1. אז ככה. הפועל ת"א ומכבי נתניה נסעו עד לחיפה כדי לסגור את העונה הסדירה שלהן בפלייאוף העליון. ולמה כמעט 10,000 אוהדים משתי הקבוצות נאלצו להטריח את עצמם עד לשם? בגלל כמה עשרות אוהדי הפועל, אולי פחות, שזרקו רימוני עשן בתחילת הדרבי התל אביב האחרון.
בתי הדין המשמעתיים והדיינים בראשם, הם אחד הארגונים העצלים, המנותקים, וכנראה הטיפשים שקיימים בכדורגל הישראלי. הדיינים לא רוצים או לא יכולים לעשות את מלאכתם, וכיוון שכך, לא מוטלת האשמה ולא נתפסים משליכי האבוקות, אלא נענשים אלפי האוהדים שהתנהגותם ללא דופי.
בגלל בתי הדין אלפי אוהדים שורפים לשווא דלק יקר, מבזבזים שעות ארוכות בכבישים ומסכנים את חייהם. לא רוב האוהדים בישראל הם סכנה לכדורגל. בתי הדין המשמעתיים מסוכנים מהם בהרבה.
2. חצי שעה וקצת מפתיחת המשחקים, והתל אביביות סגרו עניינים. מה שמסתמן במכבי ת"א, מעבר לזה שהיא הורידה את הפער מחיפה לפוזשן אחד, הוא החיבור המושלם בין פריצה ליובאנוביץ', שמבשלים זה לזה כמו שהארי קיין ויון מין סון חוגגים בטוטנהאם.
לסרבי יש כבר 17 העונה, יחד עם 11 שעריו בסרביה לפני שהגיע לכאן, וזה רק אחד פחות מעומר אצילי. הפועל עשתה מאמץ לא לזכות בחסדיה של מכבי, ולהשיג את המקום שלה בשישייה בזכות עצמה. בן ביטון ניצל איבוד כדור של קארצב, ועשה את זה באמנות. רז שלמה עשה יותר טוב מ-0:2, כששלח יד בתנועה מאיימת לעברו של סניור, והורחק בצדק. הפועל, בד"כ קבוצה לחוצה, השתחררה וגם לגוטליב השתחרר גול של חיים, אבל מול נתניה של העונה, זה לא מספיק.
3. כשהסטטיסטיקות מתיישרות וטעויות השיפוט מתחלקות בסך הכל בין כולן, קיבלנו בסוף שישייה ראוייה בפלייאוף העליון. אני לא רואה מי ממש קופחה על זה שנשארה בחוץ. מה שבטוח, מדובר בשש קבוצות יצריות, עם קהל ענק, יריבויות היסטוריות ומאבקים שוברי שיניים. בניגוד לציפייה שלי, הכיוון הוא שהאליפות תיקבע פה על הבאזר. המשחקים בין חיפה למכבי ת"א יקבעו לאן ילך הכתר. לחיפה יש יתרון אבל הוא קטן מדי.
4. נשאר רק לראות מי יפלו לליגה, שאף אחד לא רוצה לשחק בה. אחרי אתמול בק"ש, אשדוד מתקרבת לרע מכל. ברוכים הבאים לגיהנום.
