שנים לא פשוטות עוברות על אוהדי הפועל ת"א. מאז הדאבל בעונת 2009/10 חווה המועדון הידרדרות כואבת, שכללה משבר כלכלי קשה, חילופי בעלים, ירידת ליגה, וכבר שבע שנים שהאוהדים האדומים לא ראו ניצחון על היריבה השנואה מכבי ת"א בדרבי.
בזמן שבמתחם חודורוב מנסים להבריא את המערכת ונהנים מפתיחת עונה מוצלחת, המועדון מציין בימים אלה 20 שנה למסע האירופי המופלא שעשתה הקבוצה בגביע אופ"א אי שם בעונת 2001/02 - שנעצר רק ברבע הגמר של המפעל השני בחשיבותו באותם ימים. גאבור הולמאי, אחד מהזרים הגדולים ביותר שנחתו בכדורגל הישראלי, בטח אחד האהובים בשער 5, העניק ראיון מיוחד ל"ישראל היום" ונזכר בערגה בימים שספק אם אי פעם יחזרו.
"היתה לנו קבוצה פשוט פנטסטית", פתח קשר העבר, שכיום מחזיק בבעלות על קבוצת האלדאס מהליגה השנייה בהונגריה ובבית ספר לכדורגל מקומי, "תערובת מושלמת של ניסיון, מאמן מדהים כמו דרור קשטן, שחקנים צעירים וכאלה ששיחקו בנבחרות שלהם. הלכנו משחק אחרי משחק, לא מעבר, לא הצבנו יעד רחוק מדי. המפתח היה טמון בכך שהאמנו שאנחנו יכולים לנצח אפילו קבוצות כמו צ'לסי, פארמה ומילאן".
מה היה כל כך מיוחד בקבוצה שלכם?
"התאמנו קשה מאוד, היתה לנו משמעת מטורפת, וכמובן גם מזל. הרגשנו שאנחנו יכולים לשבור קירות. דבר נוסף זה כמובן אהבת האנשים והאוהדים של הפועל, זה משהו שלעולם לא אשכח, אני אסיר תודה על כך. אני זוכר את השירים לפני המשחקים ובמהלכם. היה לי עור ברווז וזה נתן לי אנרגיה מדהימה. מעולם לא הרגשתי שאני זר בישראל, הייתי יכול לחיות שם אפילו עכשיו. ראמון, הבן הבכור שלי, נוהג לומר שהוא נהנה שם מהכל - מבית הספר, מהכדורגל, מהחיים".
אילו דברים שקרו באותה עונה מופלאה לא תשכח?
"יש הרבה מאוד רגעים. למשל כשקשטן הדיח את מילאן אוסטרץ מהסגל רגע לפני הגומלין נגד לוקומוטיב כי הוא צבע את השיער, את הקור במוסקבה, שהיה מן הסתם המשחק עם הטמפרטורה הכי נמוכה ששיחקתי בו בחיי, וכמובן את הסיגר שעישנתי עם מוטי אורנשטיין, הבעלים. לא אשכח גם את המשחק הענק של שביט אלימלך מול צ'לסי בלונדון. בדקה ה־75 הוא סבל מהתכווצות שרירים והאנגלים היו בטוחים שהוא מנסה לבזבז זמן".
אחד הדברים הזכורים ביותר מאותו מסע היה אירוע מתוך הניצחון הסנסציוני על צ'לסי בבלומפילד. לאחר ששמעון גרשון העלה את הפועל ת"א ליתרון, יוסי אבוקסיס ניגש לשחקני הפועל שחגגו והרים אותם מהרצפה כדי לנסות להבקיע שער נוסף, מה שאכן קרה בסופו של דבר, כשאבוקסיס מצא את הראש של החלוץ סרגיי קלשצ'נקו בדרך ל־0:2 שייזכר לדורות. "אהבתי מאוד לשחק עם יוסי, הוא הבין את המשחק בצורה מושלמת", נזכר הולמאי בהתרגשות. "דרך שפת הגוף והעיניים שלו יכולנו לדעת מה הוא מתכוון לעשות. הוא היה מנהיג נהדר בתוך המגרש ומחוצה לו, וזה באמת משהו שלא כל שחקן היה עושה. הוא משהו מיוחד".
האמונה של רחמין
זכורה גם העובדה ששביט אלימלך נעדר ממשחק הגומלין מול פארמה באצטדיון טארדיני. ניר רחמין, שוער המשנה, צריך היה להחליף אותו, מה שעורר חשש גדול מאוד במחנה האדום. הולמאי זוכר היטב את האמון שנתנו בשוער המוכשר, שלאחר מכן פרש בעקבות פציעות חוזרות. "הכרנו את ניר וידענו שהוא שוער נפלא, אבל לא ידענו איך הוא יתפקד בסיטואציה כזו, במשחק מול קהל גדול ועוין. הדבר הכי מרגש היה שבאימון המסכם שביט שוחח איתו, הכין אותו נהדר ותמך בו במאה אחוז".
מה מבחינתך ההישג הכי גדול במסע המטורף הזה?
"לעבור את צ'לסי, אימפריה באנגליה, בשני משחקים. זה משהו שאני לא מצליח לעכל עד היום".
זו היתה השנה הכי גדולה בקריירה שלך?
"אני חושב ששלוש השנים שלי בישראל היו התקופה הכי טובה שלי בכדורגל. מובן שזה הרבה בזכות הקהל, שער 5, כל הצוות מסביב. אלו היו ימים אדירים. הגעתי לישראל רגע לפני גיל 30, כשאני שקול ורגוע מאוד. כל כך נהניתי, שכל הזמן אמרתי לעצמי 'היה שווה להשקיע בילדות שלי רק כדי להגיע לרגעים האלה'".
בשנים האחרונות הפועל ת"א עוברת תקופה קשה מאוד, מקצועית וניהולית. אתה עוקב אחריה או אחרי הכדורגל הישראלי?
"מובן שאני עוקב אחרי הכדורגל הישראלי, בעיקר אחרי הפועל ת"א. אני יודע שהיו ימים לא פשוטים, אבל עכשיו אנחנו נמצאים בצמרת (צוחק). צפיתי במשחק הנבחרות הצעירות בין הונגריה לישראל, יש לכם לא מעט שחקנים מוכשרים".
בשנים האחרונות נמצא הכדורגל ההונגרי בנסיקה. ביורו האחרון עשתה הנבחרת ההונגרית חיים קשים מאוד לפורטוגל, לגרמניה ולצרפת בבית המוות. בזמן שבישראל מנסים למצוא נוסחה שתעלה אותה לטורניר גדול אחרי יותר מ־50 שנה, הולמאי מייעץ לנו להיות סבלניים. "השלטון אצלנו עשה מאמצים רבים כדי שזה יקרה. בנו אצטדיונים חדשים ומתקני אימון חדישים, הקימו אקדמיות נוער, העניקו תנאי מס טובים יותר לשחקנים זרים. עשו את זה צעד אחרי צעד, הדברים האלה לא מגיעים בבת אחת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו