בלקסיקון של עולם הספורט, כשנשמעת המילה "סמל", המשמעות היא בדרך כלל שחקן שגדל בקבוצה. אופציה נוספת היא שמדובר בשחקן שהשתקע בקבוצה והפך לדמות בולטת בה.
שחקנים זרים בדרך כלל מבצעים לא מעט מעברים מקבוצה לקבוצה, אבל כעת, דווקא בתקופה קשה שבה אין אור בקצה המנהרה, מתברר שיש גם זרים שהפכו לסמלים בזכותה. בראשם עומד מישהו שאנחנו מכירים היטב מתקופתו בארץ - הגארד ריקי פאולדינג. ב־2004/05, אחרי שנבחר במקום ה־54 על ידי דטרויט בדראפט האן.בי.אי, הוא התחיל את עונתו הראשונה כמקצוען, כשחתם אצל שרון דרוקר בהפועל ירושלים. ב־2007 הוא עבר לאולדנבורג הגרמנית, ומאז, במשך 13 עונות, הוא משחק שם.
פאולדינג במדי אולדנבורג. חתום לשנתיים נוספות // צילום: Gettyimages
פאולדינג בן ה־37 שיחק העונה עם קבוצתו ביורוקאפ, לפני שהודחה בשלב הטופ 16. בחודש שעבר, קצת לפני הבלגן, האריכה אולדנבורג את חוזהו עד 2022. במילים אחרות: הוא ישחק אצלה כמעט עד גיל 40. דרוקר יכול להיות גאה על כך שהביא לאירופה שחקן זר עם קריירה כל כך מיוחדת, שמוכיחה נאמנות מה היא.
"הגיע אלינו בחור מקסים, מקצוען, חדור מטרה, שקט, ג'נטלמן", מספר דרוקר, "היה אתלט, מעולה במגרש פתוח ויכול לשחק בכמה עמדות. דבר נוסף שאני זוכר הוא שהוא היה מנומס ומחונך אמוד. בזמנו לא חשבתי שישחק עד גיל כל כך מאוחר, אבל לכל ארגון ולכל מאמן זו ברכה שיש אותו. פאולדינג הוא מסוג השחקנים שמובילים דרך בשקט וצנעה".
זרים מושלמים
אצלנו אין תופעות שמתקרבות לזה. השיא בכדורסל הישראלי הוא דקוואן קוק, שנמצא בעירוני נס ציונה כבר עונה שלישית. בדקנו מה קורה בשלושת המפעלים המובילים באירופה - יורוליג, יורוקאפ וליגת האלופות של פיב"א – בניסיון לגלות מי הם הזרים ש"חתמו קבע".
בויאן דובלייביץ' המונטנגרי של ולנסיה מסתמן כסמל הגדול הבא. הסנטר בן ה־28 סוגר שמונה עונות בקבוצה והוא כבר מזמן הרבה מעבר לשחקן חיזוק במועדון הספרדי.
הוא מזמן יכול היה לעבור למועדון גדול יותר או אפילו לאן.בי.אי, אבל העדיף להישאר בקבוצה. השבוע, בתוך כל הבלגן, הוא חתם על חוזה לשלוש עונות נוספות. משחק איתו בקבוצה שם נוצץ פחות, אבל מתמיד כמעט כמוהו - הרכז הבלגי סם ואן רוסום, שנמצא בוולנסיה כבר שבע עונות.
קארול. ריאל נהנית ממנו כבר 9 עונות // צילום: אי.פי.אי
מבין קבוצות המפעלים הבכירים, השני לפאולדינג הוא ג'ייסי קארול, אחד הקלעים הגדולים באירופה, אם לא הטוב שבהם. ריאל מדריד נהנית ממנו כבר תשע עונות. באפריל הוא יחגוג את יום הולדתו ה־37, ולאחרונה נפוצו ידיעות על כך שיפרוש בתום העונה. אנחנו כמובן מקווים שלא יעשה זאת.
ריאל מדריד היא הקבוצה שמחזיקה את הזרים שלה הכי הרבה. מלבד קארול, נמצאים שם טריי טומפקינס וג'פרי טיילור, עם חמש עונות בבלאנקוס. אנתוני רנדולף משחק שם כבר ארבע עונות וכבר האריך את חוזהו עד 2023.
הסנטר הקרואטי אנטה טומיץ' משחק כבר שמונה עונות בברצלונה, והעובדה שעונד את סרט הקפטן כמובן שלא מפתיעה איש. קייל היינס, הסנטר של צסק"א מוסקבה, הוא כבר מזמן מעבר לשחקן יעיל בקבוצה, עם שבע עונות וחוזה לעוד עונה.
טומיץ'. 8 עונות בברצלונה // צילום: אי.פי.אי
יאן ווסלי, הצ'כי של פנרבחצ'ה, נמצא בקבוצה הטורקית כבר שש עונות וחתום לעוד שנתיים. טורניקה שנגליה הגיאורגי, שכבר היה שחקן אן.בי.אי, נמצא בבאסקוניה שש עונות - יותר מכל שחקן אחר, כך שיהיה זה פשע לא להגדיר אותו הפנים של המועדון. באלבה ברלין בונים בימים אלה מודל דומה. לוק סיקמה הוחתם לחמש שנים, אחרי שכבר שיחק שלוש שנים במועדון.
ומה קרה ביורוקאפ? הזר המוביל הוא הפורוורד היווני קוסטאס קאימאקוגלו (37) מקאזאן, עם שמונה עונות. אחריו נמצא את הפורוורד סמי מחיה, עם חמש השנים שכבר נתן לטופאש בורסה. בליגת האלופות של פיב"א נמצא מעל כולם הרכז הסרבי דושאן ג'ורג'ביץ' (בקרוב יחגוג 37), עם תשע עונות באוסטנד הבלגית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו