים ככה, עוברים שוב. חמש שנים של החיים האלה לימדו אותי גמישות מחשבתית שלא ידעתי שקיימת בי".
"להסתגל מהר, לחיות עם חוסר ודאות, להבין שזאת שגרת החיים ובעיקר להרגיש שאין הרבה דברים שאני לא מסוגלת להתמודד איתם. חמש השנים האלה שינו לי לגמרי את ההגדרה של בית, כי כשכל כמה חודשים החפצים שלך נכנסים לארגזים, את מבינה כמה חומר הוא באמת רק חומר. אבל את כל הזיכרונות והחוויות אי אפשר לקפל לתוך ארגז".
"האנשים שפגשנו, התקופות שעברנו, הרגעים שחווינו והחיים שבנינו בכל מקום, כל אלה הולכים איתנו לכל החיים, ולהם באמת אין מחיר ועל זה אני בוחרת להסתכל. כל פעם מחדש אנחנו מצליחים להגיע למקום זר לגמרי ולהפוך אותו לבית שלנו, כמה שזה לא מובן מאליו".
"עכשיו צריך שוב להיפרד"
"ואולי בגלל זה הבנתי שבית הוא בכלל לא מקום, בית הוא הרגשה. ועכשיו, אחרי חודשיים בארץ, כבר הרגיש לי קצת כאילו חזרתי לגור פה. הייתי מוקפת במשפחה ובחברים כל יום שדאגו לי והיו שם בשבילי ואמה הייתה מוקפת בכל כך הרבה אנשים שאוהבים אותה, ועכשיו צריך שוב להיפרד".
"לא משנה כמה פעמים עשיתי את זה וכמה אני כבר מתורגלת, זה אף פעם לא באמת פשוט. הלב תמיד נשאר קצת בשני מקומות בו זמנית. אבל לצד העצב של הפרידה, יש בי בעיקר התרגשות!!! אנחנו סוף סוף טסות לאבוש, למקום חדש-ישן, לבית שעוד לא מרגיש כמו הבית שלנו, אבל אני כבר יודעת שנהפוך אותו לכזה".
"ואני חושבת שאחרי חמש שנים כאלה אני בעיקר מזכירה לעצמי כמה אנחנו ברי מזל!!! ושאין שום דבר שאנחנו לא מסוגלים לעבור, שאנחנו צוות מנצח. עוד מעבר ועוד מעבר, ובסוף כל אלה החוויות שלנו. ואני בטוחה שיום אחד עוד נתגעגע לתקופות המטורפות האלה".
"בהצלחה אהבת חיינו"
"והפעם יש משהו אחד שהופך את ההתחלה הזאת למרגשת אפילו יותר. בכל השנים האלה היינו מנור ואני, עוברים ממקום למקום ומתחילים בכל פעם מחדש. ועכשיו אנחנו מתחילים מחדש שלושתנו. אמה עוד לא בת שלושה חודשים וכבר הייתה בשלוש מדינות. אם זה לא מתאר את החיים שלנו, אז מה כן?".
"אז אחרי תקופה שהייתה כל כך מיוחדת, מרגשת, מחשלת ובעיקר כיפית, הגיע הזמן להתחלה חדשה, אל עבר הפרק הבא שלנו והפעם כמשפחה. בהצלחה אהבת חיינו, אנחנו אוהבות אותך כל כך".
