כשבוע וחצי אחרי אחד הרגעים המרגשים בחיים שלה, עם הצעת הנישואין והאירוסין לבן זוגה עומר רויטמן - האלופה האולימפית מאולימפיאדת טוקיו 2020, לינוי אשרם, חושפת את הליך ההחלמה שלה כחודשיים אחרי שהותקפה על ידי כלב הפיטבול השייך למשפחתו של ארוסה הטרי.
תחילה כתבה אשרם כך: "הרבה מכם שאלתם אותי מה באמת קרה לי באף ואיך זה קרה, אז החלטתי לפתוח את הלב ולשתף אתכם בתהליך שאני עוברת. לפני יותר מחודש עברתי אירוע לא פשוט, כשכלב נשך אותי באף".
"זה רגע שלא אשכח, רגע ששינה לי הרבה יותר מהמראה החיצוני. מאז אני במסע - מסע של החלמה, התמודדות, חיזוק פנימי ובקרוב גם ניתוח לשחזור האף. בהתחלה פחדתי. פחדתי מהתגובות, פחדתי מהמבט של אנשים, ואפילו קצת התביישתי לשתף, אבל עם הזמן הבנתי שאין לי באמת ממה לפחד. זה חלק מהסיפור שלי, וזה לא מוריד ממני - להפך".
"הכלב קפץ עליי ולקח חתיכה מהאף"
"בחרתי לשתף אתכם כי אני יודעת שיש כוח בשקיפות, ויש כוח בלדבר גם על הדברים הפחות יפים והפחות מושלמים. אני רוצה לקחת אתכם איתי למסע הזה - מההתחלה, דרך ההחלמה ועד הניתוח ומה שיבוא אחריו. התקופה הזו לימדה אותי שיעור ענק בכוח, באהבה עצמית ובקבלה. אני לא הסיפור שקרה לי - אני הדרך שבה בחרתי לקום ממנו".
בסרטון שצירפה ובו הסבירה על התקרית ועל הליך ההחלמה אמרה: "אז הכלב של אח של הבן זוג שלי קפץ עליי ולקח לי חתיכה מהאף ואני החלטתי שאני רוצה לשתף אתכם ובעצם שתעברו איתי ביחד את תהליך ההחלמה שלי".
"איך זה קרה? אני הגעתי לבית של ההורים של הבן זוג שלי, ובעצם אחרי הקידוש רצינו לבנות משהו לאחיינית של הבן זוג שלי. בסיטואציה הזאת הכלב היה בכלל ליד הדלת, הוא היה איזה 5-6 מטר ממני, לא היינו איתו בשום אינטראקציה. בזווית העין התחלתי לראות אותו פשוט רץ לעברי וקופץ עליי".
"נסענו ישר לבית חולים"
"הרגשתי בהתחלה כמו סתם שריטה, לא הבנתי בדיוק מה קורה. כשעמדתי מול המראה זה היה הפעם הראשונה שבאמת ראיתי שפשוט נלקחה לי חתיכה מהאף. נסענו ישר לבית חולים, לא היה להם כל כך מה לעשות איתי שם כי אחרי נשיכה של כלב אי אפשר לתפור, אי אפשר לגעת בזה בגלל העובדה שהפה של הכלב זה אזור שהוא מאוד מאוד מזוהם, הדבר היחיד שאפשר היה לעשות זה לקחת אנטיביוטיקה".
"פשוט לא הפסקתי לבכות, הפה שלי התנפח והיה לי גם ממש ממש קרוב לעין מין חתך כזה. אני זוכרת שברגע שהרופא הסתכל עליי ואמר לי שאני חייבת לעשות ניתוח פלסטי, שם התפרקתי".
