האצטדיון בנתניה הפך הערב (שלישי) למשך קצת יותר מ-90 דקות ליקום מקביל שבו משחקים כדורגל, ועוד תחת הגדרה של "משחק ידידות" בין ישראל לרומניה. אוהדים ביציע, אלה שהגיעו, היו עסוקים באתרי החדשות, שואלים מה קרה בבני ברק ומתעניינים מה מניין ההרוגים בפיגוע השלישי השבוע. זה לא שהאווירה במשחקי נבחרת ישראל מרעישה מדי, אבל זה הרגיש מהרגע הראשון כמו "למי יש ראש לכדורגל עכשיו כשדברים הרבה יותר חשובים קורים".
אז המאמן הזמני גדי ברומר והשחקנים שלו העבירו עוד משחק חסר חשיבות, הפעם בתיקו ביתי מול הרומנים. באופן כמעט הזוי, המראה של החברה הישראלית השתקפה היטב גם במשחק מול רומניה. אלכסדרו צ'יקלדאו (10) ודניס מאן (23) העלו את הרומנים ליתרון מול הגנה נוראית של ישראל.
ככל שעברו הדקות, גברו שריקות הבוז כלפי חלוץ הנבחרת מונאס דאבור. אלה לא שריקות שקשורות לכדורגל, אלא על אירועי עבר שקשורים גם הם בקונפליקט שבו אנו חיים. ואז דאבור כבש צמד (57, 85) וענה על המגרש.
חלוץ הופנהיים זכה רק לפני שלושה ימים לקבלת פנים חמה ואוהדת בהופנהיים, באצטדיון בו הוא משחק מדי שבוע בקבוצה שלו. והנה כאן, בישראל, הוא מבקיע צמד שמתקבל בבוז. שום דבר ממה שקרה בשני המשחקים מול גרמניה ורומניה הוא לא אינדיקציה למה שיקרה ביוני, כשליגת האומות תצא לדרך. אי אפשר לדעת מה יהיה בארץ עד אז, מה תהיה המציאות ובמה יתרכזו יותר, במה שקורה על הדשא או שוב בחדשות.

