"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפסקול של הספורט הישראלי נדם

היו לו פנים של ראש שבט אינדיאני, קול שנע בין בריטון לבס בשילוב סיגריות, ואהבה בלתי נגמרת לספורט ולהפועל תל אביב • בגיל 71, הלך אלי ישראלי לעולמו

,עודכן
צילום: דבייה ברזילאי // עם סלבה ברזילאי והזמרת גל קוסטה

בכל פעם שראיתי או פגשתי את אלי ישראלי, ראיתי מולי ראש של שבט אינדיאני. היו לו פנים רחבות כאלו של אינדיאנים מסרטי המערב הפרוע, פה גדול שהפיק חיוך יפה ומתגלגל שכזה. וזה עוד לפני שפתח את הפה.

גיא בוקאטי, מי שליווה מוזיקלית את אריק איינשטיין, הגדיר את קולו של אלי "בין בריטון לבס, בשילוב לא מעט סיגריות", מה שהפך את תיבת התהודה הזאת לבלתי נשכחת ולפסקול של גלי צה"ל עשרות שנים, ולמעשה היתה האיפכא מסתברא של קול ישראל המעונב והמרצין.

אף שמת עייף וחולה בן 71 - כל עוד היה כוחו במותניו, עד לפני כמה שנים, הוא היה אחד המתבגרים הכי צעירים בנשמה שהסתובבו כאן. שמח ותאב חיים, מאתגר את גלגלי השיניים של החיים ברכיבה על הארלי דיווידסון, על כל המשתמע מכך - כלומר מגפיים, חגורות, אבזמים, תיקים אופנתיים, ז'קט מרהיב מעור או מג'ינס, ממש נער וודסטוק שצלל עם סלבה בחופים של ראס מוחמד, שגלש על גלים בהרצליה, וסירב להתבגר. ככה הוא גם היה נכנס לאולפן.

דוחף את הדלת באנרגיה, ברקיעת מגפיים ועם ערימה של חפצים על זרועו, ובעיקר תקליטים, קלטות או דיסקים שהביא מהבית אחרי שהכין את הליינאפ ערב קודם לכן. מרוב שאהב את החיים פשוטים, ככה ניסה ישראלי לארגן את חייו, שלעיתים נכנסו לסחרחרת אישית, ולהחזירם לפסים. האולפן היה היבשה היציבה שהוא היה צריך. החיבור בין אהבה לכדורגל ולכדורסל למוזיקה ברזילאית ולתרבות דרום־אמריקאית, הפכה אותו לפורץ דרך שהביא לעולם את "צעד וחצי", תוכנית הכדורסל בגלי צה"ל, שסיקרה את ליגת הכדורסל כאן בצבעים וריחות אחרים, כשלצידו מרחפים איתן גרין ושמעון אמסלם.

זה היה פסקול אחר לגמרי מזה שבו הכדורסל שודר עד אז, בעיקר על ידי גדעון הוד, מיתוס בפני עצמו. למרות שישראלי לא הסתיר מעולם את אהדתו להפועל ת"א, הוא לא עשה הנחות כששידר או כששאל שאלות מאחורי המיקרופון ב"עושים ספורט" בגל"צ. הוא היה תמים ובעיקר נטול חיבורים אצל מקבלי ההחלטות ומאוד לא רכלן, מכדי להתמודד עם התקשורת המניפולטיבית בת זמננו. הוא נידון להרחקה מכוערת מהבניין ברחוב יהודה הימית, שבו שירת יותר מ־40 שנה.

כשהייתי בן 24, נהגתי בבוקרו של יום ראשון. את הרכב מילא קול הנחושת של אלי ישראלי, שפתח את תוכנית הבוקר שלו במעבר על כותרות העיתונים. ברמזור קפאתי, כי לפתע הוא הקריא את טורי, "הצבע ארגמן", על זכייתה של הפועל ת"א באליפות, בתקופת האבן. זוכר לך חסד נעוריי, ומאחל לך מנוחה נכונה.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר